גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

נאוויטס מרוויחה, אבל בפוקלנד קבלנים נוטשים; בריטניה מתייצבת מאחורי הקידוח

שננדואה הפכה את השותפות לרווחית: הכנסות של 178 מיליון דולר ברבעון ורווח של 55 מיליון. אבל הסיפור הגדול נמצא בדרום האוקיינוס האטלנטי: שני קבלנים עזבו את סי-ליון בגלל הסנקציות של ארגנטינה, ובעוד כשבוע יחליט בית הדין בהמבורג על הבקשה לעצור את הפרויקט
מירב ארד |

שני קבלנים הודיעו לנאוויטס שלא יבצעו את העבודות בפרויקט סי-ליון באיי פוקלנד, בגלל הסנקציות שארגנטינה מאיימת להטיל על מי שמעורב בו. בדוח לרבעון השלישי השותפות מכנה אותם "קבלנים מפרים", ומדווחת שהיא נמצאת בתהליכים מתקדמים להחליף אותם. להערכתה, להחלפה לא צפויה השפעה מהותית על הפרויקט או על לוחות הזמנים שלו.

זו הפעם הראשונה שהמלחמה המשפטית והמדינית של ארגנטינה נגד הפרויקט מתורגמת לנזק מעשי. בין גורמי הסיכון שנאוויטס עצמה מונה בדוח: קבלנים נוספים, ספקים או מממנים שיימנעו מלהשתתף בפרויקט, או יחמירו את התנאים שלהם בגלל האיום בסנקציות.

להרחבה: נאוויטס מזנקת: בריטניה אישרה את פיתוח סי-ליון - למרות האיומים של מיליי ונטישת הקבלנים

ארגנטינה, שטוענת לריבונות על האיים, פתחה בהליך בוררות נגד בריטניה לפי אמנת האו"ם בדבר דיני הים, ופנתה לבית הדין הבינלאומי לדיני הים בהמבורג בבקשה לסעדים זמניים שיעצרו את פיתוח הנפט, כולל בסי-ליון. בדיון שהתקיים לפני כעשרה ימים הבהירה בריטניה שהיא תומכת בפרויקט באופן בלתי מסויג, ושהתנאים למתן סעדים זמניים לא מתקיימים. ההחלטה צפויה בעוד כשבוע. נאוויטס אינה צד להליך, שמתנהל בין שתי המדינות, והיועצים המשפטיים שלה מעריכים שהסיכוי שהבקשה תתקבל נמוך. ועדיין השותפות כותבת במפורש: אם בית הדין יורה על סעדים שמונעים או מעכבים משמעותית את הפעילות, ובריטניה ואיי פוקלנד יחליטו לכבד אותם, ההשפעה על הפרויקט עלולה להיות מהותית.

החזית המשפטית בארגנטינה עצמה התרחבה מאז ספטמבר. הוגשו תלונות פליליות נגד השותפות, נגד השותפה רוקהופר ונגד נושאי משרה, בית משפט ארגנטינאי הוציא צו מניעה נגד המשך הפרויקט, והממשלה הרחיבה את הסנקציות המנהליות גם לספקים ולבעלי עניין. במקביל הונחה הצעת חוק שמחמירה את הענישה ומאפשרת לנהל משפט פלילי שלא בפני הנאשם. כתבי אישום לא הוגשו, התלונות והצו לא הומצאו לנאוויטס, ולשותפות אין נכסים או פעילות בארגנטינה. לפי היועצים שלה, ההשלכות המשפטיות מוגבלות לשטח ארגנטינה.

להרחבה: ארגנטינה עוברת למישור הפלילי מול נאוויטס: תלונה גם נגד הדירקטורים והמנהלים

עד סוף ספטמבר הוצאו כ-26% מעלויות הפיתוח של השלב הראשון, בתוך התקציב של 1.8 מיליארד דולר, הקידוחים יתחילו במרץ 2027, וההפקה הראשונה צפויה במחצית הראשונה של 2028. במקביל קנתה נאוויטס ספינה שנייה, OSX1, ב-125 מיליון דולר, וחלקה בעלות הוא כ-81 מיליון. אחרי הסבה היא אמורה לשמש מתקן הפקה צף עם כושר של 125 אלף חביות ביום לשלב הבא, שתקציבו מוערך בכ-3 מיליארד דולר. היעד הוא כ-180 אלף חביות ביום מהפרויקט כולו בסוף 2030. במקביל השותפות בוחנת להכניס שותף נוסף לפרויקטים באיי פוקלנד.

ההכנסות של נאוויטס ממכירת נפט וגז, נטו מתמלוגים, הגיעו ברבעון ל-178 מיליון דולר, רובן משננדואה שבמפרץ מקסיקו, שמממנת בינתיים את הפיתוח בפוקלנד, לעומת 97.7 מיליון ברבעון המקביל, וה-EBITDA ל-143 מיליון דולר. הרווח הנקי לבעלי היחידות הסתכם ב-54.9 מיליון דולר, לעומת 2.2 מיליון, ובתשעה חודשים ב-135 מיליון דולר, אחרי הפסד של 37.7 מיליון בתקופה המקבילה. שננדואה לבדה תרמה ברבעון 139 מיליון דולר ל-EBITDA, ומחיר חבית WTI עמד בממוצע על כ-85.7 דולר, לעומת 64.9 דולר אשתקד. מאז אוגוסט עובדת המפעילה בקצבי הפקה שמרניים יותר מהמתוכנן, כדי להאריך את חיי הבארות.

יתרת המזומנים ירדה לכ-282 מיליון דולר, לעומת 592 מיליון בסוף 2025, אחרי דיבידנד של 150 מיליון דולר, רכישת הספינה וההשקעות בפיתוח. הלוואת המימון מבוסס העתודות, 1.35 מיליארד דולר, עברה את הבדיקה החצי-שנתית הראשונה בלי שינוי בסכום. ברקע מנהלת המפעילה בשננדואה מגעים למכירת הזכויות שלה, ונאוויטס הודיעה שתבחן מכירה של עד 20% מההחזקה שלה אם תגיע הצעה אטרקטיבית.

להרחבה: נאוויטס בדרך למימוש ענק? שברון במגעים לרכישת השותפה בשננדואה בלפחות 5 מיליארד דולר

בבורסה נסחרת יחידת ההשתתפות בכ-120 שקל, שווי שוק של כ-14.8 מיליארד שקל, אחרי עלייה של כ-6% מתחילת השנה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה