יום הבוחר בהונגריה: האם ויקטור אורבן יפנה את הבמה אחרי 16 שנה?

ב-12 באפריל ילכו אזרחי הונגריה אל הקלפי כדי להצביע בבחירות לפרלמנט, והפעם הבחירות נראות שונות כמעט מכל מערכת בחירות שהמדינה הכירה בעידן ראש הממשלה המכהן ויקטור אורבן. אורבן, 62, שולט למעשה בפוליטיקה ההונגרית כבר קרוב לשני עשורים, לאחר כהונה אחת בין 1998 ל-2002 וחזרה רצופה לשלטון מאז 2010. מנגד ניצב פטר מגיאר, 45, עו"ד ופוליטיקאי שצמח מתוך הממסד עצמו והפך בתוך זמן קצר מאוד לאיום הרציני ביותר על מפלגת השלטון, פידס. 

זה לא רק קרב בין ותיק לחדש. מדובר בעימות בין שני סיפורים שונים על הונגריה. מצד אחד, אורבן מציג את עצמו כמגן הריבונות, המשפחה, הגבולות והזהות הלאומית. מצד שני, מגיאר מציע קו שמרני יחסית אבל פחות לוחמני, יותר ממלכתי, עם דגש על ניקוי המערכת, שיפור השירותים הציבוריים ושיקום היחסים עם האיחוד האירופי. עצם העובדה שאורבן כבר לא נתפס כמועמד בטוח לניצחון, זו כבר דרמה פוליטית של ממש.

כדי להבין למה הבחירות האלה טעונות כל כך, צריך להבין מה אורבן עשה בהונגריה מאז 2010. תומכיו אומרים שהוא החזיר למדינה תחושת שליטה, חיזק את המדינה מול לחצים מבחוץ, קידם קו שמרני ברור, צמצם הגירה ושמר על יציבות פוליטית בתקופה שבה אירופה כולה עברה זעזועים. מבחינתם, מדובר במנהיג עקבי, שלא משנה עמדה לפי רוח הזמן. לעומתם, המבקרים של אורבן טוענים כי הוא בנה מערכת שבה הכוח מרוכז יותר ויותר בידי הממשלה, התקשורת העצמאית הצטמצמה, מוקדי השפעה ציבוריים עברו לשליטת מקורבים, והאיזונים המוסדיים נשחקו. 

גם מחוץ להונגריה התיאור הזה הפך כבר כמעט קבוע. גופים אירופיים, ארגוני זכויות ומוסדות מחקר מדברים במשך שנים על פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, על בעיות בשקיפות מכרזים ציבוריים, על ריכוזיות בתקשורת ועל שימוש פוליטי בכספי ציבור. עם זאת, חשוב לומר שגם בקרב מי שמבקרים את אורבן, יש הבנה שהוא לא שרד 16 שנה רק בגלל שליטה במנגנון. יש לו בסיס תמיכה אמיתי, בעיקר מחוץ לבודפשט, בקרב מצביעים שמעדיפים סדר, לאומיות וכלכלה פחות ליברלית. 

הכלכלה לוחצת יותר מתמיד

אלא שהפעם, הכלכלה לוחצת הרבה יותר וזאת כנראה גם הסיבה שמסבירה למה אורבן נראה פגיע יותר. הונגריה סובלת משלוש שנים של צמיחה חלשה מאוד או כמעט אפסית, הגירעון התקציבי נע סביב 5% תוצר, ויחס החוב-תוצר עבר את ה-70% ונמצא במגמת עלייה. סוכנות הדירוג פיץ' הזהירה בחודש שעבר שהממשלה הבאה, לא משנה מי יקים אותה, תצטרך להתמודד עם צמיחה נמוכה, גירעון גבוה וחוב ציבורי עולה. 

גם שוק האשראי מאותת על לחץ. לפי דיווחים, הונגריה קרובה יחסית לשלב שבו הורדת דירוג נוספת תדחוף אותה קרוב מאוד למעמד של אג"ח זבל. במקביל, חלק ניכר מהמשק סובל מתת השקעה, והשירותים הציבוריים, לרבות בתי חולים, מסילות רכבת, חינוך ומערכות מקומיות, מתקשים לעמוד בעומס. 

מבחינת המצביע ההונגרי, זו כבר לא שאלה תיאורטית של דמוקרטיה או זהות. זו שאלה של שכר, מחירים, שירותי רפואה, בתי ספר, והאם המדינה עדיין מתקדמת או שהיא דורכת במקום. אורבן ניסה לרכך את הלחץ עם הוצאות טרום בחירות והטבות מס, אבל השווקים והאנליסטים רואים בזה גם סיכון פיסקלי ולא פתרון עומק.

בריסל הקפיאה מיליארדים למדינה

בתוך המשבר הזה עומד גם הסכסוך עם האיחוד האירופי סביב הכספים הקפואים. בריסל לא הקפיאה מיליארדים להונגריה סתם כי אורבן מעצבן אותה פוליטית. לפי הנציבות האירופית, כבר ב-2022 הופעל נגד הונגריה מנגנון שנועד להגן על תקציב האיחוד בשל חששות לשחיתות מערכתית ולבעיות של שלטון החוק. הדוח של הנציבות מ-2025 אומר במפורש שההשעיה החלקית של כספים נבעה מהצורך להגן על תקציב האיחוד מפני סיכוני שחיתות ומפני ליקויים מערכתיים הקשורים בשלטון החוק. בדוח עצמו נכתב שגם נכון ל-2025 נותרו פערים משמעותיים, לרבות בתחום העצמאות השיפוטית, שקיפות בהקצאת תיקים, מנגנוני פיקוח, ושחיתות במגזר הציבורי. באותו דוח מצוין גם כי בתפיסת השחיתות של טרנספרנסי אינטרנשיונל, הונגריה קיבלה 41 מתוך 100 נקודות בלבד, ודורגה במקום 27 באיחוד. בנוסף, 88% מהנשאלים בסקר יורוברומטר מיוחד סברו ששחיתות נפוצה במדינתם, לעומת ממוצע של 69% באיחוד. 

לפי הערכות עדכניות, סביב 18 מיליארד אירו עדיין נותרו חסומים או מוקפאים, כאשר בחלק מהמסלולים האיחוד קושר את העברת הכספים גם לעמידה בתנאים הנוגעים לחופש אקדמי ולמגילת זכויות היסוד. מבחינת תומכי אורבן זו כפייה פוליטית במסווה משפטי. מבחינת מבקריו, זה ניסיון של האיחוד לומר שהטפות על ריבונות לא יכולות לבוא יחד עם גישה חופשית לכסף ציבורי אירופי בלי פיקוח הדוק.

המטאור שמאיים על אורבן הגיע מתוך המערכת 

מול זה צמח מגיאר. מגיאר הוא לא איש שמאל, וגם לא מועמד ליברלי קלאסי מבית מדרשה של בריסל. להפך. הוא בא מרקע שמרני, עבד בתוך הסביבה של מפלגת השלטון פידס, וגם היום הוא משתדל לא להצטייר כמי שרוצה להפוך את הונגריה על פיה. דווקא בגלל זה הוא מסוכן יותר לשלטון מאשר יריבים קודמים. הוא לא נתפס כזר למערכת, אלא כמי שמכיר אותה מבפנים ויודע איך היא עובדת. 

הפריצה הגדולה שלו הגיעה אחרי פרשת החנינה שטלטלה את השלטון ב-2024, במסגרתה נשיאת הונגריה קתלים נובאק התפטרה לאחר שחשפה שהעניקה חנינה לאדם שסייע לטיוח עבירות מין בילדים בבית יתומים. הפרשה עוררה זעם ציבורי אדיר משום שהיא סתרה את הבטחות הממשלה להגנה על ערכי המשפחה וקטינים.

אחרי הפרשה הפך מגיאר בתוך זמן קצר מדמות כמעט לא מוכרת למרכז ההתעניינות הפוליטית במדינה. הוא הצליח למשוך תמיכה לא רק מהמרכז העירוני, אלא גם ממצביעי ימין שהתאכזבו מפידס אך לא רצו לעבור למחנה שמאלי. לפי דיווחים שונים, מפלגת טיסה שלו כבר גרפה כ-30% בבחירות האירופיות ב-2024, וכעת סקרים עצמאיים אף מציבים אותה לפני פידס. 

גם הפער הדורי מתחיל להיות בולט. לפי יורוניוז, יותר מ-60% מהצעירים מתחת לגיל 30 תומכים בטיסה, בעוד שרק כ-15% מהם תומכים בפידס. ועדיין, חשוב לשמור על פרופורציה: מגיאר הוא תופעה פוליטית מרשימה, אבל הוא עדיין חסר ניסיון שלטוני ברמה הלאומית, והבטחות לשמר הטבות מס ובד בבד להגדיל הוצאות חברתיות עלולות להתנגש מהר מאוד עם קופת המדינה הלחוצה.

בכל מקרה, גם אם מגיאר מוביל בחלק מהסקרים, זה לא אומר שהדרך שלו לניצחון פשוטה. השיטה האלקטורלית בהונגריה בנויה כך שיש בה 199 מושבים, מהם 106 במחוזות אישיים ו- 93 ברשימה ארצית, ושילוב השיטה הזאת נותן יתרון ברור למפלגה הגדולה, במיוחד אם האופוזיציה מפוצלת. הרף לכניסה של מפלגה בודדת לפרלמנט הוא 5%. המשמעות היא שגם יתרון קטן בקולות יכול להפוך ליתרון גדול יותר במושבים. 

נוסף על כך, אורבן לא שולט רק בממשלה אלא גם נהנה מהשפעה עמוקה על מוסדות. אם מגיאר ינצח בפער קטן, הוא עדיין עלול למצוא את עצמו מול נשיא, תובע כללי, שופטים בכירים וגופים מבקרים שמונו בעידן פידס וקשה מאוד להחליפם בלי רוב של שני שלישים. לכן במערכת הפוליטית ההונגרית לא די לנצח. צריך לנצח בצורה ברורה מאוד כדי לשלוט בפועל. זאת גם הסיבה שבאירופה מדברים על שלושה תרחישים, לא על שניים: ניצחון של אורבן, ניצחון של מגיאר שמתקבל יחסית, או ניצחון של מגיאר שמוביל למאבק קשה על לגיטימציה ויישום. 

אירוע המאקרו הכי רגיש באירופה השנה

השווקים, מצדם, כבר מצביעים ברגליים, או לפחות מנסים להתכונן לכל תרחיש. לפי רויטרס, משקיעים בינלאומיים החלו להגדיל חשיפה לאג"ח ממשלתיות של הונגריה מתוך הימור שניצחון של מגיאר עשוי לפתוח מחדש את הדלת לכספים אירופיים בהיקף של כ-18 מיליארד אירו, סכום ששווה בערך 8% תוצר. במקביל נרשמה תנודתיות חדה יותר בפורינט, וכן נרשמו ירידות חדות במניות של חברות המזוהות עם הסביבה העסקית של אורבן. 

זה לא אומר שהשוק מאוהב במגיאר. השוק אוהב פחות אי ודאות, פחות עימות עם האיחוד, ויותר סיכוי לכסף זול ולהשקעות. אם אורבן יפסיד, התרחיש החיובי מבחינת המשקיעים הוא פתיחה מחודשת של צינור המימון האירופי, ירידת פרמיית הסיכון ושיפור מסוים באמון. אבל אם אורבן ינצח, או אם התוצאה תהיה כאוטית, הפורינט עלול להיחלש, תשואות האג"ח עלולות לעלות, והלחץ על הדירוג הפיננסי עשוי להחריף. לכן הבחירות האלה נתפסות בשווקים כאירוע המאקרו הכי רגיש באירופה השנה. לא בגלל הגודל של הונגריה, אלא בגלל השילוב בין פוליטיקה, תקציב, מטבע ומימון חיצוני.

החברים הקרובים: טראמפ ונתניהו

אי אפשר להבין את אורבן בלי להסתכל גם על הרשת הבינלאומית שסביבו. היחסים בינו לבי הנשיא טראמפ כבר מזמן אינם סמליים בלבד. טראמפ אירח את אורבן בבית הלבן בנובמבר 2025, כינה אותו מנהיג גדול ואמר שהוא מחבב ומכבד אותו. כמה חודשים אחר כך, בעצרת בבודפשט, סגן הנשיא ג'יי די ואנס קרא במפורש להצביע עבור אורבן, ובמהלך האירוע התקשר לטראמפ על רמקול. טראמפ אמר לקהל שהוא אוהב את הונגריה ושהוא אוהב את ויקטור, ותיאר אותו כאיש פנטסטי. 

התמיכה הזאת אינה רק עניין אישי. במחנה טראמפ רואים באורבן מודל מוצלח של ימין לאומי ששולט לאורך זמן, מצמצם הגירה, מתעמת עם האליטות בבריסל ובאקדמיה, ומשלב פוליטיקה תרבותית עם שליטה מוסדית. מבחינת אורבן, הקשר עם טראמפ נותן לו גם חיבוק אידיאולוגי וגם נכס קמפייני. הוא יכול להציג את עצמו כחלק ממחנה עולמי ולא כמנהיג מבודד. אבל יש גם צד שני. ככל שהתמיכה האמריקאית בו נעשית בוטה יותר, כך היא גם מחזקת את טענת האופוזיציה שהריבונות שעליה אורבן מדבר חלה בעיקר כשבריסל מתערבת, לא כשוושינגטון באה לעזור.

אורבן ידוע גם כידיד גדול של בנימין נתניהו. לאורך השנים הונגריה נחשבה לאחת השותפות הידידותיות ביותר של ישראל בתוך האיחוד האירופי, לעיתים גם במחיר עימות עם הקו האירופי הרחב. לפי דיווחים, אורבן היה מוכן לא פעם לבלום או לרכך צעדים והצהרות של האיחוד נגד ישראל. באפריל 2025 נתניהו הגיע לבודפשט, ובהתאם לדיווחים הונגריה אף הודיעה על יציאה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בזמן ביקורו, מהלך שנתפס בירושלים כהפגנת תמיכה חריגה. 

נתניהו עצמו הודה להונגריה על תמיכתה בפורומים בינלאומיים, ובסוף מרץ השנה, כשלא הגיע בעצמו לוועידת סי פאק בהונגריה, נשלח לשם בנו יאיר. יאיר נאם בכנס, שיבח את אורבן ואת הונגריה, ובהמשך גם התראיין לאחרונה לערוץ היר טי וי המקומי. לפי הדיווחים על הכנס ועל הראיון, נתניהו הבן תיאר את הונגריה כמקום בטוח ליהודים ולנוצרים והציג אותה כדוגמה לריבונות וביטחון. גם נתניהו עצמו שיגר מסר מוקלט שבו אמר כי אורבן מייצג ביטחון, יציבות וסדר. כלומר, זה לא קשר מופשט בין שני מנהיגים שמדברים יפה זה על זה אלא קשר חם שמתבטא בביקורים, במחוות מדיניות, במסרים ציבוריים, ובנכונות של בודפשט לעמוד לצד ירושלים גם כשהדבר יוצר חיכוך עם מוסדות בינלאומיים.

לכן הבחירות האלה הן בעצם גם משאל עם על הדגם האורבני עצמו. מצד אחד יש ציבור שאומר: נכון, יש בעיות, אבל אורבן סיפק להונגריה יציבות, שפה לאומית ברורה, התנגדות להגירה ושלטון חזק. מצד שני יש ציבור שהולך וגדל ואומר: המחיר נהיה גבוה מדי, הכלכלה נחלשה, הכסף האירופי חסר, השחיקה במוסדות עמוקה, והמדינה מתרחקת ממוקדי הכוח הכלכליים החשובים לה. 

נראה שהפעם הסכנה עבור אורבן גדולה יותר כי כמה וקטורים נפגשים יחד: עייפות משלטון ארוך, מועמד יריב שלא מגיע משמאל אלא מהימין הממסדי, שווקים שלא נותנים לו קרדיט, לחץ אירופי מתמשך, ופער דורי שמתחיל להיות מוחשי. אבל עדיין, מוקדם להספיד אותו. יש לו מנגנון חזק, משמעת פוליטית, בסיס תמיכה נאמן, ושליטה בשטח שמעט מאוד מנהיגים אירופיים מחזיקים בה. אם מגיאר ינצח, הוא יגלה כנראה שהמשימה האמיתית שלו תתחיל רק אחרי שהקלפיות ייסגרו.