
הסיפור של ארם: 12 מהנדסים, 350 מיליארד שבבים וההימור על שבב משלה
החברה הבריטית שמתכננת את המעבד של כמעט כל סמארטפון בעולם עברה מאקורן לסופטבנק, שרדה את העסקה הכושלת עם אנבידיה, חזרה לבורסה ומוכרת לראשונה שבב משלה. המניה הגיעה ביוני לשווי של קרוב לחצי טריליון דולר, ונסחרת כ-60% מתחת לשיא
כמעט כל סמארטפון בעולם, רוב הטאבלטים, מחשבי המק של אפל, מערכות המולטימדיה ברכב ואחוז הולך וגדל מהשרתים בחוות הענן של אמזון, גוגל ומיקרוסופט פועלים על אותה ארכיטקטורה. מאחוריה עומדת חברה בריטית עם כ-9,600 עובדים, שבמשך 35 שנה כמעט לא ייצרה בעצמה שבב אחד. ארם (Arm) מתכננת את הליבות שמריצות את המכשירים, מוכרת את התכנון לחברות אחרות וגובה מהן תמלוג על כל שבב שיוצא מהמפעל. עד סוף מרץ 2026 עבר המספר המצטבר של שבבים מבוססי ארם את 350 מיליארד.
הסיפור שלה מתחיל במחשב ביתי בריטי בשנות ה-80, עובר באסם בכפר ליד קיימברידג', בטלפונים של נוקיה ובאייפון, ומגיע לעסקה של 32 מיליארד דולר עם סופטבנק, לניסיון הרכישה של אנבידיה שקרס ולהנפקה בנאסד"ק. ב-2026 עשתה ארם את הצעד הגדול ביותר מאז הקמתה: היא השיקה שבב משלה למרכזי נתונים, עם מטא כלקוחה הראשונה. המניה זינקה לשיא של כ-450 דולר ביוני, ומאז איבדה כ-60% מערכה. מניית ארם נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-192 מיליארד דולר, בזמן שמנכ"ל החברה, רנה האס, נמנה עם המועמדים להחליף את ג'נסן הואנג בראש אנבידיה.
זה הסיפור של ארם, בשלושה עשר פרקים: האנשים, המודל העסקי שהפך אותה לשותפה של כל ענקיות הטכנולוגיה, הכסף של מסאיושי סון והשאלות הפתוחות שמלוות את המניה.
תוכן העניינים
- פרק 1: אקורן - המחשב הביתי שהוליד מעבד
- פרק 2: 12 מהנדסים ואסם - הקמת ארם
- פרק 3: המודל - חברת שבבים בלי מפעל ובלי שבבים
- פרק 4: הטלפון בכיס - איך ארם השתלטה על הסמארטפונים
- פרק 5: סופטבנק - 32 מיליארד דולר והימור של מסאיושי סון
- פרק 6: אנבידיה - העסקה של 40 מיליארד דולר שהתפרקה
- פרק 7: חזרה לבורסה - ההנפקה בנאסד"ק
- פרק 8: מרכזי הנתונים - איך ארם נכנסה לשוק של אינטל
- פרק 9: השבב הראשון - AGI CPU ומטא
- פרק 10: קוואלקום - המאבק המשפטי עם הלקוחה הגדולה
- פרק 11: הטלפון, הרכב והרובוט - ה-AI מגיע לקצה
- פרק 12: רעננה - הפעילות של ארם בישראל
- פרק 13: 2026 - השיא, הנפילה ושאלת רנה האס
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
ארם: מאסם בקיימברידג' לשבב משלה
אבני הדרך של החברה שמתכננת את המעבדים של רוב המכשירים בעולם, מ-1983 ועד נובמבר 2026.
לשונית 1: ציר הזמן
1983-1987
1983: באקורן מחשבים בקיימברידג' מתחילה העבודה על מעבד RISC. השם ARM, ראשי התיבות של Acorn RISC Machine, נולד.
אפריל 1985: השבב הראשון, ARM1, שתכננו סופי וילסון וסטיב פרבר, עובד כבר בניסיון הראשון.
1987: אקורן משיקה את מחשב ה-Archimedes, מהמחשבים הביתיים הראשונים עם מעבד RISC.
1990-1998
נובמבר 1990: הקמת Advanced RISC Machines כמיזם משותף של אקורן, אפל ו-VLSI. אפל משקיעה כ-3 מיליון דולר, ואקורן מעבירה 12 מהנדסים. רובין סקסבי מונה למנכ"ל.
- מי יחליף את ג'נסן הואנג? אנבידיה פנתה למנכ"ל ארם
- קוואלקום ניצחה את ארם בבית המשפט – הפיצוי: שני דולרים בלבד
1993: מחשב כף היד ניוטון של אפל יוצא לשוק עם מעבד של ארם. טקסס אינסטרומנטס מקבלת רישיון. השנה הרווחית הראשונה.
סוף שנות ה-90: הטלפון נוקיה 6110 יוצא עם מעבד ARM7, וארם הופכת לספקית המובילה לטלפונים ניידים.
אפריל 1998: הנפקה בבורסת לונדון ובנאסד"ק. החברה משנה את שמה ל-ARM Holdings.
2001-2015
2001: האייפוד של אפל מבוסס על ליבות של ארם. וורן איסט מונה למנכ"ל.
2007-2008: האייפון הראשון והטלפון הראשון עם אנדרואיד מבוססים על ארם. הארכיטקטורה משתלטת על שוק הסמארטפונים.
2013: סיימון סגארס מחליף את איסט. רנה האס עובר מאנבידיה לארם.
2015: רכישת סאנסה סקיוריטי הישראלית, לשעבר דיסקרטיקס. אמזון רוכשת את אנפורנה לאבס.
2016-2022
יולי 2016: סופטבנק מודיעה על רכישת ארם תמורת 24.3 מיליארד ליש"ט, כ-32 מיליארד דולר. העסקה מושלמת בספטמבר.
2018: ארם מוכרת 51% מארם סין בכ-775 מיליון דולר. אמזון משיקה את מעבד השרתים Graviton.
- דאטהבריקס בשיחות לגיוס בשווי 225 מיליארד דולר, בזמן שמניות ה-AI בוול סטריט צונחות
- סיגנל חוסמת צילומי מסך בנייד כדי להרחיק את סוכני ה-AI של אפל וגוגל מהשיחות
2020: אפל עוברת לשבבי M1 מבוססי ארם במחשבי המק. מחשב העל היפני פוגאקו מגיע למקום הראשון בעולם.
ספטמבר 2020: אנבידיה מודיעה על רכישת ארם ב-40 מיליארד דולר.
2021: השקת Armv9. קוואלקום רוכשת את נוביה ב-1.4 מיליארד דולר.
פברואר 2022: ביטול העסקה עם אנבידיה בעקבות התנגדות הרגולטורים. רנה האס מונה למנכ"ל.
אוגוסט 2022: ארם תובעת את קוואלקום בדלאוור בגלל הרישיון של נוביה.
2023-2025
14 בספטמבר 2023: הנפקה בנאסד"ק ב-51 דולר למניה, לפי שווי של כ-54.5 מיליארד דולר. המניה עולה בכ-25% ביום הראשון.
פברואר 2024: דוח רבעוני חזק מזניק את המניה בכ-48% ביום אחד.
דצמבר 2024: חבר מושבעים פוסק לטובת קוואלקום בפרשת נוביה.
ינואר 2025: הכרזה על Stargate. ארם נכללת כשותפה טכנולוגית.
ספטמבר 2025: פסק דין סופי לטובת קוואלקום ונוביה. ארם מערערת.
נובמבר 2025: סופטבנק משלימה את רכישת אמפר בכ-6.5 מיליארד דולר.
2026
מרץ 2026: השקת Arm AGI CPU, השבב הראשון שארם מוכרת בעצמה, עם מטא כשותפה מובילה. המניה זינקה בכ-16% למחרת.
אפריל 2026: רנה האס מונה לנהל במשרה חלקית גם את SoftBank Group International.
מאי 2026: הכנסות שיא של 4.92 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026, צמיחה של 23%.
יוני 2026: המניה מגיעה לשיא של כ-450 דולר, ושווי החברה מתקרב לחצי טריליון דולר.
ספטמבר 2026: סופטבנק מגדילה ל-25 מיליארד דולר את ההלוואה המגובה במניות ארם.
אוקטובר 2026: חבר מושבעים קובע שארם הפרה את ההסכם עם קוואלקום, ופוסק פיצוי של 2 דולר. הדיון בערעור על נוביה נערך.
נובמבר 2026: הכנסות של 1.44 מיליארד דולר ברבעון, אבל התמלוגים עולים ב-8% בלבד. דירקטוריון אנבידיה פונה לרנה האס כמועמד להחליף את ג'נסן הואנג. המניה נסחרת סביב 183 דולר.
לשונית 2: לקריאה נוספת
מי יחליף את ג'נסן הואנג? אנבידיה פנתה למנכ"ל ארם
קוואלקום ניצחה את ארם בבית המשפט - הפיצוי: שני דולרים בלבד
הימור ה-AI שעלה לסופטבנק 3.7 מיליארד דולר - והוביל להפסד של 7 מיליארד
ג'נסן הואנג פורש מתפקיד מנכ"ל אנבידיה - סוף עידן בענקית השבבים
הסיפור של אנתרופיק: שבעה אנשים, הנפקת שיא וחלום לשנות את העולם
מידע כללי והמחשה, לא ייעוץ. אבני הדרך לפי מה שפורסם על החברה; שער המניה ושווי השוק נכונים לסגירת המסחר ב-18 בנובמבר 2026.
פרק 1: אקורן - המחשב הביתי שהוליד מעבד
1978-1987
בתחילת שנות ה-80 הייתה קיימברידג' מרכז של חברות מחשבים קטנות, ואחת הבולטות שבהן הייתה אקורן מחשבים. החברה הוקמה בסוף שנות ה-70 על ידי הרמן האוזר, יזם יליד אוסטריה, וכריס קרי, מהנדס שעבד קודם לכן עם קלייב סינקלייר. ב-1981 זכתה אקורן במכרז של ה-BBC לפיתוח מחשב ביתי לפרויקט חינוכי לאומי. ה-BBC Micro נכנס לאלפי בתי ספר בבריטניה, ודור שלם של מתכנתים בריטים למד עליו לכתוב קוד.
המעבד ששימש ב-BBC Micro, ה-6502 של MOS Technology, התיישן, ואקורן חיפשה מחליף. האלטרנטיבות של אינטל ומוטורולה נראו למהנדסי החברה יקרות ומסורבלות. שני מהנדסים צעירים, סופי וילסון וסטיב פרבר, הציעו פתרון שנשמע אז נועז: לתכנן מעבד בעצמם. השניים הושפעו ממחקרים שפורסמו באוניברסיטאות ברקלי וסטנפורד על גישה בשם RISC, מחשב עם סט פקודות מצומצם. הרעיון היה לוותר על פקודות מורכבות ולבנות מעבד פשוט, שמבצע מספר קטן של פעולות בסיסיות במהירות גבוהה.
הצוות היה קטן מאוד, והתקציב צנוע. וילסון כתבה את סט הפקודות, ופרבר היה אחראי על מבנה השבב. באפריל 1985 הגיעו מהמפעל הדגימות הראשונות של ה-ARM1, ראשי התיבות של Acorn RISC Machine. השבב עבד כבר בניסיון הראשון, הישג חריג בתכנון מעבדים. בבדיקות התגלה גם דבר מפתיע: צריכת החשמל של המעבד הייתה נמוכה כל כך, שהוא המשיך לפעול לרגע גם כשמקור המתח נותק, בזכות זרם זליגה ממעגלים סמוכים. באותה תקופה איש לא חשב על סוללות של טלפונים, אבל התכונה הזאת תהפוך בהמשך לנכס המרכזי של הארכיטקטורה.
הידעת?מהו RISC?
שוק המחשבים הביתיים בבריטניה קרס באמצע העשור, והחברה נקלעה לקשיים כספיים. ב-1985 השתלטה עליה אוליבטי האיטלקית. הפיתוח של המעבד נמשך בכל זאת, וב-1987 השיקה אקורן את ה-Archimedes, אחד המחשבים הביתיים הראשונים שהתבססו על מעבד RISC. המחשב היה מהיר מהמתחרים, אבל נמכר בכמויות קטנות, בעיקר לבתי ספר בבריטניה, ונבלע בשוק שבו שלטו המחשבים התואמים ל-IBM.
עד סוף העשור התברר לאנשי אקורן שהמעבד שלהם טוב יותר מהמחשבים שהוא מריץ. כדי שהטכנולוגיה תשרוד, היה צורך למצוא לה לקוחות מחוץ לחברה. החיפוש הזה הוביל אותם לשותפה שאף אחד בקיימברידג' לא ציפה לה, אפל.
פרק 2: 12 מהנדסים ואסם - הקמת ארם
1990-1998
בסוף שנות ה-80 חיפשה אפל מעבד למוצר חדש, מחשב כף יד שנקרא בהמשך ניוטון. המכשיר היה אמור לפעול על סוללות ולזהות כתב יד, ונדרש לו מעבד חזק יחסית שצורך מעט חשמל. מהנדסי אפל בחנו כמה אפשרויות, והגיעו למסקנה שהמעבד של אקורן מתאים לצרכים שלהם יותר מכל חלופה אחרת. אבל אפל לא רצתה להיות תלויה במעבד של חברה שמתחרה בה בשוק המחשבים.
הפתרון היה חברה חדשה ועצמאית. בנובמבר 1990 הוקמה Advanced RISC Machines כמיזם משותף של אקורן, אפל ו-VLSI Technology, יצרנית שבבים אמריקאית שייצרה את המעבדים של אקורן. אפל השקיעה כ-3 מיליון דולר, VLSI תרמה כלי תכנון, ואקורן העבירה לחברה 12 מהנדסים. גם השם השתנה בדרך: ה-A במילה ARM, שסימלה את אקורן, הוחלפה במילה Advanced, בין היתר כי אפל העדיפה ששם של מתחרה לא יופיע בשם החברה.
המשרד הראשון היה אסם מוסב בכפר סוואפם בולבק, מזרחית לקיימברידג'. לתפקיד המנכ"ל גויס רובין סקסבי, מנהל בתעשיית האלקטרוניקה שעבד קודם במוטורולה, ובהמשך קיבל תואר אבירות. לסקסבי היה ברור כבר מההתחלה שלחברה עם 12 עובדים ובלי כסף לבנות מפעל אין סיכוי להתחרות באינטל במכירת שבבים. הוא בחר במודל אחר: ארם תתכנן את המעבד, ותמכור את הזכות להשתמש בתכנון לחברות שמייצרות שבבים. כך כל יצרנית תוכל לשלב את הליבה של ארם בשבב שלה, ולהוסיף לו רכיבים משלה.
הניוטון יצא לשוק ב-1993 והפך לאחד הכישלונות המוכרים של אפל. המכשיר היה יקר, וזיהוי כתב היד שלו היה מושא ללעג. אבל עבור ארם הוא שימש כרטיס ביקור: מעבד שאפל בחרה בו פתח דלתות אצל יצרניות אחרות. עוד באותה שנה רשמה ארם את השנה הרווחית הראשונה שלה, ובאמצע העשור פתחה משרדים בעמק הסיליקון ובטוקיו.
הלקוחה החשובה ביותר בשנים האלה הייתה טקסס אינסטרומנטס. היצרנית האמריקאית קיבלה רישיון ב-1993, ושילבה את ליבות ארם בשבבים שסיפקה לנוקיה. כשנוקיה השיקה בסוף שנות ה-90 את ה-6110, אחד מטלפוני ה-GSM הנפוצים של התקופה, היה בתוכו מעבד ARM7. זה היה רגע מכונן: הטלפון הנייד התחיל להפוך למוצר המוני, וכל יצרנית שבבים שרצתה לספק את השבב המרכזי לטלפונים פנתה לארם.
הידעת?מה קיבלה אפל על ההשקעה בארם?
לאקורן עצמה לא היה סוף טוב. בסוף שנות ה-90 פורקה החברה, חלק מהפעילות נמכר, ואחת היחידות שלה, שעסקה בשבבי תקשורת, נרכשה בהמשך בידי ברודקום. דווקא המיזם הקטן שהקימה עם אפל הפך לנכס החשוב ביותר שיצא ממנה. סופי וילסון המשיכה לתכנן שבבים, ובשנים האחרונות עבדה בברודקום. סטיב פרבר הפך לפרופסור באוניברסיטת מנצ'סטר והוביל שם את SpiNNaker, מחשב על שמחקה את פעולת המוח ובנוי ממיליון ליבות של ארם. הרמן האוזר, ממייסדי אקורן, הקים קרן הון סיכון בקיימברידג' והפך לאחד המשקיעים הבולטים בתעשיית הטכנולוגיה הבריטית.
באפריל 1998 הונפקה ארם במקביל בבורסת לונדון ובנאסד"ק, ושינתה את שמה ל-ARM Holdings. אחרי ההנפקה ירדה אחזקת אפל לפחות מ-15%, וארם החלה את הדרך כחברה ציבורית עצמאית. בתוך שנתיים הפכה לאחת ממניות הטכנולוגיה המבוקשות באירופה, בשיא בועת הדוט-קום.
פרק 3: המודל - חברת שבבים בלי מפעל ובלי שבבים
המודל העסקי
ארם מרוויחה כסף בדרך שונה מזו של כמעט כל חברה אחרת בתעשייה. אינטל מתכננת שבבים, מייצרת אותם במפעלים שלה ומוכרת אותם. אנבידיה ו-AMD מתכננות שבבים ומזמינות את הייצור מ-TSMC. ארם, לאורך רוב שנותיה, עשתה משהו שלישי: היא מכרה תכנון, קניין רוחני, ונשארה רחוקה מקו הייצור.
ההכנסות מגיעות משני מקורות. הראשון הוא דמי רישיון. חברה שרוצה להשתמש בליבה של ארם משלמת סכום מראש, שיכול להגיע לעשרות מיליוני דולרים, ומקבלת את התכנון, כלי פיתוח ותמיכה. המקור השני הוא תמלוגים: על כל שבב שנמכר ומכיל טכנולוגיה של ארם, היא מקבלת תשלום, בדרך כלל אחוז קטן ממחיר השבב או סכום קבוע. התמלוגים ממשיכים לזרום שנים רבות אחרי שהתכנון נמסר, כל עוד השבב נמכר. שבב שתוכנן לפני עשור יכול להמשיך לייצר הכנסות גם כשהמהנדסים שפיתחו אותו כבר עזבו את החברה.
יש שני סוגים עיקריים של רישיונות. רוב הלקוחות קונים ליבה מוכנה, למשל משפחת Cortex, ומשלבים אותה בשבב שלהם. קבוצה קטנה של חברות גדולות, ובהן אפל, קוואלקום ואנבידיה, מחזיקה ברישיון ארכיטקטורה, שמאפשר להן לתכנן ליבות משלהן שמבינות את שפת הפקודות של ארם. במקרה הזה התמלוג נמוך יותר, אבל הלקוחה נשארת בתוך המערכת של ארם, עם כל התוכנות שנכתבו עבורה.
הידעת?מהו סט פקודות?
היתרון של המודל הוא שולי רווח חריגים. לארם אין מפעלים, אין מלאי ואין עלויות ייצור, ולכן הרווח הגולמי שלה עומד על כ-97% עד 98% מההכנסות, נתון שכמעט אין לו מקביל בתעשייה. החיסרון הוא שההכנסות קטנות ביחס להשפעה. ארם נמצאת בתוך יותר מ-10 מיליארד שבבים ברבעון, אבל גובה על כל אחד מהם בממוצע סכום של סנטים בודדים. בשנת הכספים 2026, שהסתיימה במרץ, הסתכמו הכנסותיה ב-4.9 מיליארד דולר. לשם השוואה, ההכנסות של קוואלקום, אחת הלקוחות שלה, מתקרבות ל-43 מיליארד דולר בשנה.
ארם ניסתה בשנים האחרונות להגדיל את החלק שלה בעוגה. ב-2021 הציגה את הדור התשיעי של הארכיטקטורה, Armv9, שהתמלוג עליו גבוה בערך פי שניים מזה של הדור הקודם. בהמשך החלה למכור את Arm CSS, תת-מערכות מחשוב שלמות, שבהן ארם לא מוכרת ליבה בודדת אלא חבילה של כמה ליבות מחוברות ומאומתות, שהלקוחה יכולה לשלב בשבב מהר יותר. התמלוג על חבילה כזו גבוה עוד יותר. המהלכים האלה אפשרו לארם להגדיל את הכנסות התמלוגים מהר יותר מקצב הגידול במספר השבבים.
מדד נוסף שהמשקיעים עוקבים אחריו הוא הכנסות הרישיונות. חברה שקונה רישיון לתכנון חדש תתחיל למכור שבבים על בסיסו כעבור שנתיים עד שלוש, ואז יתחילו לזרום התמלוגים. לכן קפיצה בהכנסות הרישיונות נחשבת לסימן מקדים לצמיחה עתידית בתמלוגים. ארם מפרסמת גם את ערך החוזים השנתי, נתון שמנטרל את התנודות בין רבעונים. ברבעון שהסתיים בספטמבר 2026 הוא עמד על כ-1.79 מיליארד דולר, עלייה של 12% בשנה.
המודל יצר גם מעמד ייחודי בענף. ארם נחשבה במשך שנים ל"שווייץ של תעשיית השבבים": ספקית ניטרלית שמוכרת לכולם ואינה מתחרה באף אחד. אפל, סמסונג, קוואלקום, מדיאטק, אנבידיה, אמזון וגוגל הן כולן לקוחות, ורבות מהן מתחרות זו בזו בשווקים הסופיים. הניטרליות הזאת היא הסיבה שמכירת החברה לאנבידיה עוררה כל כך הרבה התנגדות, והיא גם מה שהשתנה ב-2026, כשארם החליטה למכור שבבים משלה.
פרק 4: הטלפון בכיס - איך ארם השתלטה על הסמארטפונים
1998-2016
בסוף שנות ה-90 הייתה ארם הספקית המובילה של מעבדים לטלפונים ניידים, אבל אלה היו טלפונים פשוטים, שעיקר תפקידם שיחות והודעות. המעבר לעידן הסמארטפון נבנה בהדרגה, ובכל שלב בו הייתה ארם בפנים.
ב-2001 השיקה אפל את האייפוד. נגן המוזיקה הדיגיטלי התבסס על שבב עם ליבות של ארם, ואפל חזרה בכך ללקוחות של החברה שהקימה עשור קודם לכן. באותה שנה מונה וורן איסט למנכ"ל ארם, תפקיד שבו כיהן עד 2013. איסט הוביל את החברה בתקופה שבה מספר השבבים שלה עלה מכמה מאות מיליונים בשנה לעשרה מיליארד.
ב-2007 יצא לשוק האייפון הראשון, שהתבסס על מעבד של סמסונג עם ליבת ARM11. שנה אחר כך הגיע הטלפון הראשון עם מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, גם הוא עם שבב מבוסס ארם, הפעם של קוואלקום. בתוך כמה שנים כמעט כל הסמארטפונים בעולם, משתי מערכות ההפעלה, רצו על הארכיטקטורה של ארם. הסיבה הייתה בעיקר צריכת החשמל: בטלפון שפועל שעות ארוכות על סוללה קטנה, מעבד חסכוני היה חשוב יותר ממעבד חזק.
עד אמצע העשור השני הפכה הארכיטקטורה לסטנדרט כמעט מוחלט בשוק. ארבע מתכננות השבבים הגדולות לטלפונים, אפל, קוואלקום, סמסונג ומדיאטק, מבססות כולן את המעבדים שלהן על ארם, וכך גם היצרניות הסיניות, ובהן הייסיליקון של וואווי. כל טלפון חדש שנמכר בעולם, ממכשיר יוקרה ועד טלפון בסיסי באפריקה או בהודו, הוסיף לארם עוד תמלוג.
אינטל, שבשנים האלה שלטה בשוק המחשבים האישיים והשרתים, הבינה באיחור את גודל ההזדמנות. היא ניסתה לחדור לשוק הטלפונים עם מעבדי Atom, השקיעה מיליארדי דולרים בסובסידיות ליצרניות, ובאמצע העשור השני של המאה ה-21 ויתרה כמעט לחלוטין על התחום. כמה שנים קודם לכן החמיצה הזדמנות נוספת: פול אוטליני, מנכ"ל אינטל באותן שנים, הודה בהמשך שהחברה דחתה פנייה של אפל לספק שבב לאייפון הראשון, כי המחיר שאפל הייתה מוכנה לשלם נראה לה נמוך מעלות הייצור הצפויה. הכמויות שנמכרו בפועל היו גבוהות פי 100 בערך מהתחזיות.
הידעת?מה הקשר בין ארם לאייפד ולמק?
בתחילת העשור השני של המאה ה-21 הפכה ארם לחברה בגודל של אינטל במונחי השפעה, אבל לא במונחי כסף. השווי שלה בבורסת לונדון עלה, והיא נכנסה למדד FTSE 100. ב-2013 החליף סיימון סגארס את איסט בתפקיד המנכ"ל, וכשנה אחר כך עבר המספר המצטבר של שבבים מבוססי ארם את רף 50 המיליארד.
באותה תקופה התחילה ארם לחפש שווקים חדשים מחוץ לטלפונים: רכבים, מכשירים חכמים לבית, ציוד תקשורת, ובעיקר האינטרנט של הדברים, חיישנים ומכשירים קטנים שמתחברים לרשת. במסגרת המהלך הזה רכשה ב-2015 את סאנסה סקיוריטי הישראלית, לשעבר דיסקרטיקס, שפיתחה טכנולוגיות אבטחה לשבבים. העסקה הייתה הבסיס לפעילות הפיתוח של ארם בישראל.
השוק החשוב מכולם, השרתים במרכזי הנתונים, נשאר בשנים האלה מחוץ להישג יד. כמה חברות ניסו לבנות שבבי שרתים על בסיס ארם, ורובן נכשלו או נסגרו. התוכנות במרכזי הנתונים נכתבו במשך עשרות שנים למעבדי אינטל, והלקוחות לא מיהרו להחליף. השינוי בתחום הזה יגיע כעבור כמה שנים, ובעיקר בזכות לקוחה אחת, אמזון.
פרק 5: סופטבנק - 32 מיליארד דולר והימור של מסאיושי סון
2016-2020
ביולי 2016, שבועות ספורים אחרי שהבריטים הצביעו בעד יציאה מהאיחוד האירופי, הודיעה סופטבנק היפנית שהיא רוכשת את ארם תמורת 24.3 מיליארד ליש"ט, כ-32 מיליארד דולר באותה עת. המחיר שיקף פרמיה של כ-43% על מחיר המניה ערב ההודעה. הירידה החדה של הליש"ט אחרי משאל העם הפכה את העסקה לזולה יותר עבור קונה יפני, והממשלה הבריטית, שחששה מבריחת משקיעים, בירכה עליה. העסקה הושלמה בספטמבר, וארם נמחקה ממסחר בבורסות לונדון וניו יורק.
מאחורי הרכישה עמד מסאיושי סון, מייסד סופטבנק ואחד המשקיעים הנועזים בעולם הטכנולוגיה. סון הקים את סופטבנק ב-1981 כמפיצה של תוכנה, הפך אותה לקבוצת תקשורת ואינטרנט, והרוויח עשרות מיליארדי דולרים מההשקעה המוקדמת בעליבאבא. הוא תיאר את ארם כמרכיב מרכזי בחזון שלו לעולם שבו מיליארדי מכשירים מחוברים לרשת ושבב קטן נמצא בכל חפץ. סון הגדיר את העסקה כהשקעה לטווח של עשרות שנים, והבטיח להשאיר את המטה בקיימברידג' ולהכפיל את מספר העובדים בבריטניה.
הידעת?מהי קרן החזון של סופטבנק?
בשנים הראשונות תחת סופטבנק הגדילה ארם את ההוצאות על מחקר ופיתוח, גייסה מהנדסים ופיתחה מוצרים לשווקים חדשים. הצמיחה בהכנסות הייתה איטית, והרווחיות נשחקה. במקביל ניסתה החברה לבנות עסק של שירותי ענן לאינטרנט של הדברים, ורכשה ב-2018 את טרז'ר דאטה בכ-600 מיליון דולר. הפעילות הזאת הופרדה מארם ב-2020 והועברה לישויות אחרות של סופטבנק, אחרי שהתברר שהיא מתרחקת מליבת העסק.
פרשה מסובכת יותר התפתחה בסין. ב-2018 מכרה ארם 51% מהזרוע הסינית שלה, ארם סין, לקונסורציום של משקיעים מקומיים בכ-775 מיליון דולר. המהלך נועד לאפשר לפעילות בסין לגדול כחברה מקומית, בתקופה שבה בייג'ינג עודדה פיתוח טכנולוגיה עצמאית. ב-2020 ניסתה ארם להדיח את מנכ"ל ארם סין, אלן וו, בטענה לניגוד עניינים. וו סירב לעזוב, המשיך לשלוט בחותמות החברה ובמסמכי הרישום, והכריז למעשה על עצמאות. המאבק נמשך כשנתיים, עד שבאפריל 2022 הוחלף רשמית. הפרשה המחישה את הסיכון שבתלות בשוק הסיני, שמהווה חלק משמעותי מההכנסות של ארם.
ב-2020 נקלעה סופטבנק לקשיים. הקורונה, ההפסדים בקרן החזון והקריסה של WeWork, אחת ההשקעות הבולטות שלה, חייבו את סון לגייס מזומנים. הוא החל למכור נכסים, ובהם מניות של עליבאבא ושל T-Mobile בארה"ב. ארם, שנרכשה ארבע שנים קודם לכן כהשקעה לדורות, עלתה גם היא על שולחן המכירות.
הקונה היה ג'נסן הואנג, מייסד אנבידיה. בספטמבר 2020 הודיעה אנבידיה שהיא רוכשת את ארם מסופטבנק בעסקה של 40 מיליארד דולר במזומן ובמניות. אם הייתה מושלמת, הייתה זו העסקה הגדולה בתולדות תעשיית השבבים עד אז.
פרק 6: אנבידיה - העסקה של 40 מיליארד דולר שהתפרקה
2020-2022
אנבידיה הייתה אז חברה בשווי של כ-300 מיליארד דולר, הרבה פחות משוויה בשנים שאחר כך, ושלטה בשוק המעבדים הגרפיים. ארם שלטה בשוק המעבדים לטלפונים. הואנג הציג חזון של חברה אחת שתספק את כל רכיבי המחשוב, ממעבד גרפי ועד מעבד מרכזי, בעידן הבינה המלאכותית. סופטבנק הייתה אמורה לקבל כ-21.5 מיליארד דולר במניות אנבידיה ו-12 מיליארד במזומן, ולהפוך לבעלת מניות של פחות מ-10% באנבידיה.
קוואלקום, מיקרוסופט וגוגל, שכולן לקוחות של ארם, הביעו חשש שאנבידיה תשתמש בשליטה בארם כדי להעדיף את המוצרים שלה, להעלות מחירים או לעכב גישה לטכנולוגיה חדשה למתחרים. רשות התחרות האמריקאית, ה-FTC, הגישה תביעה לחסימת העסקה בדצמבר 2021. הנציבות האירופית פתחה בחקירה מעמיקה, ובבריטניה נבדקה העסקה גם משיקולי ביטחון לאומי. בסין, שבה האישור היה הכרחי, ההליך התעכב, בין היתר על רקע המשבר בארם סין.
הידעת?מדוע חששו הרגולטורים?
בפברואר 2022 הודיעו החברות על ביטול העסקה. סופטבנק שמרה בידיה מקדמה של 1.25 מיליארד דולר ששילמה אנבידיה. ביום ההודעה פרש סיימון סגארס מתפקיד המנכ"ל, ובמקומו מונה רנה האס, נשיא קבוצת הקניין הרוחני של ארם. סופטבנק הודיעה במקביל שהיא תנפיק את ארם בבורסה.
האס, מהנדס אמריקאי, הגיע לארם ב-2013 אחרי כשבע שנים באנבידיה, שבהן ניהל את קבוצת מוצרי המחשוב. לפני כן עבד בטקסס אינסטרומנטס ובחברות שבבים נוספות. בארם מילא כמה תפקידים מסחריים בכירים, ובהמשך הוביל את יחידת הקניין הרוחני, הלב העסקי של החברה. הוא נחשב למנהל מסחרי יותר מקודמיו, ומקורב להואנג, שאותו תיאר לא פעם כמנטור.
כבר בחודשים הראשונים בתפקיד החל האס לשנות את ארם. הוא הודיע על קיצוץ של עד 15% מכוח האדם, העלה את מחירי הרישיונות, והתחיל לדחוף את הלקוחות לעבור מרכישת ליבה בודדת לרכישת חבילות שלמות, שהתמלוג עליהן גבוה יותר. הוא גם החל לבנות קשר ישיר עם יצרניות המכשירים, כמו סמסונג ואפל, בנוסף לקשר עם יצרניות השבבים. המטרה הייתה להגדיל את הכסף שארם גובה על כל מכשיר, ולהכין אותה להנפקה.
במבט לאחור, כישלון העסקה עם אנבידיה התברר כאחת הטעויות היקרות של סון, דווקא מכיוון שלא הושלמה. אילו הייתה מתבצעת, סופטבנק הייתה מחזיקה פחות מ-10% מאנבידיה, שהגיעה בשנים שאחר כך לשווי של טריליוני דולרים. אחזקה כזו הייתה שווה, כנראה, מאות מיליארדי דולרים. אבל העסקה נכשלה, וסופטבנק נותרה עם ארם, חברה שצריך היה להוכיח את ערכה מחדש.
פרק 7: חזרה לבורסה - ההנפקה בנאסד"ק
2022-2023
ההחלטה היכן להנפיק את ארם הפכה לסוגיה פוליטית בבריטניה. הממשלה בלונדון רצתה שהחברה, אחת מסיפורי ההצלחה הגדולים של הטכנולוגיה הבריטית, תחזור לבורסה המקומית. סופטבנק העדיפה את ניו יורק, שבה נסחרות כל חברות השבבים הגדולות והמשקיעים מוכנים לשלם מכפילים גבוהים יותר. במרץ 2023 הוכרע הוויכוח: ארם תיסחר בנאסד"ק בלבד.
באוגוסט הגישה החברה את התשקיף. הוא חשף לראשונה את המספרים במלואם: הכנסות של כ-2.7 מיליארד דולר בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2023, ירידה קלה לעומת השנה הקודמת, בעיקר בגלל האטה בשוק הסמארטפונים. כ-25% מההכנסות הגיעו מלקוחות בסין, והתשקיף הקדיש פרק שלם לסיכונים הנובעים מהקשר עם ארם סין. עוד התברר שהלקוחות הגדולות, ובהן אפל וקוואלקום, אחראיות לחלק משמעותי מההכנסות.
ב-14 בספטמבר 2023 נפתח המסחר במניה. ההנפקה תומחרה ב-51 דולר למניה, בקצה העליון של הטווח, והכניסה לסופטבנק כ-4.9 מיליארד דולר, לפי שווי של כ-54.5 מיליארד דולר. הייתה זו ההנפקה הגדולה בארה"ב מאז סוף 2021. בין המשקיעים העוגנים היו אפל, אנבידיה, גוגל, סמסונג, אינטל ו-AMD, חברות שחלקן מתחרות זו בזו, אבל כולן תלויות בטכנולוגיה של ארם. ביום המסחר הראשון עלתה המניה בכ-25% ונסגרה ב-63.6 דולר.
הידעת?כמה מניות ארם נמצאות בידי הציבור?
בחודשים הראשונים נסחרה המניה בתנודתיות, ולמשך תקופה קצרה גם מתחת למחיר ההנפקה. המפנה הגיע בפברואר 2024, עם הדוח הרבעוני השלישי של החברה כחברה ציבורית. ארם דיווחה על הכנסות שיא והעלתה את התחזית, והמניה זינקה בכ-48% ביום אחד. המשקיעים התחילו לראות בה חלק מגל הבינה המלאכותית, ולא עוד ספקית של שבבים לטלפונים.
בשנה וחצי שאחרי זה ידעה המניה עליות וירידות חדות. היא צורפה למדד נאסד"ק 100, הגיעה לשיאים חדשים באמצע 2024, ירדה בחדות באביב 2025, בזמן הטלטלה בשווקים סביב המכסים של ממשל טראמפ, וחזרה לטפס בהמשך השנה. התנודתיות נבעה במידה רבה מהמבנה של בעלי המניות: כשהציבור מחזיק כ-10% מהחברה, גם עסקאות קטנות יחסית מזיזות את המחיר. המשקיעים התייחסו לארם כאל מדד לאופטימיות סביב ה-AI, יותר מאשר לחברה שמכניסה כ-4 מיליארד דולר בשנה.
בשנת הכספים 2024 הסתכמו ההכנסות בכ-3.2 מיליארד דולר. בשנת הכספים 2025 הן חצו לראשונה את רף 4 מיליארד הדולר, ובשנת הכספים 2026, שהסתיימה במרץ, הגיעו לשיא של 4.92 מיליארד דולר, צמיחה של 23%. הכנסות התמלוגים הגיעו ל-2.61 מיליארד דולר, והכנסות הרישיונות ל-2.31 מיליארד. זו הייתה השנה השלישית ברציפות מאז ההנפקה עם צמיחה של יותר מ-20%, והרווח הנקי הסתכם ב-904 מיליון דולר.
חלק הולך וגדל מההכנסות מגיע מצדדים קשורים, בעיקר מגופים בקבוצת סופטבנק ומארם סין. בשנת הכספים 2026 הסתכמו ההכנסות האלה בכ-1.5 מיליארד דולר, כמעט פי שניים מהשנה הקודמת. ההוצאות על מחקר ופיתוח טיפסו בתקופה הזאת לכ-2.8 מיליארד דולר בשנה, יותר מחצי מההכנסות, וחלק מהן כבר הופנה לפרויקט שהחברה עבדה עליו בשקט מאז 2023: שבב משלה.
פרק 8: מרכזי הנתונים - איך ארם נכנסה לשוק של אינטל
2018-2026
במשך עשרות שנים שלטו אינטל ו-AMD כמעט לבד בשוק המעבדים לשרתים. ארכיטקטורת x86 שלהן הייתה הסטנדרט במרכזי הנתונים, והתוכנות נכתבו עבורה. הניסיונות של ארם לחדור לשוק הזה בתחילת העשור הקודם נכשלו. מה ששינה את הכיוון היה ההחלטה של ענקיות הענן לתכנן מעבדים בעצמן.
הראשונה הייתה אמזון. ב-2015 רכשה את אנפורנה לאבס הישראלית, שפיתחה שבבים, וב-2018 השיקה את Graviton, מעבד שרתים מבוסס ארם שפותח בידי צוותי אנפורנה, בהם צוותים בישראל. הדורות הבאים של המעבד היו זולים יותר לתפעול ממעבדי אינטל וחסכוניים יותר בחשמל, ולקוחות הענן של אמזון החלו לעבור אליהם בהדרגה. אחרי אמזון הגיעו מיקרוסופט עם Cobalt וגוגל עם Axion, שניהם מבוססי ארם.
הידעת?מה הקשר בין אמזון לישראל ולארם?
אנבידיה, שלא הצליחה לקנות את ארם, הפכה לאחת הלקוחות החשובות שלה. מעבד Grace של אנבידיה, שהושק ב-2023 ומשולב במערכות ה-AI של החברה לצד המעבדים הגרפיים, מבוסס על ארכיטקטורת ארם. כך גם הדור הבא, Vera. כל מערכת AI גדולה שאנבידיה מוכרת כוללת מעבדים כאלה, ומכל אחד מהם ארם מקבלת תמלוג. פלטפורמת Vera כבר זמינה בשירות הענן של אורקל ופועלת בסביבת הייצור של OpenAI. גם מעבדי הנתונים של אנבידיה, BlueField, שאחראים על התקשורת והאבטחה בחוות השרתים, מבוססים על ליבות של ארם. ב-2020 הגיע מבוסס ארם גם למקום הראשון ברשימת מחשבי העל המהירים בעולם, עם פוגאקו היפני.
המהלך של אפל בשוק המחשבים האישיים חיזק את המגמה. ב-2020 החלה אפל להחליף את מעבדי אינטל במחשבי המק בשבבים שהיא מתכננת על בסיס ארם, החל ב-M1. מיקרוסופט וקוואלקום הלכו בעקבותיה עם מחשבי Windows מבוססי ארם. כ-20% מהמחשבים האישיים הנמכרים בעולם כבר מבוססים על הארכיטקטורה של ארם.
נתח השוק של מעבדי ארם בשרתים של ענקיות הענן הגדולות עלה מכ-15% ב-2024 ליותר מ-50% ב-2025, והחברה צופה שיעבור את 60% עד סוף 2026. התמלוגים ממרכזי הנתונים הוכפלו ברבעון האחרון לעומת השנה הקודמת. החשמל הוא חלק מרכזי בסיפור: מרכזי נתונים מוגבלים בכמות החשמל שהם יכולים לקבל, וכל וואט שנחסך במעבד המרכזי מתפנה למעבדים הגרפיים שמריצים את מודלי הבינה המלאכותית.
בינואר 2025 הכריזו סון, סם אלטמן מ-OpenAI ולארי אליסון מאורקל, לצד הנשיא דונלד טראמפ, על Stargate, מיזם להקמת תשתיות בינה מלאכותית בארה"ב בהיקף של עד 500 מיליארד דולר. ארם נכללה בו כשותפה טכנולוגית, לצד מיקרוסופט, אנבידיה ואורקל. סופטבנק התחייבה במקביל להשקעות של עשרות מיליארדי דולרים ב-OpenAI, ובנובמבר 2025 השלימה את רכישת אמפר, יצרנית מעבדי שרתים מבוססי ארם, בכ-6.5 מיליארד דולר.
הכוונה של סון הייתה ברורה: לבנות סביב ארם מערכת שלמה של שבבים, מרכזי נתונים ומודלים, שתתחרה בשליטה של אנבידיה. הצעד הבא היה מעבר של ארם עצמה לייצור שבבים.
פרק 9: השבב הראשון - AGI CPU ומטא
2026
במרץ 2026, באירוע בסן פרנסיסקו, הציג רנה האס את המוצר שמשנה את המודל העסקי של ארם אחרי יותר מ-35 שנה. החברה, שמאז הקמתה מכרה תכנון בלבד, הודיעה שהיא מתחילה למכור שבב פיזי משלה, מעבד מרכזי למרכזי נתונים בשם Arm AGI CPU. השם מרמז על בינה מלאכותית כללית, אבל השבב מיועד לתפקיד מעשי יותר: ניהול העבודה של סוכני AI, תוכנות שמבצעות משימות בשם המשתמש, מפעילות כלים ומתאמות בין המעבדים הגרפיים.
מטא היא השותפה המובילה בפרויקט והלקוחה הראשונה. מהנדסי החברה עבדו עם ארם על התכנון מאז 2023, והשבב אמור לפעול במרכזי הנתונים של מטא לצד המאיצים שהיא מפתחת בעצמה, MTIA. השתיים הודיעו על שיתוף פעולה לכמה דורות של מעבדים. לצד מטא הוצגו לקוחות נוספות, ובהן OpenAI, קלאודפלייר, SAP, SK טלקום וסרברס.
הידעת?מה יש בתוך ה-AGI CPU?
לצד ההשקה הציגה ארם תחזית שאפתנית. היא צופה שעסקי השבבים שלה יגיעו להכנסות של כ-15 מיליארד דולר בשנה בתוך כחמש שנים, ושההכנסות הכוללות יגיעו ל-25 מיליארד דולר בשנת הכספים 2031, פי חמישה בערך מההכנסות בשנת הכספים 2026. הרווח למניה המתואם אמור לעבור באותה שנה את רף 9 הדולר, לעומת 1.77 דולר בשנת הכספים 2026. המשקיעים קיבלו את התחזית בהתלהבות: למחרת האירוע זינקה המניה בכ-16%.
ההכנות לשבב החלו כבר ב-2025, כשארם החלה לגייס מנהלים בכירים מחברות שבבים אחרות ולהגדיל את צוותי התכנון שלה, וסיפרה למשקיעים שהיא בוחנת מעבר לייצור. במעבדה של החברה באוסטין שבטקסס נבדקו אבות הטיפוס הראשונים. במאי 2026, שבועות ספורים לפני ההנפקה של סרברס, פנו ארם וסופטבנק ליצרנית השבבים בהצעה ראשונית לרכישה, אבל הפנייה נדחתה. המהלכים האלה הראו עד כמה ארם וסון רוצים להיכנס לשוק של שבבי ה-AI עצמם, ולא להסתפק בתמלוגים.
המעבר לייצור שבבים מסמן שינוי מהותי במעמד של ארם בענף. במשך עשרות שנים היא הייתה הספקית הניטרלית של כל יצרניות השבבים. מעכשיו היא מתחרה ישירה בחלק מהן. אנבידיה, אמזון, גוגל ומיקרוסופט מוכרות או משתמשות במעבדי שרתים שהן מתכננות בעצמן על בסיס ארם, וכעת ארם מציעה ללקוחות שלהן חלופה משלה. גם אינטל ו-AMD, שמעבדי ה-x86 שלהן עדיין שולטים בחלק גדול מהשוק, מקבלות מתחרה חדשה.
מכירת שבב פיזי כרוכה בעלויות ייצור, ולכן הרווח הגולמי של ארם צפוי לרדת מכ-98% לרמה נמוכה יותר. בתמורה, ההכנסה מכל מעבד גבוהה פי כמה מהתמלוג שארם גובה על שבב שלקוחה מייצרת. ארם מעריכה שהשבב יאפשר להוריד את עלות ההקמה של מרכז נתונים בעד 10 מיליארד דולר לכל ג'יגה-וואט, בזכות ביצועים כפולים בכל מתלה לעומת מעבדי x86.
בכנס של קהילת Open Compute, שבו נפגשות ענקיות הענן ויצרניות החומרה, הוצגו תוצאות של בדיקה עצמאית שבה השיג ה-AGI CPU ביצועים כפולים בערך בכל מתלה לעומת מעבד EPYC של AMD. ארם מנסה למכור את השבב בעיקר דרך החשמל: מורגן סטנלי מעריך שעד 2028 יחסרו בעולם כ-38 ג'יגה-וואט של חשמל למרכזי נתונים, ומעבד שמפיק יותר עבודה מכל וואט עשוי לצמצם חלק מהפער.
בחודשים שאחרי ההשקה דיווחה ארם שהביקוש לשבב עולה על 2 מיליארד דולר לשנות הכספים 2027 ו-2028, פי שניים מהיעד המקורי, אבל כושר הייצור שהובטח לה ב-TSMC הספיק בתחילה לכמחצית מהכמות הזאת. בדוח של נובמבר עדכנה החברה שהביטחון שלה בהכנסות של עד 2 מיליארד דולר מהשבב בשתי השנים האלה גדל, בזכות היצע נוסף. ההזמנות מכמה לקוחות כבר נמשכות עד סוף 2027, והאספקות המסחריות הראשונות צפויות ברבעון הראשון של 2027. אורקל הודיעה שתציע שרתים מבוססי AGI CPU בשירות הענן שלה במהלך השנה הבאה.
פרק 10: קוואלקום - המאבק המשפטי עם הלקוחה הגדולה
2022-2026
היחסים בין ארם לקוואלקום, אחת הלקוחות הגדולות שלה, התדרדרו בשנים האחרונות למאבק משפטי שעדיין לא הוכרע. הסכסוך התחיל ב-2021, כשקוואלקום רכשה ב-1.4 מיליארד דולר את נוביה, סטארט-אפ שהקימו מהנדסים לשעבר של אפל ופיתח ליבות מעבד לשרתים. לנוביה היה רישיון ארכיטקטורה משלה מארם, בתנאים שונים מאלה של קוואלקום.
ארם טענה שהרישיון של נוביה אינו עובר אוטומטית לקוואלקום, ושעל קוואלקום להשמיד את התכנונים שפותחו במסגרתו. קוואלקום טענה שהרישיון שלה מכסה גם את הטכנולוגיה של נוביה, ושילבה את הליבות שפותחו שם, Oryon, במעבדים למחשבים ולטלפונים. באוגוסט 2022 תבעה ארם את קוואלקום בבית המשפט הפדרלי בדלאוור.
המשפט נערך בדצמבר 2024. חבר המושבעים קבע שקוואלקום לא הפרה את הרישיון של נוביה, ושהמעבדים שלה מכוסים ברישיון של קוואלקום עצמה. בספטמבר 2025 נתן בית המשפט פסק דין סופי לטובת קוואלקום ונוביה, וארם הגישה ערעור. הדיון בערעור נערך באוקטובר 2026, וההכרעה עדיין לא ניתנה.
הידעת?כמה זמן יימשך הרישיון של קוואלקום?
בין לבין הגישה קוואלקום תביעה משלה. היא טענה שארם הפרה את ההסכם ביניהן, בין היתר כשעיכבה אספקה של כלי פיתוח ותיקוני תוכנה, ושפעלה כדי לפגוע במשא ומתן שניהלה קוואלקום עם מטא. באוקטובר 2026 קבע חבר מושבעים שארם אכן הפרה את ההסכם ופגעה בקשרים העסקיים של קוואלקום. הפיצוי שנפסק היה סמלי, שני דולרים, דולר על כל טענה, וארם זכתה בארבע טענות אחרות. השאלה החשובה יותר עדיין פתוחה: קוואלקום ביקשה מבית המשפט לפטור אותה מתשלום תמלוגים לארם לתקופה של עד חמש שנים, וההכרעה בעניין נשארה בידי השופטת. להרחבה: קוואלקום ניצחה את ארם בבית המשפט - הפיצוי: שני דולרים בלבד.
בשנת הכספים 2026 הייתה קוואלקום אחראית לכ-9% מההכנסות של ארם, ופטור מתמלוגים, אם יינתן, יפגע ישירות בשורה העליונה. בנוסף, ההחלטה של ארם לייצר שבבים משלה ולהתחרות על לקוחות כמו מטא הגבירה את החשדנות של קוואלקום ושל לקוחות אחרות. ארם, מצדה, טוענת שהיא מגינה על הקניין הרוחני שלה ועל ערך הרישיונות שהיא מוכרת.
קוואלקום מתמודדת בעצמה עם ירידה בהכנסות מאפל, שעוברת בהדרגה למודמים שהיא מפתחת בעצמה, ומנסה לגוון את הפעילות למחשבים, לרכב ולמרכזי נתונים, תחומים שבהם היא צריכה את ארם יותר מאי פעם.
פרק 11: הטלפון, הרכב והרובוט - ה-AI מגיע לקצה
2024-2026
מרכזי הנתונים מושכים את רוב תשומת הלב, אבל רוב ההכנסות של ארם עדיין מגיעות מהמכשירים שבידי הצרכנים. הסמארטפונים הם המקור הגדול ביותר לתמלוגים, ושם ארם מנסה לשכנע את היצרניות שבינה מלאכותית שרצה על המכשיר עצמו מחייבת מעבד חזק ויקר יותר. החבילה העדכנית שלה לטלפונים, CSS for Mobile 2, מציגה שיפור של כ-70% בביצועים של משימות סוכני AI, ויצרניות סיניות כמו אופו ו-vivo כבר אימצו אותה. ארם הציגה גם מעבד גרפי ראשון שתוכנן מראש לעבודה עם AI, ושיאומי שילבה אותו במכשירים שלה.
הטלפונים תלויים במחזורים של שוק הזיכרון. ב-2026 זינקו מחירי שבבי הזיכרון, בין היתר בגלל הביקוש של מרכזי הנתונים, והיצרניות קיצצו בייצור של טלפונים זולים. התמלוגים של ארם נפגעו בהתאם. מבחינה זו, ההצלחה של ה-AI בענן פוגעת דווקא בחלק הוותיק של העסק שלה.
התחום שצומח מהר במיוחד הוא מה שארם מכנה AI פיזי: רכבים, רובוטים ומכונות אוטונומיות. מערכות סיוע לנהג, מערכות מולטימדיה ומחשבים מרכזיים לרכב דורשים יותר ויותר כוח עיבוד, ורובם מבוססים על הארכיטקטורה של ארם. התמלוגים מהתחום הזה עלו ב-50% ברבעון האחרון לעומת השנה הקודמת. בשוק הרכב מציעה ארם חבילה ייעודית בשם Zena, ורכב רובוטי אוטונומי אחד שהוצג השנה כולל יותר מ-400 ליבות של ארם. כדי להאיץ את המגמה הקימה ארם מיזם בשם Arm Total Design for Physical AI, שמחבר יותר מ-80 חברות בתחומי השבבים, התוכנה והמודלים.
הידעת?כמה מפתחים כותבים קוד לארם?
המתחרה הבולטת בתחומים האלה היא RISC-V, ארכיטקטורה פתוחה שפותחה באוניברסיטת ברקלי ושכל חברה יכולה להשתמש בה בלי לשלם תמלוגים. חברות סיניות, שחוששות מהגבלות אמריקאיות על טכנולוגיה, משקיעות בה הרבה, וגם יצרניות במערב משתמשות בה בשבבים פשוטים יותר, כמו בקרים ורכיבי תקשורת. בינתיים RISC-V רחוקה מלאיים על ארם בסמארטפונים ובשרתים, בעיקר בגלל הפער במערכת התוכנה. אבל ככל שארם מעלה את מחירי הרישיונות ומתחרה בלקוחות שלה, הלקוחות מקבלים סיבה נוספת לבחון את החלופה הזאת.
השילוב בין הטלפונים, הרכבים והמחשבים האישיים מסביר מדוע ארם מדווחת על יותר מ-10 מיליארד שבבים ברבעון. אבל הוא גם ממחיש את האתגר: רוב השבבים האלה זולים, והתמלוג עליהם קטן. הכסף הגדול נמצא במעבדים המתקדמים, ושם ארם צריכה להוכיח שהיא יכולה לגבות יותר על כל שבב בלי לדחוף את הלקוחות לחלופות.
פרק 12: רעננה - הפעילות של ארם בישראל
2015-2026
הנוכחות של ארם בישראל התחילה ב-2015, עם רכישת סאנסה סקיוריטי. החברה, שנקראה קודם לכן דיסקרטיקס, פיתחה במשך שנים טכנולוגיות אבטחה לשבבים, להצפנה ולהגנה על תוכן, ושימשה ספקית של יצרניות טלפונים ושבבים. אחרי הרכישה הפכה הפעילות למרכז הפיתוח של ארם בתחום אבטחת המידע לאינטרנט של הדברים.
המרכז התרחב בהמשך מעבר לאבטחה. ארם מחזיקה משרד ברעננה, בפארק עסקים חדש בעיר, שמשמש בעיקר מרכז פיתוח. פועלים בו צוותי הנדסת תוכנה וחומרה, אבטחה וארכיטקטורה, ונוכחות משמעותית של קבוצת המעבדים הגרפיים של החברה, האחראית על משפחת Mali ועל הדורות החדשים של המעבדים הגרפיים לטלפונים. לצדם פועלים ברעננה צוותים ייעודיים ללמידת מכונה ולבינה מלאכותית, שעוסקים בין היתר בפיתוח מעבדי AI למכשירי קצה ובמהדרים לתוכנות AI.
הידעת?אילו חברות שבבים בינלאומיות מפתחות בישראל?
רבים מהשבבים מבוססי ארם החשובים בעולם מתוכננים בחלקם בישראל, במרכזי הפיתוח של הלקוחות שלה. אנבידיה, שמעסיקה בישראל אלפי עובדים, מפתחת כאן חלק ממערכות התקשורת ומעבדי הנתונים שלה, פעילות שמקורה במלאנוקס. אמזון מפתחת כאן חלק משבבי השרתים שלה. כך שהמעבר של מרכזי הנתונים לארכיטקטורה של ארם עובר, במידה רבה, דרך מהנדסים ישראלים.
פרק 13: 2026 - השיא, הנפילה ושאלת רנה האס
2026
2026 הייתה השנה הסוערת ביותר של ארם כחברה ציבורית. המניה פתחה את השנה סביב 115 דולר. אחרי השקת השבב במרץ היא החלה לטפס, ובאמצע יוני הגיעה לשיא של כ-450 דולר, כמעט פי ארבעה מתחילת השנה. השווי של ארם עמד אז על קרוב לחצי טריליון דולר.
מסוף יוני החלה המניה לרדת, על רקע חששות מכושר הייצור של השבב החדש, מהקושי לעמוד בציפיות שגלומות במחיר ומירידה כללית במניות השבבים. בסוף יולי, אחרי הדוח הרבעוני הראשון של שנת הכספים 2027, צנחה המניה במסחר המאוחר, אף שההכנסות עלו ב-22% ל-1.29 מיליארד דולר. בסוף אוקטובר ירדה בכמעט 10% ביום אחד, אחרי תחזית חלשה של אינטל.
הדוח של נובמבר חשף נקודת תורפה. ההכנסות ברבעון השני של שנת הכספים 2027, שהסתיים בספטמבר, הגיעו לשיא של 1.44 מיליארד דולר, צמיחה של 27%. הכנסות הרישיונות זינקו ב-50% ל-773 מיליון דולר. אבל הכנסות התמלוגים, הלב של המודל העסקי, עלו ב-8% בלבד ל-670 מיליון דולר, הרבה מתחת לצפי בשוק. הסיבה העיקרית הייתה שוק הסמארטפונים: מחירי הזיכרון זינקו, יצרניות הטלפונים קיצצו בייצור, והתמלוגים מהטלפונים נפגעו. הרווח הנקי לפי כללי החשבונאות ירד ב-45% ל-130 מיליון דולר, על רקע עלייה בהוצאות הפיתוח. לרבעון השלישי צפתה החברה הכנסות של כ-1.54 מיליארד דולר, מעט מעל הציפיות, והמניה ירדה במסחר המאוחר.
השותפות של ארם דיווחו לראשונה על יותר מ-10 מיליארד שבבים ברבעון אחד, עלייה של 1.5 מיליארד לעומת השנה הקודמת. התמלוגים ממרכזי הנתונים הוכפלו, והתמלוגים מרכבים ורובוטים עלו ב-50%. הרווח המתואם למניה עלה ב-33% ל-0.52 דולר, והרווח התפעולי המתואם הגיע ל-44.2% מההכנסות. ההוצאות על מחקר ופיתוח המשיכו לעלות, בעיקר בגלל גיוס מהנדסים לפרויקט השבב.
הידעת?מהו מכפיל רווח עתידי?
באמצע נובמבר הגיעה הטלטלה מכיוון לא צפוי. ג'נסן הואנג התפטר מתפקיד מנכ"ל אנבידיה אחרי 33 שנה, בעקבות חשיפת קשרים אישיים עם עובדת הכפופה לו ועם אשת עסקים שנחשדת בקשרים למודיעין הסיני. יום אחרי ההודעה התברר שדירקטוריון אנבידיה פנה לרנה האס כמועמד אפשרי להחליף אותו. אנבידיה הבהירה שלא פנתה רשמית לאף מועמד, אבל מניית ארם ירדה בכ-5% באותו יום. להרחבה: מי יחליף את ג'נסן הואנג? אנבידיה פנתה למנכ"ל ארם.
האס הוא האיש שהוביל את ארם להנפקה, למרכזי הנתונים ולשבב העצמאי, וארם עצמה מציינת בדוח השנתי שהיא תלויה במיוחד בהנהלה הבכירה שלה ובו בפרט. מאז אפריל הוא מנהל במשרה חלקית גם את SoftBank Group International, הזרוע הבינלאומית של סופטבנק, כך שהזמן שלו כבר מתחלק בין שני תפקידים. מעבר לאנבידיה, אם יקרה, ישאיר את ארם בלי המנכ"ל שלה בשלב הרגיש ביותר של השבב החדש. השאלה נוגעת גם לתוכניות של סון, שהאס הפך לאחד המנהלים הקרובים אליו.
ב-16 בנובמבר ירדה המניה בכ-8%, במסגרת מכירות רחבות במניות השבבים לקראת הדוח של אנבידיה. במסחר ב-19 בנובמבר נסחרה המניה סביב 180 דולר, כ-60% מתחת לשיא של יוני, ועדיין גבוה בכ-57% מתחילת השנה. השווי של ארם עומד על כ-192 מיליארד דולר, והמכפיל העתידי ירד לטווח של 70 עד 80, תלוי בתחזית הרווח, נמוך בהרבה מהשיא. מחירי היעד של האנליסטים נעים בין 230 דולר בבנק אוף אמריקה, שממליץ על החזקה, ל-330 דולר במיזוהו, שממליצה על תשואת יתר.
בוול סטריט רוב האנליסטים ממשיכים להמליץ על קנייה. חלקם מציינים שההתקדמות בהשגת כושר ייצור נוסף מגדילה את הסיכוי שהשבב יכניס כבר בשנה הראשונה קרוב ל-2 מיליארד דולר, פי שניים מהיעד המקורי, ואחרים מדגישים שהזינוק בהכנסות הרישיונות מבשר על עלייה בתמלוגים בהמשך. מנגד, רוב הבתים הורידו את מחירי היעד, בעיקר בגלל הירידה הכללית בתמחור של מניות השבבים. הסקפטים מזכירים שהשבב החדש יוריד את שולי הרווח הגולמי, שצפויים לרדת לפי הערכות האנליסטים מכ-98% לכ-91% עד שנת הכספים 2028, ושארם תצטרך להוכיח שהיא יודעת לנהל שרשרת אספקה, תחום שבו אין לה ניסיון.
הירידה במניה פוגעת ישירות בסון. סופטבנק מחזיקה כ-87% ממניות ארם, והאחזקה הזאת היא הנכס החשוב ביותר שלה. סון משתמש בה כבטוחה להלוואה שגדלה מ-8.5 מיליארד דולר ב-2023 ל-25 מיליארד דולר בספטמבר 2026, והמימון משמש להשקעות של סופטבנק ב-OpenAI ובתשתיות AI. נכון למאי, שועבדו להלוואה כ-769 מיליון מניות של ארם, כ-72% מהחברה. ירידה חדה ומתמשכת במחיר המניה עלולה לחייב את סופטבנק להעמיד בטוחות נוספות או להחזיר חלק מההלוואה. המניה של סופטבנק עצמה ירדה בכמעט 60% מהשיא ביוני, ובנובמבר דיווחה הקבוצה על הפסד רבעוני של כ-7 מיליארד דולר. להרחבה: הימור ה-AI שעלה לסופטבנק 3.7 מיליארד דולר - והוביל להפסד של 7 מיליארד.
הגורמים שיקבעו את כיוון המניה בחודשים הקרובים ברורים יחסית: הקצב שבו ארם תספק את השבבים הראשונים ללקוחות, ההחלטה בערעור על נוביה וההכרעה בבקשה של קוואלקום לפטור מתמלוגים, מצב שוק הסמארטפונים ומחירי הזיכרון, וההחלטה של רנה האס אם להישאר. ברקע נמצאת השאלה הגדולה של כל תעשיית השבבים, אם ההשקעות העצומות בתשתיות AI ימשיכו בקצב הנוכחי.
במשרדים בקיימברידג', כמה קילומטרים מהאסם שבו התחילו 12 המהנדסים של אקורן, עובדים כ-9,600 עובדים של ארם בכל העולם על הדור הבא של המעבדים. השבבים שלהם נמצאים ביותר מ-350 מיליארד מכשירים, וברבעון האחרון לבדו נשלחו יותר מ-10 מיליארד שבבים מבוססי ארם. בשנה הבאה, לראשונה, חלק מהם יישאו גם את השם של ארם עצמה.