
נציב התלונות מגביל בדיקה וחיפוש בפלאפונים ביוזמתם של שופטים
קולה: חיפוש ייעשה רק לאור בקשה מפורשת של אחד הצדדים, לאחר מתן זכות טיעון לבעלי המכשיר ותוך הגדרת גבולות החיפוש; אם יש צורך במידע נקודתי - בעלי המכשיר הוא שיציג אותו
שופט בבית משפט שלום בדק את רשימת אנשי הקשר בטלפון של אחד הצדדים, ללא הסכמה מודעת של אותו אדם. כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה. הוא רומז, כי בנסיבות שונות מאלו שבמקרה הנוכחי - היה מקום לצעדים משמעתיים כלפי אותו שופט.
המתלונן טען, כי השופט ניצל את פערי הכוחות ביניהם ולא הבהיר לו שזכותו לסרב לבדיקה שכזאת. השופט טען תחילה, כי מדובר בתלונה קנטרנית, אך חזר בו בהמשך הבירור. לגופם של דברים אמר השופט, כי תקנות סדר הדין האזרחי מסמיכות אותו להורות על הצגת "כל מסמך", ולגישתו - טלפון נייד ורשימת אנשי קשר מהווים "מסמך". עוד טען, כי אמר, מתוך חובה לחתור לחקר האמת ולמנוע עדות שקר, וכי הזכות לפרטיות אינה מוחלטת.
עוד אמר השופט, כי הבדיקה נערכה לאחר שהמתלונן מסר עדות שנראתה לו בלתי מהימנה. הבדיקה הייתה נקודתית ותחומה אך ורק לרשימת אנשי הקשר והחייגן, מבלי לחדור ליישומונים פרטיים (כגון הודעות או תמונות) המתלונן ובא כוחו נכחו לצידו, לא התנגדו בזמן אמת לבדיקה זו, והמכשיר לא נמסר לצד שכנגד. "במהלך הבירור השופט הביע חרטה והתנצלות על הפגיעה, הודה כי הבין את פוטנציאל הפגיעה בפרטיות ואת פערי הכוחות במעמד זה, והתחייב שלא לבצע בדיקות עצמאיות דומות בעתיד", מציין קולה.
בהחלטתו אומר קולה, כי טענה בעניין בדיקת מכשיר אישי מעלה סוגיה עקרונית כבדת משקל ואינה קנטרנית, וכי אופן ניהול ההליך והפגיעה בזכויות בעל דין מצויים תחת סמכות הביקורת של הנציבות ואינם מהווים החלטה שיפוטית. באופן כללי, הוסיף, אין להעלות טענה בדבר תלונה קנטרנית או טורדנית בצעד אוטומטי טקטי, אלא רק לגוף העניין. לצד זאת, דחה קולה את טענת המתלונן ליחס מוטה או עוין מצד השופט.
מכשיר נייד איננו "מסמך"
לגופם של דברים אומר קולה: "עמדת השופט לפיה טלפון נייד נכלל בגדר 'מסמך' לצורך בדיקה יזומה, היא שגויה ומרחיקת לכת". הוא הפנה לפסיקת בג"ץ בעניין החובה לקבל הסכמה מדעת של חשוד לחדירה לפלאפון שלו, בה נאמר שטלפון חכם אוצר את צנעת חייו של אדם, ועיון בו פוגע בליבת הזכות החוקתית לפרטיות ומחייב הסמכה מפורשת בדין. לאור זאת, "נטילת המכשיר ובדיקתו ביוזמת השופט מהוות פעולה חקירתית הפוגמת בהפרדה הנדרשת ויוצרת 'ירידה לזירה' על כן, דרך הפעולה שננקטה נקבעה כפגומה.
"בהתחשב בהיקפה המצומצם והנקודתי של הבדיקה בנסיבות דנן, בתום ליבו של השופט שפעל לחקר האמת, ונוכח קבלת ההערות, הבעת החרטה הכנה והפקת הלקחים המלאה - נקבע כי אין מקום לנקיטת צעדים משמעתיים מחמירים, והתלונה מוצתה במתן הערה לשופט", נאמר עוד.
לצד זאת, קולה נותן לכל השופטים הנחיות עקרוניות: "על שופטים להימנע מיוזמה עצמאית לבדיקה או חיפוש במכשירים דיגיטליים של בעלי דין ועדים ללא בקשה מפורשת ומתן זכות טיעון; ככל שנדרשת הצגת מידע נקודתי, על בית המשפט להורות לבעל המכשיר לאתרו ולהציגו בעצמו, ולא לבצע את הפעולה במקומו; נוכח פערי הכוחות המובנים באולם, על השופט להעמיד את האדם באופן יזום וברור על זכותו המשפטית להתנגד להצגת המידע ולהבהיר את גבולות הבדיקה".