כיצד לרבע את המעגל החוקתי של השתמטות החרדים

1. כמה היבטים

מרכז אגודת ישראל קורא להתגייס במלחמת השחרור (הספרייה הלאומית)

2. עקרון השוויון

"שריפת התורה" בצד האשכנזי, "אסון וחורבן" בצד הספרדי (צילום: איתמר לוין)

עקרון השוויון אינו קבוע בשום חוק בישראל, ואפילו לא בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, בשל החשש הפוליטי מפני הענקתו (למשל) לערבים וליהודים רפורמיים. אבל בית המשפט העליון קבע שוב ושוב שזוהי זכות יסוד חוקתית, הנגזרת מכבוד האדם. אם ראובן מופלה לרעה לעומת שמעון, זוהי פגיעה קשה בכבודו האנושי. אפליה כזאת גם יכולה לעמוד בסתירה לחוק יסוד חופש העיסוק, ובניגוד לחוקים ספציפיים המחייבים שוויון בתעסוקה.

חובת השוויון מצויה לאורכה ולרוחבה של הפסיקה, בכל בתי המשפט ובשורה ארוכה מאוד של סוגיות. יחס מפלה יכול להביא לביטול כתב אישום בשל הגנה מן הצדק. אפליה ביחסי עבודה מזכה בפיצוי משמעותי, וכך גם בעת הענקת שירותים ומכירת מוצרים. העדר שוויון הוא עילה לביטול תוצאות מכרז. כל קול שווה הוא הבסיס לבחירות מכל סוג. ועוד כהנה וכהנה. כאשר קיימת חובת גיוס אך רבבות מקבלים פטור ממנה - זוהי פגיעה ברורה ביותר בעקרון השוויון.

3. שלטון החוק

אופוזיציה נגד דרעי - תוך ציטוט הרב יצחק יוסף (צילום: איתמר לוין)

שלטון החוק הוא הבסיס שאין בלתו לקיומה של חברה מסודרת. "הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוֹרָאָהּ - איש את רעהו חיים בְּלָעוֹ", אמר ר' חנינא סגן הכהנים. בלי חוק ואכיפתו, תשרור אנרכיה קטלנית. הרתעה היא אחת משתי ההצדקות לענישה פלילית (לצד גמול על העבירה). דומה שלא צריך להרחיב על כך.

• "הקו הוא בין שירות הבוחרים לבין שירות הנבחר"
• גוש השינוי מציג חזית משותפת סביב איזנקוט והסכמות ראשונות על חלוקת הכוח

השתמטות החרדים היא סטירת לחי מצלצלת לשלטון החוק. בישראל יש גיוס חובה לצה"ל, אך רבבות חרדים פשוט אינם מתגייסים. למה? כי במשך שנים צה"ל לא הוציא להם צווים, וכי כאשר הם מקבלים צווים - רובם המכריע מתעלמים מהם. ומה קורה להם? כלום ושום דבר. פה ושם יש מעצרים, אבל לימים בודדים ולאחר מכן העצורים מתקבלים בכבוד מלכים המלווה בגמול כספי.

המשטרה לא ממש ששה לעצור עריקים, גם בגלל הפוליטיזציה ההרסנית שעברה תחת איתמר בן-גביר, וגם מחשש לעימותים שייצאו משליטה. היא לא ממהרת לפזר פורעים החוסמים צירים מרכזיים, ולא עושה דבר כדי לאתר את מי שמארגנים התפרעויות אלו. מאות פורעים הסתערו על תחנת המשטרה בבית שמש, וזה נגמר בקומץ עצורים. כאשר כל המדינה רואה שיש מי שיכול להפר חוק בעזות מצח בלא לשלם מחיר - שלטון החוק מתערער מיסודו ולכל הרוחב.

4. תכלית ומידה

עדתיות במאבק החרדי נגד הגיוס (צילום: איתמר לוין)

אולם, אין זה סופו של המסלול. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו כולל את פסקת ההגבלה המפורסמת: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש". לימוד תורה הולם את ערכיה של המדינה היהודית; אבל האם פטור המוני של חרדים נועד לתכלית ראויה? ובמיוחד: האם הוא אינו במידה העולה על הנדרש?

• שיבא יפצה ב-7.5 מיליון שקל אישה שנדבקה בחיידק אלים ואיבדה את הרחם
• חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר, יורם קארשי, התחמק מארנונה 15 שנים

השאלה הזאת התחדדה לנוכח המחסור החמור של חיילים. צה"ל מדבר על 12,000, כמחציתם לוחמים. הרמטכ"ל אייל זמיר הניף "עשרה דגלים אדומים" והזהיר שצה"ל עלול לקרוס לתוך עצמו בשל מצוקת כוח האדם. קשה עד מאוד לומר, שפטור לחייבי גיוס במספר העולה פי כמה על המחסור של צה"ל, עומד בתנאי פסקת ההגבלה. וקשה עוד יותר להצדיק אותו, כאשר הוא מבוסס על השתייכות גורפת לקבוצה מסוימת, ולא על בחינה פרטנית.

לכן, אם רוצים שיהיה סיכוי כלשהו שחוק השתמטות יעבור את מבחן בג"ץ, עליו להעניק פטור במידה שאינה עולה על הנדרש - או ליצור מצב בו הפטור משיג תכלית ראויה אחרת, המאזנת אותו. וזה הרעיון שאני מבקש להעלות כאן.

5. לימודים ועבודה

"גם טיפשות וגם רשעות" ואף חרדי לא ילך לצבא (צילום: איתמר לוין)

צריך להכיר במציאות: החרדים לא יתגייסו בהמוניהם. זה פשוט לא יקרה, בגלל שילוב של סיבות אידיאולוגיות (הכרה במדינה בדיעבד בלבד) וסיבות מעשיות (למה לשרת אם אפשר להשתמט). גם אמירה שרק מי שלומד בישיבה לא יתגייס, היא "כלאם פאדי": זו הזמנה לרישומים כוזבים, שכבר היו נחלתן של ישיבות בעבר לצורכי תקציב.

תמריצים לא יעזרו; צריך לעבור לענישה, כראוי למי שמפר חוק. הייתי מעתיק את המגבלות המוטלות על סרבני גט: איסור יציאה מהארץ, מניעת דרכון, מניעת רשיון נהיגה, איסור שימוש בכרטיס אשראי, הקפאת חשבון בנק, מניעת משרות ציבוריות, איסור לעסוק במקצוע מוסדר או להקים עסק הזקוק לרישיון, עיקול קצבאות.

אבל אם מסיבות פוליטיות כן רוצים להסדיר את ההשתמטות, ייתכן שאם יצטרף אליה שינוי משמעותי בתחומי החינוך והתעסוקה - היא תעבור בג"ץ. אפשר להציע לחרדים עסקה: חוק גיוס לפי טעמם, בתמורה להכנסת מקצועות הליבה לכל מוסדות החינוך שלהם ויצירת תמריצים ליציאה לעבודה. זוהי תכלית ראויה מאוד, שכן אם החרדים ימשיכו להיות משולבים בעבודה בהיקף הנוכחי (68% לעומת 85% בקרב היהודים האחרים), המשק לא יעמוד בכך. פגיעה בתכלית ראויה לשם קידום תכלית ראויה - ייתכן שזה אפשרי.

6. שיקולים לבר-משפטיים

אגודת ישראל, 2026: לאו מוחלט (צילום: איציק וולף)

מעבר לכך, בג"ץ עשוי להביא בחשבון שיקולים שאינם משפטיים. הקמת ממשלה עם החרדים, על כל הקושי העצום הכרוך בכך, חיונית כדי להציל את המדינה - פשוטו כמשמעו. עוד קדנציה של ממשלת החורבן תותיר כאן רק הריסות - של הדמוקרטיה, של החברה, של הכלכלה, של המעמד הבינלאומי. אם וכאשר חוק כזה יגיע לבג"ץ, צריך לומר בגלוי: זוהי תוצאה של מציאות פוליטית ובחירה מודעת ברע במיעוטו, בתקווה שבהמשך המצב ישתנה. השתמטות החרדים אינה שאלה קיומית; עוד קדנציה של הממשלה היוצאת היא כן שאלה קיומית.

משיקולים משפטיים גרידא, לא בטוח שכריכת השתמטות-חינוך-תעסוקה תספיק. בג"ץ כבר פסק שוב ושוב, בהרכבים שונים וכמעט תמיד פה אחד, שההשתמטות אינה חוקתית ואינה חוקית. מבין 11 שופטי בג"ץ הנוכחיים, קשה עד בלתי אפשרי לראות אחד שיעניק הכשר להשתמטות.

השופטים הדתיים השמרנים - נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר - מדברים נגדה בצורה תקיפה במיוחד, כי הם יודעים היטב ומכלי ראשון מה משמעותה. בתו ונכדיו של סולברג היו בביתו בעת הפוגרום החרדי, כי חתנו היה במילואים. וילנר דיברה באחד הדיונים על מי שעושים 400 ימי מילואים - מספר שכנראה מוכר לה מקרוב.

אבל חייבים להכניס למשוואה את החלופה: בחירות חוזרות, במצב הפוליטי-בטחוני-כלכלי הנוכחי, ואשר בסבירות גבוהה יעניקו רוב לקואליציה הנוכחית. ואם ניתן יהיה לצרף להשתמטות גם שינוי אמיתי בהשכלה ובעבודה של החרדים, המחיר יהיה כדאי.