קרנות הסייבר עלו בכ-45% השנה: כמה ישראל יש בהן ומה החלופות בתל אביב

שלוש קרנות הסל הגדולות על ענף הסייבר בוול סטריט עלו מתחילת השנה ועד אמצע נובמבר ב-33% עד 47%, והחודש האחרון הזכיר עד כמה התחום תנודתי. CIBR הגיעה לשיא בשבוע השני של אוקטובר ומאז איבדה יותר מ-12%, ו-HACK, שבסוף אוקטובר הציגה עלייה של 55% מתחילת השנה, סיימה את השבוע האחרון עם כ-44%. בשתיים מהן יש גם לא מעט ישראל: ב-BUG וב-HACK מושקעים כ-14%-15% מהכסף בצ'ק פוינט, סנטינל וואן, ורוניס ורדוור, חברות שהוקמו כאן, ופאלו אלטו נטוורקס, שהקים ניר צוק, מוסיפה עוד כ-5%-6%.

בפברואר השלימה פאלו אלטו את רכישת סייברארק בכ-25 מיליארד דולר. בעלי המניות קיבלו 45 דולר במזומן ועוד 2.2005 מניות של פאלו אלטו על כל מניה, סייברארק נמחקה מהמסחר ויצאה מהמדדים, והקרנות שהחזיקו בה קיבלו בתמורה מזומן ומניות של הרוכשת, שנרשמה מאז למסחר גם בבורסה בתל אביב.

גוגל השלימה במרץ את רכישת וויז ב-32 מיליארד דולר, וסרוויסנאו השלימה באפריל את רכישת ארמיס בכ-7.6 מיליארד דולר, אבל שתי החברות הנרכשות היו פרטיות, ולכן העסקאות כמעט לא נגעו בקרנות. מבין הרוכשות, אלפאבית מופיעה ב-CIBR בלבד, עם משקל של כ-1.8%, וסרוויסנאו לא נמצאת באף אחת משלוש הקרנות. העסקה שמשפיעה עליהן עכשיו היא מכירת ורוניס לפרופפוינט תמורת 49.75 דולר למניה במזומן, כ-6.3 מיליארד דולר. המחיר גבוה בכ-52% ממחיר המניה לפני שהתחילו השמועות על המכירה, וההשלמה צפויה במחצית הראשונה של 2027. ורוניס מהווה כ-4% מ-BUG ומ-HACK ופחות מ-1% מ-CIBR. בימים האלה היא נסחרת סביב 49 דולר, קרוב למחיר ההצעה, כך שהחלק הזה בקרנות כמעט לא זז עם הענף, ואחרי ההשלמה הוא ייצא מהן. להרחבה: פרופפוינט רוכשת את ורוניס ב-6.3 מיליארד דולר וכבר מדברת על חזרה לבורסה

שלושה מדדים, שלוש הגדרות לסייבר

CIBR של פירסט טראסט עוקבת אחרי מדד Nasdaq CTA Cybersecurity. איגוד טכנולוגיית הצרכנות האמריקאי (CTA) מחלק בו את החברות לשתי קבוצות: חברות "ליבה", שמוכרות מוצרי אבטחה, וחברות "משלימות", כמו יועצות, ספקיות שירותים וחברות טכנולוגיה מגוונות. המשקל נקבע לפי שווי השוק הסחיר, עם תקרות של 8% לכל אחת מחמש חברות הליבה הגדולות, 4% לשאר חברות הליבה ו-2% לחברה משלימה. כך נכנסות לקרן גם ברודקום וסיסקו, ולצידן אקסנצ'ר, IBM ומיקרוסופט.

HACK של אמפליפיי עוקבת אחרי מדד Nasdaq ISE Cyber Security Select, שמשוקלל לפי שווי שוק מתואם ומחזיק 23 מניות בלבד, ובהן שתי יצרניות ביטחוניות, נורת'רופ גרומן וג'נרל דיינמיקס, עם כ-5% כל אחת. BUG של גלובל X נצמדת להגדרה הצרה ביותר: מדד Indxx Cybersecurity כולל עד 40 חברות שמחצית מההכנסות שלהן לפחות מגיעות מסייבר, המשקל נקבע לפי שווי שוק עם תקרות, והמדד מתעדכן פעמיים בשנה.

מה יש בקרנות הזרות

CIBR היא הגדולה בקבוצה, עם נכסים של כ-16.5 מיליארד דולר, 45 מניות ודמי ניהול של 0.58% בשנה. בראשה עומדות קראודסטרייק עם כ-8.3%, ברודקום עם 7.9%, סיסקו עם 7.3%, פאלו אלטו עם 7.1% ופורטינט עם 6.3%, ואחריהן קלאודפלייר ואוקטה עם כ-4.2% כל אחת וזיסקיילר עם 3.8%. החברות הישראליות מקבלות בה משקל צנוע: ג'ייפרוג עם 2.4%, צ'ק פוינט עם 2.2%, סנטינל וואן עם 1.3%, ורוניס עם 0.9% ורדוור עם 0.2%. מתחילת השנה עלתה הקרן בכ-33%. בתשואה שנתית ממוצעת עד סוף אוקטובר היא הניבה כ-32% בשלוש השנים האחרונות, כ-13.9% בחמש שנים וכ-18.5% בעשר שנים.

ב-BUG, עם נכסים של כ-2.1 מיליארד דולר, 34 מניות ודמי ניהול של 0.5%, המשקלות מפוזרים יותר. קלאודפלייר מובילה עם 7.3%, ואחריה אוקטה עם 6.2%, קראודסטרייק עם 6.1%, פורטינט עם 6%, פאלו אלטו עם 5.9% וזיסקיילר עם 5.5%. החברות הישראליות בולטות כאן יותר: סנטינל וואן עם 4.5%, צ'ק פוינט עם 4.3%, ורוניס עם 4% ורדוור עם כ-1%. בחלוקה הגאוגרפית של המנפיקה ישראל מקבלת כ-5% בלבד, כנראה משום שסנטינל וואן וורוניס רשומות כחברות אמריקאיות. BUG עלתה מתחילת השנה בכ-47%, והתשואה השנתית הממוצעת שלה עד סוף אוקטובר עומדת על כ-28.9% בשלוש שנים ועל כ-8.7% בחמש שנים.

HACK, הוותיקה בתחום, הושקה ב-2014, מנהלת כ-3.3 מיליארד דולר וגובה 0.6%. ברודקום מובילה בה עם 6.9%, ואחריה קראודסטרייק עם 5.6%, סיסקו עם 5.3%, קלאודפלייר עם 5.1%, ונורת'רופ גרומן, פאלו אלטו וג'נרל דיינמיקס עם כ-5% כל אחת. גם החברות הישראליות מקבלות בה משקל של ממש: צ'ק פוינט 4.2%, ורוניס 3.9%, סנטינל וואן 3.8% ורדוור 3.1%. הקרן עלתה מתחילת השנה בכ-44%, ועד סוף אוקטובר הניבה בממוצע כ-34.8% בשנה בשלוש השנים האחרונות, כ-13.8% בחמש שנים וכ-17.1% בעשר שנים.

מי שקונה קרן אמריקאית ישירות משלם בישראל מס של 25% על רווח ההון, ומהדיבידנדים מנוכה בארה"ב מס במקור של 25%. בקרנות הסייבר הדיבידנד זניח, ושיעור החלוקה של CIBR בשנה האחרונה היה כ-0.4%. הסיכון המשמעותי יותר הוא מס העיזבון האמריקאי, שעלול לחול על היורשים כשהשווי של ניירות ערך אמריקאיים בתיק עובר 60 אלף דולר. החלופה היא קרנות סל שמאוגדות באירלנד במבנה UCITS, שאינן חשופות למס הזה. בסייבר יש כמה כאלה: הגרסה האירית של CIBR, שגובה 0.6%, L&G Cyber Security, שעוקבת אחרי גרסת UCITS של מדד ISE וגובה 0.69%, ו-WisdomTree Cybersecurity, שגובה 0.45% ועוקבת אחרי מדד שנבנה עם Team8 הישראלית. להרחבה: וואן זירו יאפשר מסחר בקרנות סל איריות בבורסה בתל אביב

• אנבידיה היא 17% מ-SMH ו-7% מ-SOXX: מה יש בקרנות השבבים ומה החלופות בת"א
• מניות המיקרו-קאפ נסחרות במכפיל של כ-12, החברות הגדולות במכפיל של כ-28

החלופות בתל אביב: שבע קרנות על אותו מדד ועוד שש על מדדים אחרים

בבורסה המקומית רוב הכסף עוקב אחרי מדד ISE Cyber Security, הגרסה הרחבה של המדד ש-HACK עוקבת אחריו. הוא כולל 61 מניות ונבנה אחרת: המשקל של כל תת-ענף נקבע לפי שווי השוק שלו, ובתוך כל תת-ענף המניות מקבלות משקל שווה, עם תיקונים לפי נזילות. בגרסאות החשופות לדולר, הזולה היא קסם ETF ISE Cyber Security, עם עלות שנתית של 0.48% בדמי ניהול ונאמנות, נכסים של כ-34 מיליון שקל ועלייה של כ-44.3% מתחילת השנה. אי.בי.אי מחקה ISE Cyber Security גובה 0.52% ועלתה בכ-45.6%, ותכלית סל ISE Cyber Security של מיטב והראל סל ISE Cyber Security, הגדולות בקבוצה עם כ-132 ו-100 מיליון שקל, גובות 0.62%-0.63% ועלו בכ-46%.

מי שמעדיף לנטרל את שער הדולר יכול לבחור בין שלוש קרנות על אותו מדד: תכלית ISE Cyber Security TTF מנוטרלת דולר, הגדולה בתחום עם כ-178 מיליון שקל ועלות של 0.83%, הראל סל ISE Cyber Security מנוטרלת דולר עם כ-124 מיליון שקל ועלות של 0.72%, וקסם KTF ISE Cyber Security מנוטרלת דולר, שגובה גם היא 0.72%. השנה הן עלו בכ-42%-44%, מעט פחות מהגרסאות החשופות.

תכלית TTF Indxx US Junior Cybersecurity עלתה מתחילת השנה בכ-67.7%, וMTF מחקה Indxx Pure Cyber מנוטרלת דולר של מגדל עלתה בכ-62.7%, שתיהן בעלות של 0.83%. MTF סל אינדקס US Top10 Pure Cyber Security, שמרוכזת בעשר חברות, גובה 0.53% ועלתה בכ-51.8%. מור מחקה אינדקס סייבר למחשוב ענן גלובלי מנהלת כ-160 מיליון שקל ועלתה השנה בכ-50%, אבל ב-12 החודשים האחרונים התשואה שלה עומדת על כ-25%. בקצה השני נמצאות ילין לפידות מחקה אינדקס סייבר ארה"ב מבוסס AI מנוטרלת מט"ח, עם עלות של 0.79%, ואי.בי.אי מחקה אינדקס סייבר גלובלי משקל שווה מנוטרלת דולר, הזולה מכולן עם 0.43%, וגם הקטנה, עם כ-12 מיליון שקל.

התשואות נכונות לאמצע נובמבר, בחלק מהקרנות המחקות בפיגור של כמה ימים.

רוב הקרנות המקומיות לא מחזיקות את המניות עצמן. בקרן הסל של תכלית, למשל, החשיפה מושגת דרך חוזה החלף על המדד, ובתיק עצמו יושבים פיקדונות ומק"מים שמשמשים כבטוחה. קרן מחקה נקנית ונפדית פעם ביום לפי מחיר הנעילה, בדרך כלל בלי עמלת קנייה. קרן סל נסחרת לאורך כל יום המסחר, ולכן משלמים עליה עמלות קנייה ומכירה ומרווח בין הקונים למוכרים, שבקרנות קטנות עלול להיות רחב. היתרון של המסלול המקומי הוא מסחר בשקלים, אפשרות לנטרל את הדולר ופטור ממס העיזבון האמריקאי.

• האנרגיה המתחדשת בישראל עלתה 18% והעולם ירד: כך נחשפים לתחום, ומה עולה כל קרן
• קרנות הפארמה עלו בכ-22% מתחילת השנה: מה יש בהן, כמה הן גובות ומה החלופות בתל אביב

בחישוב של השקעה של 100 אלף שקל לעשר שנים, בהנחה של תשואה שנתית של 8% לפני עלויות, קרן שגובה 0.48% תגיע לכ-206.5 אלף שקל, קרן שגובה 0.63% לכ-203.6 אלף שקל וקרן שגובה 0.83% לכ-199.9 אלף שקל. בין הזולה ליקרה על מדד ISE, שגם מנטרלת את הדולר, הפער מגיע לכ-6,600 שקל. השקעה ישירה ב-BUG, שגובה 0.5%, תגיע באותו חישוב לכ-206 אלף שקל, וב-HACK, שגובה 0.6%, לכ-204 אלף שקל. החישוב אינו כולל מסים, עמלות קנייה ומכירה ועלויות המרה לדולר.

היתרונות והסיכונים

קרן סייבר מאפשרת להיחשף לענף שתקציביו צפויים לגדול, לפי הערכות, בגלל מתקפות שנעזרות בבינה מלאכותית, בלי לנחש איזו חברה תנצח. מנגד, הענף כבר מתומחר ביוקר: מכפיל הרווח הממוצע של מניות CIBR עמד בסוף אוקטובר על כ-35, וב-BUG מכפיל הרווח לפי ההערכות ל-2026 הוא כ-32. התנודתיות גבוהה, וסטיית התקן של BUG מגיעה לכ-38.6%. גם הרכישות מצמצמות בהדרגה את החשיפה הישראלית: סייברארק כבר יצאה, ורוניס בדרך החוצה. מניית פאלו אלטו עצמה איבדה כ-20% בחודש האחרון, על רקע חששות מהאטה בביקוש לחומות אש ומהתחרות בתחום ה-AI.

הנתונים בכתבה מובאים לצורך מידע כללי בלבד, ואין לראות בהם המלצה או ייעוץ להשקעה בניירות הערך או בקרנות המוזכרים.