מה אתם עושים בשביל הכסף שלכם?
תסתכלו על ארבעת הגרפים הבאים. רק על הגרפים בלי להתייחס לנכס שהם מייצגים. תרשמו לעצמכם מה אתם חושבים ואז נמשיך.
הגרפים הם:
תשואות 30 שנה, DBA - קרן סל לסחורות חקלאיות וקרנות סל לחיטה ותירס. עם שלוש האחרונות אין בעיה רעיונית. המחירים שלהן אמורים לעלות ואפשר להשקיע בהן. גרף התשואות ל – 30 שנה קשה לעיכול. בעוד רבים חושבים שזו הזדמנות לקנות אג״ח ארצות הברית ושהתשואות ירדו מהרמה הזו הגרף הזה מראה שדווקא מהלך עליה ארוך טווח יכול להתרחש, בייחוד לאור הפריצה של המשולש הגדול למעלה.
אם נחבר לחצים אינפלציוניים (גם מכיוון מוצרי החקלאות) לעליית תשואות החיבור הגיוני. אבל, מהצד השני של המשוואה שוק המניות לא יורד, בינתיים לפחות, והזהב והקריפטו מזנקים למעלה (אמורים להיפגע מעליית תשואות). זה אומר שמה שאנחנו כבר מדברים עליו כנראה הרבה זמן כנראה קורה והטריגר כנראה היה הגעת החוב של ארצות הברית ל - 40 טריליון דולר. כמו מוות, זה היה צפוי אבל כשזה באמת קורה זה מבהיל.
ומכאן אתם מבינים שהשאלה שמשקיעי העולם שואלים היא אכן שאלה קיומית, לפחות בהיבט הפיננסי של הקיום. לא שאלה של תשואות אלא של הגנה על הערך שצברנו בחיים מפני שחיקת הכסף והסיכון לפשיטת רגל של ארצות הברית. בכוונה אני משתמש במילה ערך.
הביטקוין התחיל את המעבר לכלכלת הערך בכך שדברו בזמנו על העלות הצבורה של אנרגיית הפקתו. גם הרכוש שצברנו הוא השווי המצטבר של אנרגיית העבודה, השכל והכישרון שהשקענו במהלך חיינו. היום הערך הזה צבור בנדל״ן שלנו, באפיקי החיסכון ארוך הטווח ובתיק ההשקעות שלנו. סך עמל חיינו. אבל, נניח שיש לנו 3 מיליון שקל בקרן הפנסיה אבל השקל לא יהיה שווה דבר (תראו מה קרה ליין היפני מ 2012. פעם 75 יין היו קונים לכם דולר. היום 160 יין. לכן עבורנו הטיול ליפן הוזל. עבור היפני העולם התייקר) אז מה נעשה עם המספר 3 מיליון? כמובן שהטרדות של החוסך הישראלי הן לא ברומו של עולם אבל הטרדות של החוסך האמריקאי ושל כל מי שמחזיק אג״ח ארצות הברית הן כן.
תוסיפו על זה נשיא אמריקאי שמשחק בבורסה וכושל ברוב מהלכיו והליכותיו ודילמה רצינית של הפד שרוצה להעלות ריבית אבל יודע שזה רק יכול להצית עוד להבות ותבינו למה ספרי הכלכלה לא שווים כבר (שווים למחזור שכן גם מחיר הנייר עולה ).
זו הבהלה מהדולר שמזרימה אותו לנכסים עם ערך: מניות (ויש קאמבק של מניות הערך: מניות של חברות שמייצרות מוצרים עם ערך פיסי, לרבות חקלאות ומזון) זהב וקריפטו. וגם, למדינות אחרות עם מטבעות עצמאיים.
אל תשבו על הגדר
אם אתם קוראים את הנ״ל וחושבים שזו לא התמונה - תחשבו שוב ואם לא שיניתם את דעתכם - תהנו מהסופ״ש.
אם אתם קוראים את זה ומוטרדים, כמוני, משאלות קיומיות של עתיד הנכסים שלכם תתחילו לחשוב מה עושים.
אפיקי החיסכון ארוך הטווח בישראל עובדים יפה אבל לאט. יפה משום שבהכללה מוצרי החיסכון ארוך הטווח נותנים תשואות יפות ומונהלים תחת פיקוח וללא דרמות, מאז משבר 2008.
אבל, המבוגרים שבכם תזכרו מה אומרת לכם המילה ״פריזמה״ והצעירים שבכם דעו לכם: ב - 2008 היו מוצרי חיסכון ארוך טווח שירדו 40% ויותר. וכידוע לכם, המושג קונספציה והמחשבה ש״זה לא יכול לקרות״ לא באים לנו בטוב. אז אל תחשבו שמה שלא עבד בביטחון של מדינת ישראל יעבוד בביטחון הכסף.
הבעיה היא שרוב החיסכון ארוך הטווח שלנו מושקע או בבורסה של ישראל או בוול סטריט (שתי מדינות שמצבן העולמי מתדרדר, לצערנו). לא זהב, לא קריפטו, לא יפן – הודו – סין. מניח שתמצאו שם ייצוג יפה ל - 7 המופלאות, עוקבי מדדים וכו׳. מעטים מהם עם הגנה מירידת הדולר.
הסיבה: שמרנות והתכוונות למרכז. זו הבעיה שמאפיינת תעשייה פיננסית בהכללה. אם אתם מנהל קרן פנסיה במסלול (מסלול הדגל של התעשיה) הדבר האחרון שתרצו שיקרה זה להיות בשליש התחתון של הטבלה. לכן, אתם תכוונו למרכז. לאיפה שכולם בערך נמצאים ותדכאו מחשבה עצמאית שיכולה אולי להציל את המשקיעים שלכם אבל גם להוביל אותם להפסדים ביחד עם כולם בבחינת צרת רבים חצי נחמה.
לכן, ללקוחות הכשירים שביננו, נולדו מוצרי השקעה כמו קרנות גידור בנאמנות, השקעות אלטרנטיביות וכו׳. הם מאפשרים למוחות יצירתיים בשוק להציג את מרכולתם ולמשקיעים לגוון את השקעותיהם. גם כאן יש בעיות כולל בעיות של טרנדים: משווקים מוצרים דומים כשנרטיב השקעות מסוים עובד ולא יתקשרו להגיד לכם לצאת מהמוצר כשהטרנד ישתנה.
איך יורדים מהגדר?
הדבר הראשון הוא לפתח חשיבה עצמאית. מה שאני כותב לכם כאן או אולי נכון ואולי שטות גמורה. אבל הוא עולה מתוך הגרפים. המילים רק מפרשות את הגרפים ולכן יש פה נקודת מבט עצמאית. אם אתם מקבלים אותה אז אולי תשקיעו בסחורות חקלאיות למשל. בזהב ובביטקוין וגם בחלל מן הסתם השקעתם. אם אתם לא מקבלים אותה לפחות תשימו סימן שאלה על מבנה התיק שלכם ותגדירו מה ידליק לכם אור אדום.
את החשיפה לאפיקי ההשקעה המתעדכנים (חקלאות למשל) לא תמצאו במוצרי ההשקעות הישראליים. לכן אתם צריכים תיק עצמאי שייבחן מבחן הוליסטי עם שאר הנכסים שלכם ויאפשר לכם לנווט את ספינה ההשקעות שלכם למרות שיש כוחות שמזיזים אותה ממש לאט.
עוד ארבעה רעיונות
אתן לכם עוד ארבעה רעיונות (בתודה על כך שקראתם עד פה):
מעבר להשקעה בקרנות של סחורות חקלאיות אפשר להשקיע בקרן הסל למניות החקלאות MOO.
עוד קרן משאבי טבע סולידית שיכולה לאזן את התיק היא: CGW. קרן גלובאלית לתחום המים.
הרעיון השלישי הוא קרן סל להשקעה בחדשנות סינית טכנולוגית (בהשוואה ל – KWEB המקרטעת ): KSTR. במצב טכני טוב להצטרף. נראה שהסינים גם פועלים להפוך את היואן להיות מתחרה של הדולר כך שהשקעה במניות סיניות נותנת חשיפה גם לעליית היואן.
מצרף לכם פה גרף של היואן הסיני מול הדולר. תראו לבד את הכיוון. יש קרן סל לאג״ח סיניות: CBON כאשר האינדיקטור התחתון את עוצמתה בהשוואה ל – AGG, קרן הסל האגרגטיבית לאג״ח אמריקאיות.
תחשבו עצמאית. תגיעו למסקנות ותחפשו דרכים ליישם אותן. אמשיך ״להציק״ לכם בשביל החופש והעצמאות הכלכלית.
