
19.5 מיליארד דולר ב-182 עסקאות: האקזיטים בישראל חזרו לצמוח ב-2025
שוק האקזיטים הישראלי רשם התאוששות חדה ב-2025: מספר העסקאות גדל ב-40% והיקפן הכספי עלה ב-20%. הפינטק לבדו ריכז 8.9 מיליארד דולר, כמעט מחצית משווי העסקאות, ארה"ב עמדה מאחורי כמחצית מהכסף, ו-92% מהאקזיטים בוצעו בחברות הרשומות בתל אביב ובמרכז
2025 החזירה את שוק האקזיטים הישראלי למסלול של התרחבות: 182 עסקאות הושלמו במהלך השנה, לעומת 130 ב-2024, קפיצה של 40%. היקפן הכספי הגיע ל-19.5 מיליארד דולר, לעומת 16.2 מיליארד דולר שנה קודם, עלייה של 20%. מדובר בסכום ששווה לכ-4% מהתוצר של המגזר העסקי בישראל.
מאחורי הסכום הגדול מסתתר שוק מפוצל מאוד. 79% מהעסקאות הסתכמו בעד 50 מיליון דולר, בעוד עסקאות בהיקף של יותר מ-250 מיליון דולר היוו 7% ממספר העסקאות. כלומר, כמה עסקאות גדולות מושכות את השווי הכולל כלפי מעלה, בזמן שרוב הפעילות ממשיכה להתרכז במכירת חברות קטנות ובינוניות.
הנתונים גם ממחישים עד כמה מהיר מחזור החיים של חלק מהחברות הישראליות. 32% מהחברות שנמכרו או הונפקו ב-2025 הגיעו לאקזיט בתוך חמש שנים מההקמה, ו-63% הגיעו לעסקה בתוך עשר שנים. לאורך 2010-2025 נרשמו 2,360 עסקאות שבוצעו ב-2,182 חברות.
הנתון האחרון מגיע עם צד נוסף: 878 מהחברות שביצעו אקזיט במהלך התקופה נסגרו בהמשך ברישומי הרשויות, שיעור של 40%. כ-31% מהן נסגרו כבר בשנת העסקה. בחלק מהמקרים הפעילות העסקית עצמה המשיכה בתוך החברה הרוכשת או בתוך קבוצה אחרת, כך שסגירת הישות המשפטית משקפת לעיתים את מבנה העסקה יותר מאשר היעלמות הפעילות.
הפינטק לקח כמעט מחצית מהכסף
הפינטק היה התחום הדומיננטי מבחינת שווי. מתוך 182 העסקאות, 17 עסקאות בתחום הגיעו יחד ל-8.9 מיליארד דולר, כ-46% מכלל הכסף שנרשם באקזיטים באותה שנה. בסייבר נרשמו 26 עסקאות בהיקף מצטבר של כ-1.7 מיליארד דולר.
הפער בין מספר העסקאות לבין שוויין ממחיש עד כמה עסקה גדולה אחת או כמה עסקאות ענק יכולות לשנות שנה שלמה. גם בדוחות פרטיים שפורסמו סביב 2025 נראתה אותה תופעה, אם כי בהיקפים שונים מאוד בשל שיטות מדידה אחרות. דוח אקזיטים שפורסם בסוף 2025 העריך את שווי העסקאות הישראליות ב-58.8 מיליארד דולר, בעיקר בעקבות עסקאות ענק שנכללו תחת הגדרה רחבה יותר של חברות ישראליות.
הקשר לארה"ב נשאר מרכזי. 51% מהעסקאות ב-2025 היו רכישות בידי גורמים אמריקאיים או הנפקות בבורסה אמריקאית, ו-49% מסך התמורה הגיע ממקור אמריקאי. גורמים ישראליים עמדו מאחורי 72 עסקאות, לעומת 25 שנה קודם, זינוק של 188%, בשווי כולל של 1.3 מיליארד דולר.
גם הגיאוגרפיה בתוך ישראל מרוכזת מאוד: 168 עסקאות, 92% מהכמות השנתית, בוצעו בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז. בירושלים ובחיפה נרשמה ירידה של 64% במספר האקזיטים לעומת 2024.
בהשוואה בינלאומית, הנתונים מציבים את ישראל במקום השני בין המדינות שנבדקו בשווי עסקאות מיזוגים ורכישות חוצות גבולות ביחס לתוצר, עם 1.66%, וגם במקום השני בסכום הממוצע לעסקה, 127 מיליון דולר. מנגד, במספר העסקאות ביחס לכוח העבודה ישראל דורגה שביעית מתוך תשע מדינות. המשמעות היא שהמעמד הגבוה של ישראל בשוק המיזוגים והרכישות נשען במידה רבה על גודל העסקאות יותר מאשר על הכמות שלהן.
- 8 חודשים אחרי האקזיט: אורביט ממשיכה לצמוח, ומניית קרטוס צנחה ב-63%
- איזו חברה ישראלית נמכרה ב-2.4 מיליארד דולר? טריוויה שבועית של ביזפורטל
ההתאוששות באקזיטים התרחשה במקביל לעלייה של כ-30% בגיוסי ההון בהייטק הישראלי ב-2025, כאשר גם הסייבר, הפינטק וה-AI המשיכו לרכז חלק משמעותי מההון. השכר בחברות שביצעו אקזיט הגיע בממוצע ל-31.8 אלף שקל בחודש, מעט מתחת לממוצע של 33.1 אלף שקל בכלל ההייטק, ובחברות האקזיט הועסקו כ-8,300 שכירים במהלך השנה.