סוגיית גיוס החרדים ניצבת בצומת של שלושה תחומים: מצבת כוח האדם של צה"ל, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, ותקציבי הישיבות והתמיכות הממשלתיות. אחרי שנקבע כי אין בסיס חוקי לפטור הגורף נדרשה הכנסת לחוקק
הסדר חדש, והמחלוקת סביבו מלווה מתיחות קואליציונית מתמשכת.
ההיבט הכלכלי נוגע לנטל המילואים על המשרתים, להכנסות המדינה ממסים ולתחזיות הצמיחה ארוכות הטווח, שנשענות על שילוב החרדים בתעסוקה. בפועל
ננקטים כלים מנהליים כמו שלילת הטבות והכרה לצורכי מס, ובג"ץ אף הורה להפעיל עיצומים מעשיים.
ההשתמטות היא בעיה רב-חזיתית, ואולי בעיקר משפטית - כי קשה לראות את בג"ץ מכשיר אותה. אבל אם בתמורה יסכימו החרדים למהפכה אמיתית בחינוך ובתעסוקה, ייתכן שחבילה כזאת תעבור את המשוכה
המחאה האלימה נגד הגיוס ומעצר העריקים הפכה למפגן אובדן שליטה בתשתיות לאומיות - רימוני הלם ומכת"זיות בכביש 4, השבתת רכבות קריטית במרכז ונהגים מתוסכלים שניסו להימלט נגד כיוון התנועה; הכלכלה הישראלית ספגה פגיעה ישירה בפריון, בשרשראות האספקה של המרלו"גים
ובכיס של האזרחים - שנאמדת ב-110-70 מיליון שקל
קבעה תוכנית פעולה מיידית למניעת ההטבה לפי סעיף 46 ממי שתורמים לישיבות וכוללים, שתלמידיהם לא הסדירו את מעמדם מול צה"ל. ההשלכה הצפויה: ירידה משמעותית בתרומות
דוח נציבות תלונות הציבור: למעלה מ-7,000 תלונות בנוגע לסבסוד מעונות היום, לאחר ששר העבודה דאז הקפיא אותו על רקע השתמטות החרדים. עלייה של 10% בתלונות נגד משרד התחבורה בכהונת רגב
עו"ד טומי מנור, המייצג עותרים בנוגע לגיוס החרדים, על העדר כלים משפטיים לאכיפת פסק הדין על הממשלה, ועל הדרך לממש את העיצומים באמצעות הנחיות נקודתיות שיחולו על הפקידים