שופטי בג"ץ מחפשים סמכות להורות לפעול נגד חרדים משתמטים

בג"ץ צפוי להורות לממשלה לנקוט בצעדים ממשיים במישור האזרחי נגד משתמטים חרדים, ולא לנקוט בהליכי בזיון בית המשפט כלפי הדרג המדיני. כך מסתמן בעקבות הדיון בבקשות הביזיון, לאחר שהממשלה לא פעלה נגד המשתמטים כפי שהורה בית המשפט העליון אשתקד. עם זאת, השופטים תהו מהו מקור הסמכות שיאפשר להם לפעול כך.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבג"ץ שורה של עשרות צעדים שניתן לנקוט נגד משתמטים בלא צורך בחקיקה, אלא רק בהחלטת ממשלה. מדובר בין היתר במניעת הטבות, הנחות וסבסוד בתחומי החינוך, השיכון והתחבורה, ובמניעת קבלה למשרות בשירות המדינה. השאלה האם ניתן לפעול בהליכי ביזיון נגד הדרג המדיני מעולם לא הוכרעה בידי בג"ץ.

המשנה לנשיא, נעם סולברג, שאל: "נניח שאנחנו רוצים להורות למדינה למנוע הטבות במישור הכלכלי-אזרחי. האם יש לנו סמכות?" השופטת דפנה ברק-ארז שאלה: "זהו דיון מוכוון סעד; מתוך הרשימה הארוכה שהוגשה לנו – מה אמורים להיות הצעדים המובילים?" סולברג הוסיף: "אנחנו מודעים לבעייתיות, אנחנו מחפשים צעדים לפתרונה. הנתונים [על ההשתמטות] קשים מאוד".

האם להשתמש בסעיף 15(ג)

השופטת יעל וילנר ציינה: "אין סמכות טבועה לבית המשפט לתת סעדים כיצד ליישם פסק דין. זה דרך הוצאה לפועל, דרך הליכי ביזיון". היא התייחסה לאפשרות להשתמש בסעיף 15(ג) לחוק יסוד השפיטה, המסמיך את בג"ץ לדון "בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר", וציינה שעד היום נעשה בו שימוש רק חמש-שש פעמים.

• "אין מה לעשות אם הממשלה לא תציית"
• בג"ץ הורה לראשונה להפעיל עיצומים מעשיים נגד משתמטים חרדים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרקליטות המדינה הביעה תמיכה בשימוש בסעיף 15, יותר מאשר מכוח פקודת הביזיון. וילנר שאלה האם לדעתה יש לרדת לרזולוציות של החלטות פרטניות; עו"ד נטע אורן השיבה, כי יש להנחות את הממשלה ליישם את הצעדים שפורטו בתגובתה של בהרב-מיארה. השופט דוד מינץ תהה, כיצד יכולים השופטים להכריע במחלוקת בין בהרב-מיארה לבין מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שטען שחלק מן המשרדים מתנגדים לצעדים שהציעה; אורן השיבה שאין צורך להכריע.

אורן אף אמרה, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התעלם מהצעתה של בהרב-מיארה לסייע ביישום פסק הדין. ברק-ארז ציינה, כי מסמכים שצורפו לעמדתו של פוקס, נוצרו אחרי המועד המקורי של הדיון (1 במארס, אשר נדחה בשל המלחמה).

השופטים בוחנים את מעשיות הצעדים

סולברג חזר לשאלה המעשית של מקור הסמכות, ושאל לדוגמא האם אין צורך בתקנות של שר הפנים כדי למנוע הנחה בארנונה. אורן השיבה, כי חובתו של השר לעשות זאת ויש להקציב זמן למימוש הסמכות. סולברג שאל כיצד ניתן לטפל בהנחות בתחבורה הציבורית, כאשר מעורבות בכך חברות פרטיות. אורן השיבה, כי אכן יש צורך בהשלמת הפרטים, אך חלקית ניתן לפעול כבר עתה. סולברג שאל תוך כמה זמן תוכל מועצת מקרקעי ישראל להורות לבטל הנחות ברכישת קרקעות; אורן: "מספר בודד של שבועות". וילנר יצאה נגד הפערים באכיפה, כאשר רק חרדים משתמטים בודדים הועמדו לדין, לעומת מאות חילוניים. ברק-ארז: "השאלה היא האם עשיתם דברים שהם בהלימה לגודל המשימה שבפני מדינת ישראל", ולא צעדים שהתאימו למציאות העבר.

• תבע 590 אלף שקל על ליקויים - כמה תשלם הקבלנית?
• תביעה לעמלה של 3.2 מיליון שקל בעקבות מכירת שניב תעשיות נייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

סולברג שאל את אורן האם המשטרה תחזור למלא את תפקידה ותסייע לצה"ל לפעול נגד משתמטים בריכוזים החרדיים; אורן השיבה שאינה יכולה להבטיח זאת. ברק-ארז העירה, כי כנראה לא מדובר בבעיית כוח אדם אלא במדיניות של המשטרה.