
תורפז ופרודלים: למה מיזוג בין השתיים עשוי להיות הגיוני, ומה עומד בדרך
יש הרבה היגיון במיזוג בין תורפז לפרודלים. שתי החברות פועלות בענפים משיקים, שתיהן צומחות בעיקר על ידי רכישות ברחבי העולם, ומוכרות מוצרים דומים ללקוחות דומים ומתמודדות מול אותן ענקיות בינלאומיות.
מיזוג כזה הוא לא רק רעיון היפותטי הוא מתבקש. מיזוג כזה יכול לחסוך הרבה כסף - בהוצאות המטה, ברכש מידע וכדומה. גם במערכי השיווק וההפצה, כנראה שאפשר הרבה להתייעל אם החברות יתמזגו ולהציע סל מוצרים רחב יותר.
גם מניות תורפז ופרודלים התממשו בחדות. תורפז איבדה כ-30% מתחילת השנה, מתוכם כ-20% בחודש האחרון בלבד, ואילו פרודלים, שהונפקה בפברואר השנה, איבדה כמחצית משוויה מאז ההנפקה. כך שנוצרה כאן גם הזדמנות לבחון עסקה במחירים נמוכים משמעותית מאלה שהורגלנו לראות. אז למה כל זה לא קורה? ובכן, אולי בגלל משהו שפחות קשור להיבטים הפיננסיים או העסקיים - אגו.
קרן כהן חזון בנתה את תורפז והפכה אותה לקבוצה בשווי של יותר מ-5 מיליארד שקל. מנגד, נח ברזובסקי, מייסד פרודלים ויו"ר החברה, ובנו צחי ברק, שמכהן כמנכ"ל, מובילים את ההתרחבות ברחבי העולם. בשתי החברות יודעים לרכוש, לצמוח ולשלב פעילויות חדשות, אבל במיזוג מישהו יצטרך לוותר על הכיסא, או לפחות על חלק גדול מהסמכויות. מי ינהל את החברה המאוחדת? מי יחליט על הרכישה הבאה? הרבה עסקאות עם היגיון כלכלי לא מתקדמות בגלל שאלות מהסוג הזה.
אם נסתכל על המספרים הרי שהם מסתדרים לא רע. תורפז נסחרת בשווי של כ-5.1 מיליארד שקל, לעומת כ-1.2 מיליארד שקל לפרודלים. ב-12 החודשים האחרונים ייצרה תורפז EBITDA מתואם של כ-78 מיליון דולר, ופרודלים כ-38 מיליון דולר. תורפז מייצרת קצת יותר מפי שניים EBITDA, אבל שווה בבורסה יותר מפי ארבעה. כשמוסיפים את החוב נטו, תורפז נסחרת במכפיל EV ל-EBITDA של כ-22, בעוד שפרודלים במכפיל של כ-11. כלומר, השוק משלם על כל דולר של EBITDA בתורפז כמעט פי שניים.
המשמעות היא שאם שתי החברות יחליטו להתמזג, תורפז מגיעה לעסקה מעמדת כוח. היא שווה בבורסה הרבה יותר מפרודלים, וגם נסחרת במכפיל גבוה בהרבה, כך שהיא יכולה להשתמש במניות שלה כדי לרכוש את פרודלים במחיר שנוח לשני הצדדים. נניח שתורפז תציע לפרודלים פרמיה של 30% על המחיר בשוק, כלומר לפי שווי של כ-1.6 מיליארד שקל. בעלי המניות של פרודלים יקבלו מחיר גבוה ב-30% ממחיר המניה כיום, ותורפז תקבל חברה שמייצרת EBITDA שנתי של כ-38 מיליון דולר, לפי מכפיל של כ-14 בלבד, לעומת מכפיל של כ-22 שבו היא עצמה נסחרת (ארביטראז' מכפילים). בעלי המניות של פרודלים יקבלו כ-24% מהחברה המאוחדת, אף שפרודלים מביאה איתה כשליש מהרווח התפעולי התזרימי של שתי החברות יחד. כך תורפז תוכל להגדיל את ה-EBITDA למניה בכ-13%, עוד לפני שמביאים בחשבון את החיסכון בהוצאות המטה ואת יתר היתרונות של המיזוג.
החיסכון יכול להיות משמעותי. גם חיסכון של 5 מיליון דולר בשנה, לשם ההמחשה, יגדיל את ה-EBITDA המצרפי בכ-4%. זה עוד לפני שמביאים בחשבון את האפשרות למכור יותר מוצרים לאותם לקוחות.
פרודלים הונפקה בשווי כפול - האם תסכים למכור בזול?
אלא שכאן מגיעה השאלה מה ידרשו נח ברזובסקי, בנו צחי ברק ובתו רעות ברזובסקי-גוטמן, שמחזיקים יחד בכ-52.6% ממניות פרודלים. פרודלים הונפקה רק בפברואר השנה לפי שווי של כ-2.1 מיליארד שקל לפני הכסף, וכ-2.5 מיליארד שקל אחרי הגיוס. מאז איבדה המניה כמחצית משוויה, וכיום היא נסחרת בשווי של כ-1.24 מיליארד שקל בלבד. האם נח ברזובסקי, שהקים את החברה לפני עשרות שנים, וצחי ברק, שמנהל אותה כיום, יסכימו למכור לפי שווי של 1.6 מיליארד שקל, חודשים ספורים אחרי שהביאו אותה לבורסה בשווי גבוה בהרבה? אנחנו בספק.
אם משפחת ברזובסקי תתעקש על השווי שנקבע בהנפקה, זה כבר פרמיה של כ-100% על המחיר בבורסה ומכפיל EV/EBITDA של כ-21, כמעט כמו המכפיל של תורפז עצמה. זה גם מוחק את היתרון של רכישת חברה 'זולה' עם מניות יקרות.
- תורפז צונחת ובהנהלה מסבירים: "הרבעון המקביל היה חריג לטובה" - ומציבים יעדים קדימה
- תורפז צונחת למרות הכנסות שיא - זו הסיבה
יש כאן אלמנט פסיכולוגי, שווי ההנפקה עשוי להיות נקודת ייחוס. אמנם צריך גם לזכור שתורפז עצמה אינה נמצאת בשיאה. היא איבדה כ-29% מתחילת השנה וכ-20% מתחילת נובמבר, אחרי תקופה ארוכה שבה נהנתה מתמחור גבוה. לכן גם מבחינת כהן חזון, תשלום במניות אינו בהכרח האפשרות המועדפת. זה אומר לדלל את בעלי המניות הקיימים דווקא אחרי ירידה חדה במחיר. מנגד, כל עוד תורפז נסחרת במכפיל כפול מזה של פרודלים, היא עדיין מחזיקה ביתרון פיננסי לא מבוטל בביצוע עסקה במניות.
| תורפז | פרודלים | |
|---|---|---|
| שווי שוק | כ-5.1 מיליארד שקל | כ-1.24 מיליארד שקל |
| הכנסות בתשעה חודשים | 268 מיליון דולר (+34%) | 283 מיליון דולר (+8.7%) |
| EBITDA מתואם ב-12 חודשים | כ-78 מיליון דולר | כ-38 מיליון דולר |
| שיעור EBITDA | כ-23% | כ-10.6% |
| חוב נטו | כ-162 מיליון דולר | כ-37 מיליון דולר |
| שווי פעילות ל-EBITDA | כ-22 | כ-11 |
כ-79% מההכנסות של פרודלים מגיעות מרכזי מיץ ובסיסי משקאות, עסק של כמויות גדולות ורווחיות נמוכה. החלק שדומה יותר לתורפז הוא פעילות הרכיבים הייחודיים, שכוללת טעמים, צבעים ותמציות ואחראית לכ-20% מההכנסות ולכ-41% מה-EBITDA של הקבוצה, עם שיעור EBITDA של יותר מ-21%. תורפז יכולה לכאורה לרכוש רק את המגזר הזה, שמייצר EBITDA של כ-15-16 מיליון דולר בשנה. אלא שדווקא רכישה של פרודלים כולה יכולה להיות מעניינת יותר מבחינה עסקית, משום שהיא תאפשר לה להרחיב את סל המוצרים ולמכור יותר לאותם לקוחות.
הידעת?מה מודד המכפיל של שווי פעילות ל-EBITDA?
יצרני המשקאות שקונים מפרודלים רכז מיץ הם במידה רבה אותם יצרנים שקונים טעמים, צבעים ותמציות. ספק שמביא להם את בסיס המשקה ואת הטעם באותה הזמנה יכול למכור יותר לכל לקוח, ולהתמודד טוב יותר מול החברות הגלובליות הגדולות בתחום. על המודל הזה בנויה דוהלר הגרמנית, שמשלבת רכזי פרי, טעמים וצבעים תחת קורת גג אחת. מאותו היגיון רכשה ADM האמריקאית ב-2014 את וויילד פלייברס, שחיברה טעמים עם רכיבי פרי, תמורת כ-3.1 מיליארד דולר (2.3 מיליארד אירו).
ביחד היו מגיעות שתי החברות להכנסות של כ-700 מיליון דולר בשנה ול-EBITDA של כ-116 מיליון דולר. לתורפז יש גם מטבע יקר לעסקה כזו. אם היא תשלם במניות, אפילו בפרמיה של 30% על מחיר השוק של פרודלים, היא תשלם כ-14 פעמים EBITDA, הרבה מתחת למכפיל שבו היא עצמה נסחרת. גם לפי השווי שנקבע בהנפקה של פרודלים, כ-2.1 מיליארד שקל, המכפיל יעמוד על כ-18. עסקה במחירים כאלה אמורה להגדיל את הרווח למניה של תורפז.
החוב נטו של פרודלים עומד על כ-37 מיליון דולר, ושל תורפז על כ-162 מיליון, אחרי רכישות בכ-116 מיליון דולר מתחילת השנה. בחברה מאוחדת היחס בין החוב נטו ל-EBITDA היה יורד לכ-1.7, מכ-2 בתורפז היום. לתורפז צפויים תשלומים של כ-73.5 מיליון דולר על רכישות במחצית הראשונה של 2027, והתזרים מפעילות שוטפת של פרודלים, 47.5 מיליון דולר בתשעה חודשים, היה מקל עליהם.
- הדרך חזרה לשליטה: רני צים השלים את השלב הראשון בעסקה עם חג'ג'
- אבנר חדד אחרי המפולת: ענקיות הטכנולוגיה זולות יותר מחברות המזון
לפרודלים יש גם פעילות קטנה שיכולה לעניין את תורפז: סולוס, שמפחיתה ומסירה אלכוהול מיין וממשקאות, וחתמה השנה על הסכם רישוי עם הנקל פרשנט, יצרנית היינות המבעבעים. סולוס עדיין מפסידה, כמיליון דולר ברבעון, ונשענת על הגידול בביקוש למשקאות דלי אלכוהול. בנוסף, החפיפה המצומצמת בין המוצרים של שתי החברות אמורה להקל על אישור רשויות התחרות.
הידעת?איך מייצרים רכז מיץ ולמה משתמשים בו?
מה עומד בדרך
שיעור ה-EBITDA של חברה מאוחדת היה יורד לכ-16%, מכ-23% בתורפז. המשקיעים של תורפז קנו חברת טעמים וריחות ברווחיות גבוהה, וייתכן שלא יסכימו לתמחר עסק של מיץ באותו מכפיל. כיום שתי החברות שוות יחד, כולל החוב, כ-2.1 מיליארד דולר. כדי לשמור על השווי הזה, השוק יצטרך לתמחר את החברה המאוחדת לפי כ-18 פעמים EBITDA. במכפיל של 16 יימחקו כ-250 מיליון דולר משווי בעלי המניות.
מנגד, תורפז כבר מכירה עסק עם רווחיות נמוכה ותנודתית. במגזר חומרי הגלם שלה ירדו ההכנסות ברבעון השלישי בכ-25%, כמעט כולן ירידה אורגנית, והמגזר עבר להפסד תפעולי. ההנהלה צופה שיפור במגזר במחצית השנייה של 2027. במגזר הזה נמכרים גם כימיקלים ארומטיים ומוצרי הדרים, שחשופים למחירי היבול ולתנודות בשוק חומרי הגלם. החברה מחזיקה כבר היום פעילות שמושפעת ממחירי סחורות, אבל בהיקף קטן בהרבה מזה של רכזי המיץ בפרודלים.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה שחררה פרודלים מלאי בכ-50 מיליון דולר, חלקו מלאי שנקנה מראש לקראת המכסים בארה"ב. במיץ, המחירים תלויים ביבולים ובמזג האוויר, והעסק דורש מלאי גדול ומימון שוטף, חשיפה שאין לתורפז היום.
ברבעון השלישי עלו המכירות של תורפז ב-22.6%, אבל בנטרול רכישות הצמיחה הייתה 2.4%. בפרודלים ההכנסות עלו ב-6.7%, כמעט כולן מרכישות, ומגזר המיץ צמח ב-1.6%. חיבור בין השתיים עלול להיראות כמו קניית צמיחה, דווקא כשהשוק מעניש את תורפז: מתחילת השנה ירדה המניה בכ-29%, ומתחילת החודש בכ-20%.
לתורפז יש התחייבויות על רכישות של כ-145 מיליון דולר, מתוכן כ-80 מיליון באופציות מכר שיתומחרו לפי ה-EBITDA העתידי של החברות שנרכשו. היא עדיין משלבת את החברות שקנתה השנה, ומיזוג עם חברה בהיקף הכנסות דומה לשלה מגדיל את סיכון הביצוע.
הידעת?מהן אופציות מכר לבעלי מניות המיעוט ברכישות?
זה כבר קרה בעבר - גם לתורפז
דווקא לתורפז יש היסטוריה מעניינת עם עסקאות מהסוג הזה. ב-2017 רכשה פרוטרום, בניהולו של אורי יהודאי, 51% מתורפז, שהייתה אז חברה קטנה בהרבה מהיום. פרוטרום, שבנתה קבוצה בינלאומית באמצעות עשרות רכישות, רצתה להשתמש בתורפז כדי להרחיב את פעילות תמציות הבושם שלה. שנה לאחר מכן נמכרה פרוטרום ל-IFF האמריקאית בעסקה ששיקפה לה שווי פעילות של כ-7.1 מיליארד דולר, והשותפות פורקה. כהן חזון ושותפיה רכשו בחזרה את השליטה בתורפז והמשיכו לפתח אותה באופן עצמאי.
הסיפור הזה רלוונטי גם למיזוג אפשרי עם פרודלים. כהן חזון כבר הסכימה בעבר למכור את השליטה בחברה שבנתה כדי להצטרף לקבוצה גדולה יותר, אבל לאחר מכירת פרוטרום העדיפה לחזור לעצמאות. בעבר סיפרה שאילו ידעה שפרוטרום עומדת להימכר ל-IFF, לא הייתה נכנסת לעסקה מלכתחילה. לדבריה, היא רצתה לבנות חברה משמעותית בתחום תמציות הבושם ולא למצוא את עצמה בתוך מערכת שמגבילה את יכולתה לצמוח. העצמאות הניהולית אינה עניין שולי מבחינתה.
ויש אפילו חיבור היסטורי מעניין בין תורפז לפרודלים. באפריל 2017 רכשה פרוטרום את חברת הטעמים הצרפתית רנה לורן תמורת כ-20 מיליון אירו. כמה חודשים לאחר מכן רכשה גם את השליטה בתורפז. בעקבות מכירת פרוטרום ל-IFF עברה רנה לורן לבעלות הקבוצה האמריקאית, ובדצמבר 2025 היא נרכשה על ידי פרודלים. כך יוצא שחברה שנרכשה בעבר על ידי אותה פרוטרום שרכשה את תורפז, נמצאת היום דווקא בקבוצה של ברק. שתי החברות הישראליות צועדות במסלולים נפרדים, אבל הן מחפשות לא פעם את אותם סוגי עסקים, וההיסטוריה שלהן כבר הצטלבה.
ובכל זאת, מי יוותר על השליטה?
כאן חוזרים לנח ברזובסקי, לצחי ברק ולקרן כהן חזון. כהן חזון מחזיקה בכ-38% ממניות תורפז, בעוד שנח ברזובסקי מחזיק בכ-24% מפרודלים, צחי ברק בכ-22.8% ורעות ברזובסקי-גוטמן בכ-5.8%. יחד מחזיקים בני המשפחה בשליטה בפרודלים.
במיזוג לפי פרמיה של 30%, חלקה של כהן חזון בחברה המאוחדת יירד לכ-29%, ואילו חלקם של בני משפחת ברזובסקי יעמוד על כ-13% בלבד. המשפחה, ששולטת היום בפרודלים, תהפוך לבעלת מניות מיעוט בקבוצה גדולה יותר. זה כבר לא רק עניין של כמה כסף יקבלו בעלי המניות, אלא של ויתור על השליטה בחברה שנבנתה לאורך עשרות שנים.
מבחינת צחי ברק זה שינוי משמעותי. הוא מנהל כיום חברה עצמאית עם פעילות גלובלית, מחליט על הרכישות ומוביל את האסטרטגיה שלה. במיזוג עם תורפז הוא יצטרך ככל הנראה לוותר על חלק מהסמכויות שלו, ואולי גם על תפקיד המנכ"ל. מבחינת כהן חזון, כניסה של משפחת ברזובסקי כשותפה משמעותית בקבוצה שבנתה עשויה גם היא לחייב פשרות. אלה לא שאלות שאפשר לפתור באמצעות מכפיל EBITDA.
אפשר להתווכח על המחיר שפרודלים תדרוש, על הסינרגיות שאפשר להשיג ועל השאלה אם תורפז צריכה בכלל להיכנס לעסקי רכזי המיץ בהיקף כזה. אלה שאלות כלכליות שאפשר לתמחר. אבל יש כאן גם שאלה שקשה יותר להכניס לאקסל: האם נח ברזובסקי וצחי ברק יהיו מוכנים לוותר על השליטה בפרודלים, והאם קרן כהן חזון תרצה להכניס לקבוצה שבנתה שותפים משמעותיים נוספים?