דולר עולה  (רשתות)
דולר עולה (רשתות)

הדולר בשיא של שנה מול השקל: מה מחזק אותו, ומה עלול לשבור את המגמה

בפד מדברים על העלאת ריבית של חצי אחוז, ובבנק ישראל שוקלים הורדה. הפער בין שתי מדיניות הריבית, הטלטלה בוול סטריט והמוסדיים דוחפים את הדולר ל-3.27 שקלים, אבל לשקל יש גם כוחות תמיכה, ואחדים מהם עשויים להתעורר מהר
מנדי הניג |

הדולר ממשיך לטפס מול השקל ונסחר היום סביב 3.27 שקלים בשער הדולר-שקל הרציף, עלייה של כ-0.6%. השער היציג נקבע על 3.25 שקלים, עלייה של כ-0.7%, והדולר נמצא ברמה הגבוהה ביותר שלו מול השקל מזה כשנה. בסוף אוקטובר הוא עמד על כ-3.10 שקלים, כך שמתחילת נובמבר הוסיף כ-5%, ומהשפל של סוף מאי, סביב 2.82 שקלים, הוא עלה בכ-16%. האירו מתחזק גם הוא ונסחר סביב 3.57 שקלים.

חלק גדול מהמהלך מגיע מבחוץ. מדד הדולר, שמודד את המטבע האמריקאי מול סל של שישה מטבעות מרכזיים, עלה מתחילת ספטמבר בכ-4.4% לכ-103.8 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר שלו מאז מרץ 2025, כשתוכנית המכסים של הנשיא טראמפ טלטלה את השווקים. האירו ירד מתחת ל-1.10 דולר, וכל המטבעות של המדינות המפותחות נחלשו מול הדולר בחודש האחרון. הדולר כבר מחק את כל הירידות שספג מאז הכרזת המכסים. השקל נחלש כפליים: גם מהדולר החזק בעולם וגם מגורמים מקומיים.

מה דוחף את הדולר למעלה

הגורם המרכזי הוא פער הריביות. בארה"ב הריבית עומדת על 3.75%-4%, אחרי שהפד העלה אותה בספטמבר לראשונה מאז 2023, והשוק מתמחר העלאה נוספת של רבע אחוז בדצמבר כמעט בוודאות, ועוד אחת בינואר בסיכוי של כ-70%. היום קרא חבר מועצת הנגידים כריסטופר וולר להעלות את הריבית בחצי אחוז בדצמבר, ולבטל בהמשך את כל שלוש ההורדות של 2025. בישראל הכיוון הפוך: הריבית ירדה ל-3.25% בחמש הורדות בתוך פחות משנה, האינפלציה השנתית ירדה באוקטובר ל-1.1%, ובשוק מעריכים שבנק ישראל עשוי להוריד את הריבית שוב כבר בשבוע הבא.

המשמעות פשוטה: פיקדון או אג"ח קצרה בדולרים מניבים היום יותר מהמקבילים בשקלים, וזה מושך כסף לדולר. כשהפער היה הפוך, בשנים שבהן הריבית בישראל הייתה גבוהה מזו האמריקאית, השקל נהנה מהמנגנון הזה. היום הריבית האמריקאית העליונה גבוהה בכ-0.75% מזו של בנק ישראל. אם הפד יעלה ברבע אחוז ובנק ישראל יוריד ברבע אחוז, הפער יגדל לכ-1.25%, ואם וולר יקבל את הצעד הכפול, הוא יגיע לכ-1.5%. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים, שעומדת על כ-5.1%, מחזקת את המגמה.

הגורם השני הוא הטלטלה בוול סטריט. הנאסד"ק איבד יותר מ-12% מהשיא שקבע לפני כשישה שבועות, על רקע החששות מצורכי המימון של ענקיות הטכנולוגיה בתשתיות הבינה המלאכותית, הניצחון של הדמוקרטים בבחירות האמצע והחשש מרגולציה שתאט את ההשקעות בתחום, וההתפטרות של ג'נסן הואנג מתפקיד המנכ"ל של אנבידיה. בתקופות כאלה משקיעים בעולם נוטים לברוח לדולר, שנחשב לנכס מקלט, גם כשהמשבר מתחיל בארה"ב עצמה.

הידעת?מהו השער היציג, ובמה הוא שונה מהשער הרציף?
השער היציג נקבע פעם ביום על ידי בנק ישראל, לפי המסחר בין הבנקים סביב השעה 15:00, ומשמש בסיס להצמדות, לחוזים ולחשבונות. השער הרציף מתעדכן כל הזמן, בכל עסקה בשוק המט"ח, ולכן הוא מגיב מהר יותר לחדשות. ביום תנודתי הפער בין השניים יכול להגיע לכמה אגורות.

לירידות בוול סטריט יש גם ערוץ השפעה ישראלי מובהק, דרך הגופים המוסדיים. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח מחזיקות חלק גדול מהחיסכון של הציבור במניות בחו"ל, ושומרות על יעד קבוע של חשיפה למטבע חוץ. כשהמניות בחו"ל יורדות, שווי ההחזקות הדולריות קטן, והחשיפה נופלת מתחת ליעד. כדי לחזור אליו הגופים קונים דולרים או מצמצמים את הגידור, וזה מחליש את השקל. דוגמה מספרית: בתיק של 100 מיליארד שקל עם יעד חשיפה של 25% למט"ח, ירידה של 10% במניות בחו"ל מורידה את החשיפה לכ-23%, והגוף צריך לקנות דולרים בכ-2 מיליארד שקל כדי לחזור ליעד. המנגנון הזה כבר החליש את השקל באמצע החודש, כשהטלטלה באנבידיה התחילה.

הגורם השלישי הוא הגיאופוליטיקה והאנרגיה. המצב מול איראן נשאר פתוח, ובימים האחרונים הודיעה טהרן שתקפה אתרים אמריקאיים בבסיס בכווית. גם אחרי הירידה של היום, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 90 דולר לחבית. מחירי אנרגיה גבוהים מגדילים את הביקוש לדולרים מצד היבואנים ומייקרים את חשבון היבוא של המשק, וכל הסלמה מוסיפה לפרמיית הסיכון של ישראל ומחלישה את השקל. ברקע נמצא גם הגירעון במסחר בסחורות, שהיבוא הגבוה מעמיק אותו, אם כי יצוא השירותים החזק, בעיקר ההייטק, מקזז את רובו ומשאיר את החשבון השוטף קרוב לאיזון.

מה עשוי להחזיר את הדולר למטה

המנגנון של המוסדיים עובד גם בכיוון ההפוך, ולעיתים מהר. כשוול סטריט מתאוששת, שווי ההחזקות בחו"ל עולה, החשיפה למט"ח עוברת את היעד, והגופים מוכרים דולרים. זה בדיוק מה שקרה ברבעון השני: המוסדיים מכרו מט"ח ב-13.8 מיליארד דולר, והשקל התחזק בכ-6% מול הדולר, עד השפל של 2.82 שקלים בסוף מאי. חזרה לעליות במניות הטכנולוגיה, למשל אחרי הדוחות החזקים של אנבידיה או הנפקה מוצלחת של אנתרופיק, עלולה להפעיל את המנגנון שוב.

גורם שני הוא שינוי בציפיות מהפד. הפרוטוקול של ישיבת אוקטובר יתפרסם הערב, ומדד המחירים של נובמבר בארה"ב יתפרסם יום אחרי החלטת הריבית של דצמבר. אם נתוני האינפלציה או התעסוקה יתמתנו, השוק עשוי להוריד מהתמחור חלק מההעלאות שכבר נכנסו למחיר, והדולר יאבד חלק מהיתרון שלו. גם בצד הישראלי יש מקום להפתעה: אם בנק ישראל יחליט להשאיר את הריבית ללא שינוי בשבוע הבא, הפער יגדל לאט יותר.

לשקל יש גם כוחות תמיכה מבניים. יצוא ההייטק והשירותים מכניס דולרים למשק באופן קבוע, ואקזיטים גדולים או רכישות של חברות ישראליות בידי חברות זרות מגדילים את ההיצע של מט"ח שהומר לשקלים. גם תשלומי מס של חברות ענק מוסיפים לביקוש לשקל: אנבידיה צפויה להכפיל את המס שהיא משלמת בישראל לכ-2.6 מיליארד דולר. לפי ההערכות, משקיעים זרים ממשיכים לקנות שקלים, אם כי בהיקף מתון, וכל רגיעה מול איראן או פתיחה מלאה של מצר הורמוז תוריד את מחירי האנרגיה ואת פרמיית הסיכון יחד.

בנק ישראל עצמו יכול להתערב אם התנודות יחריפו. במאי וביוני, כשהשקל התחזק מהר מדי, הבנק רכש מט"ח בכ-1.8 מיליארד דולר, ויתרות המט"ח שלו עומדות על יותר מ-238 מיליארד דולר. בכיוון ההפוך כבר היה תקדים: באוקטובר 2023, בתחילת המלחמה, הודיע הבנק על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר כדי לעצור את הפיחות.

בינתיים המחיר מורגש אצל כל מי שקונה בדולרים. רכישה של 1,000 דולר עולה היום כ-3,270 שקלים, לעומת כ-3,100 שקלים בסוף אוקטובר, וגם טיסות, חופשות וקניות באתרים בחו"ל התייקרו. היצואנים מרוויחים מהמהלך, והיבואנים משלמים יותר. מי שמחזיק תיק השקעות בחו"ל נהנה מקיזוז: הפיחות צמצם חלק מהירידות בוול סטריט, ולהרחבה על ניהול החשיפה המטבעית בתיק ההשקעות. דולר יקר יותר מייקר גם את מחירי היבוא, ולפי ההערכות המקובלות בבנק ישראל, פיחות של 10% מוסיף לאינפלציה כ-1% עד 1.5% בתוך שנה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה