עובדים במשרד    (רשתות)
עובדים במשרד (רשתות)

דור ה-Z מאמץ את ה-AI - ומרגיש שהוא מכשיר את המחליף שלו

73% מהאמריקאים מתחת לגיל 30 מעריכים שה-AI יביא לפחות הזדמנויות עבודה בשני העשורים הקרובים, בזמן שרוב בני דור Z כבר משתמשים בו בעבודה; החשש אינו רק תיאורטי - מחקרים מתחילים לזהות ירידה בגיוס צעירים דווקא במקצועות החשופים יותר לבינה מלאכותית

ענת גלעד |

יש עובדים שמתארים את השימוש היומיומי ב-AI כמעט כמו חפיפה לעובד הבא: הם נותנים למערכת משימות, מתקנים אותה כשהיא טועה, מסבירים לה מה הם רוצים ולומדים איך להוציא ממנה תוצאה טובה יותר - ובהדרגה המערכת מצליחה לבצע בעצמה חלק גדול מהעבודה. התחושה הזאת מתחילה לחלחל במיוחד אצל דור ה-Z: הדור שאימץ את ה-AI במהירות משתמש בו יותר ויותר - ובמקביל חושש שהוא יהיה גם הראשון לשלם את המחיר בשוק העבודה.

סקר חדש של Pew מצא כי 55% מהאמריקאים מתחת לגיל 30 אומרים שהם מודאגים מהשימוש הגובר ב-AI יותר משהם מתלהבים ממנו. ב-2024 הנתון עמד על 39% בלבד וב-2021 על 31%. במקביל, שיעור הצעירים שמרגישים יותר התלהבות מדאגה נחתך מ-25% ב-2021 ל-11% בלבד כיום.

המספר הבולט ביותר מגיע כששואלים אותם על עבודה: 73% מבני פחות מ-30 מעריכים שה-AI יביא לפחות הזדמנויות עבודה במהלך שני העשורים הקרובים, לעומת 61% שסברו כך לפני שנתיים בלבד. בכלל האוכלוסייה האמריקאית השיעור עומד על 71%, אבל אצל הצעירים השינוי מהיר במיוחד.

זה ממצא משמעותי משום שהם לא צופים במהפכה מבחוץ. זה הדור שצריך עכשיו להיכנס לשוק העבודה, לצבור ניסיון ולהתקדם, בזמן שהטכנולוגיה משתפרת כמעט מדי חודש. ובניגוד למה שאפשר היה להניח בהתחשב בחשש שלהם, הם גם לא מתרחקים ממנה. עוד לפני גל ה-AI כבר נטען שדור ה-Z מגיע לא מוכן לשוק העבודה.

דלויט מצאה השנה כי 74% מבני דור Z והמילניאלס כבר משתמשים ב-AI בעבודה היומיומית, לעומת כ-57% בשנה הקודמת. 72% מבני דור Z משתמשים בו גם לקבלת עצות קריירה. בסקר אחר, 41% מהעובדים מתחת לגיל 30 בארצות הברית אמרו שהם משתמשים בצ'אטבוטים לצורכי עבודה.

כלומר, החשש אינו בהכרח התנגדות לטכנולוגיה. אפשר להשתמש ב-AI בכל יום, להבין היטב כמה הוא מועיל, ובדיוק בגלל זה להבין גם כמה מהעבודה שעובד צעיר היה אמור לבצע בעצמו כבר יכולה לעבור למכונה.

הפעם יש נתונים מאחורי הפחד

עד לא מזמן היה קל לומר לצעירים שהחששות מוגזמים. הרי האבטלה הכללית לא זינקה, והמשק האמריקאי עדיין מעסיק עשרות מיליוני עובדי צווארון לבן. אבל הנתונים החדשים מראים שהשינוי עשוי להתחיל דווקא במקום שקשה יותר לראות אותו בנתוני המאקרו - בגיוס עובדים צעירים.

מחקר מעודכן של מעבדת הכלכלה הדיגיטלית של סטנפורד, המבוסס על נתוני שכר של מיליוני עובדים, מצא כי בקרב בני 22 עד 25 העובדים במקצועות החשופים במיוחד ל-AI, התעסוקה נמצאת כיום כ-19% מתחת לרמה שבה הייתה אילו התפתחה בקצב של בני אותו גיל במקצועות פחות חשופים.

החוקרים מדגישים שאין עדות לפיטורים המוניים בכל המשק ושאי אפשר להוכיח שכל הפער נגרם על ידי AI. אבל הם מזהים תופעה חשובה: ההתאמה מתרחשת בעיקר באמצעות פחות גיוסים של צעירים, ולא באמצעות פיטורים של עובדים שכבר נמצאים בתוך החברות. מגמה דומה של ייתור עבודה אנושית הופיעה גם כשאמזון סגרה את שוק המשימות שעליו התאמנה הבינה המלאכותית. אצל עובדים מנוסים יותר לא נמצא פער דומה.

גם הנתונים של הפדרל ריזרב בניו יורק לא נוחים לצעירים. ברבעון השני של 2026 שיעור האבטלה בקרב בוגרי קולג' טריים עמד על כ-5.6%, ושיעור תת-התעסוקה - בוגרים שעובדים בעבודה שאינה דורשת את רמת ההשכלה שלהם - הגיע ל-42%.

אלה אינם נתוני AI טהורים, ויש גורמים נוספים שפוגעים בשוק העבודה לצעירים. אבל הם מסבירים מדוע התחושה בשטח הרבה פחות אופטימית מהכותרות על עלייה בפריון ומהפכת ה-AI.

העבודות לא נעלמות - אבל מדרגת הכניסה משתנה

זה אולי האיום הגדול ביותר על דור Z. במשך עשרות שנים מסלול הקריירה עבד בצורה די ברורה: בוגר אוניברסיטה נכנס לתפקיד זוטר, עושה במשך שנתיים או שלוש חלק גדול מהעבודות השחורות, לומד מהבכירים, עושה טעויות קטנות ובהדרגה מקבל אחריות. אלא שדווקא את העבודות האלה AI יודע לבצע טוב יחסית - סיכום מסמכים, הכנת מצגות, כתיבת קוד בסיסי, מחקר ראשוני, ניתוח טבלאות, מענה ללקוחות והפקת טיוטה ראשונה.

מבחינת החברה, החשבון פשוט. אם עובד בכיר שמצויד ב-AI מסוגל לבצע עבודה שבעבר דרשה אותו ועוד שני עובדים זוטרים, קשה להצדיק כלכלית את אותו מספר משרות הכניסה. אלא שאז נוצרת בעיה ארוכת טווח: אם לא מגייסים ג'וניורים ב-2026, מאיפה יגיעו העובדים המנוסים של 2032? חברות יכולות לחסוך כסף עכשיו ובמקביל לפגוע בצינור שמייצר את אנשי המקצוע המנוסים שלהן בעתיד.

מצד שני, יש גם היבט אחר. דור Z תופס נתח גדול מאוד מהגיוסים לתפקידי AI החדשים. לפי נתוני LinkedIn, בני הדור הזה היו 69% מהגיוסים למהנדסי AI ו-68% מהגיוסים לתפקידי מהנדסים שמשלבים פיתוח והטמעת מערכות AI אצל לקוחות.

קיראו עוד ב"קריירה"

ה-AI לא פשוט פוגע בצעירים; הוא מגדיל את הפער בין צעירים שונים. מי שנכנס לתחום הנכון, עם שילוב של יכולות טכנולוגיות ושיקול דעת, עשוי למצוא את עצמו במסלול שכר מהיר מאוד. מי שמגיע עם תואר כללי ומצפה שמשרת ג'וניור מסורתית תלמד אותו את המקצוע עלול לגלות שהמשרה הזאת כבר אינה קיימת באותה צורה.

וכאן חוזרים לאותה תחושת חפיפה זמנית. הצעירים לא בהכרח רוצים להפסיק להשתמש ב-AI - להפך. מי שיוותר עליו עלול להיות פחות יעיל מעובד שיודע להשתמש בו. אבל ככל שהם משתמשים בו יותר, מתקנים אותו ומשלבים אותו בתהליכי העבודה, הם גם עוזרים לחברות להבין אילו משימות אפשר לבצע מהר יותר ועם פחות כוח אדם.

זו כנראה הסיבה שהיחס של דור Z ל-AI נע מהתלהבות ליחסים מורכבים הרבה יותר. הוא עדיין כלי שמאפשר להם לעשות עבודה מהר יותר, אבל הוא גם מתחרה חדש על חלק מהעבודה הזאת. האירוניה היא שככל שהם ילמדו להשתמש בו טוב יותר, כך הם עשויים להגדיל את הפריון שלהם - ובאותו זמן לעזור לחברות לגלות שהן זקוקות לפחות עובדים כדי לבצע את אותה כמות עבודה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה