תאגידים מבצעים עבירות, במיוחד בתחום הכלכלי (תמונת AI)
תאגידים מבצעים עבירות, במיוחד בתחום הכלכלי (תמונת AI)

משרד המשפטים: להרחיב משמעותית את הענישה על תאגידים בפלילים

פרסם תזכיר חוק ולפיו ניתן יהיה להטיל על תאגידים צו פיקוח, כולל מתן הוראות לתוכנית אכיפה פנימית ופעולות לתועלת הציבור. צעד נוסף: הסדר מותנה שיכלול רכיבים כספיים מהותיים

איתמר לוין |

בתי המשפט יוכלו להטיל על תאגידים מגוון עונשים ולא רק קנסות כפי שמאפשר החוק כיום - מציע משרד המשפטים, אשר הפיץ להערות הציבור תזכיר חוק לרפורמה נרחבת בתחום. כחלק ממנה מוצע להקים ברשות התאגידים שירות פיקוח לתאגידים, אשר יסייע בקביעת עמדת המדינה לגבי הענישה המתאימה.

משרד המשפטים מסביר, תוך ציטוט מפסיקת בית המשפט העליון: "התאגידים עשויים לעבור על החוק. ואכן תאגידים, לא אחת, מעורבים בעבריינות פלילית, בדגש על עבריינות כלכלית. הטלת אחריות פלילית על תאגידים ו'הכפפתם למערכת נורמות התנהגות אשר יבטיחו כיבודם של ערכים חיוניים לחברה והתאמה לתפיסות החיים הנוהגות' הינה חיונית לשם אכיפת החוק בכלל, ועל מנת שלא לאפשר 'למעשי עבירה לחסות תחת המסך האטום של המבנה התאגידי', בפרט.

התרעה ומניעת הישנות העבירות

אפייניהם של תאגידים כישויות משפטיות מלאכותיות המונעות בידי אורגנים מצריכים התאמה של העונשים שניתן להטיל על תאגיד הנמצא אחראי בפלילים. המצב החוקי היום בישראל, לאור הכרעת ביהמ"ש העליון [משנת 2012, בנוגע לעבירות סביבה של חברת נמלי ישראל - א.ל] הוא כי בית משפט מוסמך להרשיע תאגיד או לקבוע כי עבר עבירה מבלי להרשיעו, וכן מוסמך להטיל עונשים של קנס, פיצוי או התחייבות להימנע מביצוע עבירה". כמו כן, ניתן להגיע עם תאגיד להסדר מותנה, לפיו התיק ייסגר אם יבצע פעולות מסוימות.

עוד נאמר בדברי ההסבר להצעה: "התכלית העיקרית בהטלת אחריות פלילית על תאגיד היא הרתעה ומניעת הישנות העבירות. הטלת אחריות פלילית על תאגידים נועדה להרתיע תאגידים את האורגנים שלהם ואת נושאי המשרה בהם מביצוע עבירות פליליות ולהעניק להם תמריץ ליצור מנגנוני פיקוח ובקרה שיוכלו למנוע מראש את ביצוע העבירות, במסגרת הממשל התאגידי".

האמצעי העיקרי המוצע בתזכיר הוא הטלת צו פיקוח - מונח הלקוח מדיני העונשין של יחידים. בית המשפט יוכל "להטיל על התאגיד צו פיקוח לצורך מניעת ביצוע עבירות נוספות על ידי התאגיד או מניעת הישנות הנזק שנגרם מהעבירה או תיקונו. במסגרת צו הפיקוח התאגידי יהיה מוסמך בית המשפט לכלול, בין היתר, הוראות לגיבוש והטמעה של תכנית אכיפה פנימית בתאגיד, הוראות לתיקון ליקויים או לתיקון הנזק, הוראות לביצוע פעולות של התאגיד לתועלת הציבור וכן הוראות בדבר מינוי בקר על ידי התאגיד לצורך פיקוח על עמידה בתנאי הצו ודיווח על ביצועם. כן מוצע כי בית המשפט יהיה מוסמך להטיל על התאגיד צו פרסום, המורה על פרסום ההרשעה וגזר הדין".

עוד מוצע להרחיב את האפשרות לחתום עם תאגיד על הסדר מותנה ובמרכזו תשלום לאוצר המדינה, חילוט רכוש או פיצוי לנפגע העבירה; מהתזכיר עולה, שתשלום המינימום במסגרת זו יהיה 500,000 שקל. כמו כן, ניתן יהיה לחייב את התאגיד לביצוע פעולות לטובת הציבור בתקופה של עד שלוש שנים. התזכיר מציע להרחיב את מסגרתו של הליך זה בהשוואה להחלתו על יחידים: 

האפשרות "תחול גם בעבירות פשע [מחמש שנות מאסר ומעלה, כגון מרמה, שוחד, עבירות מס והלבנת הון - א.ל], ושיצומצמו המגבלות הנוגעות לרישום פלילי או תיקים תלויים ועומדים. כן מוצע כי תורחב האפשרות של תובע לקבוע תנאי של תשלום כספי, וכי בעבירות חמורות ובתנאי תשלום גבוהים, ההסדרים המותנים שיחתמו עם תאגידים יאושרו על ידי בית המשפט". אישור שכזה יידרש בעבירות שעונשן ליחידים הוא שבע שנות מאסר ומעלה (כגון מתן שוחד, קבלת שוחד, עבירות המיסים החמורות והלבנת הון), או אם ההסדר יכלול תשלום של 20 מיליון שקל ומעלה.

יחידה ייעודית ברשות התאגידים

לבסוף, כאמור, מוצע להקים ברשות התאגידים יחידה ייעודית שתלווה ענישת תאגידים: "מגוון החלופות שיהיו אפשריות לעיצוב העונש או הפיקוח התאגידי הוא רב. על מנת להתאים את אמצעי הענישה לתאגיד הספציפי יהיה צורך בהערכה של התאגיד ושל החלופות הזמינות עבורו - מלאכה שדורשת מומחיות ומשאבים. לפיכך מוצע להקים שירות פיקוח לתאגידים  ברשות התאגידים אשר יורכב מקציני פיקוח בעלי כישורים מתאימים לצורך קביעת דרך הענישה המתאימה לכל תאגיד. 

"קציני הפיקוח יכינו חוות דעת בנוגע לתאגיד, אשר תסייע הן לתובע והן לבית המשפט בקביעת דרכי הענישה הראויים והמתאימים לתאגיד בכל מקרה ומקרה. קציני הפיקוח יהיו מוסמכים אף לפקח על עמידת התאגיד בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט או התביעה, במידה ויקבע כי נדרש פיקוח כזה".


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה