ריבית עולה, אבטלה בשיא של 11 שנים ובורסה ששוברת שיאים: החידה של ניו זילנד

שני מספרים הפכו את הקיץ של ולינגטון למסובך במיוחד: האינפלציה קפצה ברבעון השני ל-4.1%, גבוה בהרבה מיעד הבנק המרכזי של 1% עד 3%, והאבטלה טיפסה באותו רבעון עצמו ל-5.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2015. הבנק המרכזי (RBNZ), שחתך את הריבית משיא של 5.5% עד 2.25% במאמץ לחלץ את המשק ממיתון, שינה ביולי כיוון והעלה אותה ל-2.5%, העלאה ראשונה מאז 2023. חמשת הבנקים הגדולים במדינה מעריכים שבתחילת ספטמבר, בהחלטה שתלווה בדוח מדיניות מוניטרית רבעוני מלא, תגיע העלאה נוספת ל-2.75%. בנק מרכזי שמעלה ריבית בזמן שהאבטלה בשיא של 11 שנים הוא מחזה נדיר, והוא ממחיש כמה צר המרחב שבו מתמרנת הכלכלה הקטנה בדרום האוקיינוס השקט.

5.36 מיליון תושבים, תוצר של כ-279 מיליארד דולר ותלות עמוקה בשני דברים: חלב וסין. ניו זילנד מייצאת יותר מוצרי חלב מכל מדינה אחרת בעולם, כ-22% מהיצוא העולמי, וסין קונה כ-40% ממנו. במקביל היא מאבדת עשרות אלפי צעירים בשנה לטובת אוסטרליה השכנה, ושוק הדיור שלה מדשדש כמעט חמש שנים אחרי השיא. ודווקא על הרקע הזה, מדד המניות המקומי נגע באוגוסט בשיא כל הזמנים.

מהמיתון העמוק במערב לריבית שעולה שוב

2024 הייתה שנה קשה במיוחד: המשק הניו זילנדי התכווץ בחדות, אחת הנסיגות העמוקות שנרשמו במדינות המפותחות מחוץ לתקופת הקורונה, אחרי שריבית של 5.5%, מהגבוהות שנרשמו אז בעולם המערבי, חנקה את הצריכה ואת הבנייה. ההתאוששות החלה במחצית השנייה של 2025, וברבעון הראשון של 2026 צמח התוצר ב-0.8% לעומת הרבעון הקודם. ה-OECD צופה צמיחה של 1.4% השנה ו-2.2% ב-2027, ומזהיר שההתאוששות שברירית ותלויה בביקוש העולמי. התוצר לנפש, כ-52 אלף דולר, ממקם את ניו זילנד באמצע דירוג המדינות המפותחות, מתחת לאוסטרליה השכנה, ופער השכר בין השתיים הוא דלק מרכזי של ההגירה.

האינפלציה, שירדה ב-2025 אל תוך היעד, הרימה שוב ראש: 3.1% ברבעון הראשון, 4.1% ברבעון השני. ההתייקרות מגיעה בעיקר מאנרגיה וממזון, אחרי שהסכסוך במזרח התיכון הקפיץ את מחירי הנפט והדלק בעולם, גל שגרר צעדי חירום במדינות רבות באסיה. בשוק העבודה הכיוון הפוך: שיעור התת-תעסוקה עלה ל-13.8%, ומספר המובטלים בגילאי 15 עד 24 זינק בכ-20% בתוך שנה. השילוב של מחירים עולים ומשרות נעלמות אילץ את הבנק המרכזי לבחור צד, והוא בחר במלחמה באינפלציה.

החוב הממשלתי עומד על כ-42% מהתוצר נכון ל-2025, במגמת עלייה מאז הקורונה אבל עדיין מהנמוכים בעולם המפותח, מה שמשאיר לממשלה מרחב תמרון תקציבי. האוכלוסייה גדלה בקצב של כ-0.7% בשנה, איטי בהרבה מגל ההגירה של 2023, והלשכה הסטטיסטית המקומית צופה שהמדינה תגיע ל-6 מיליון תושבים לפני 2040.

מעצמת החלב: פונטרה, סין ועסקה של כמעט 4 מיליארד

פונטרה (FCG), הקואופרטיב שמרכז את רוב תעשיית החלב המקומית, היא עמוד השדרה של היצוא הניו זילנדי. לפי מפת החלב העולמית של רבובנק, ניו זילנד שמרה גם השנה על מעמדה כיצואנית החלב הגדולה בעולם עם 22.1% מהיצוא הגלובלי, וסין היא הלקוחה הגדולה ביותר עם כ-40% מיצוא החלב. מחיר החלב בשער המשק, הנתון שקובע את הכנסת הרפתנים, סגר את עונת 2025/26 בטווח של 9.6 עד 9.8 דולר ניו זילנדי לקילו מוצקי חלב, ולעונה הנוכחית הוריד הקואופרטיב ביולי את מרכז התחזית ל-9.25 דולר, אחרי ירידה של 11% במחירי מכרזי GDT מאז מאי על רקע היצע חזק מארה'ב ומאירופה. השוק העולמי עצמו דווקא מתרחב: סחר החלב הגלובלי צמח 11% בין 2017 ל-2025, ליותר מ-101 מיליארד ק'ג במונחי חלב נוזלי, ומשרד החקלאות האמריקאי צופה שיצוא הגבינות הניו זילנדי יקבע השנה שיא, חלק ממעבר מכוון של התעשייה למוצרים עתירי ערך.

העסקה הגדולה בתולדות פונטרה הושלמה במרץ: מכירת מיינלנד גרופ, זרוע מוצרי הצריכה שכוללת את המותגים אנקור, מיינלנד ווסטרן סטאר, לענקית המזון הצרפתית לקטליס תמורת 3.845 מיליארד דולר ניו זילנדי, סכום שעשוי לטפס לכ-4.2 מיליארד עם העברת רישיונות הגבינה של בגה באוסטרליה. הרפתנים-הבעלים אישרו את העסקה ברוב גדול, והקואופרטיב מחלק להם החזר הון פטור ממס של 2 דולר למניה, 3.2 מיליארד דולר בסך הכול, מתמקד מעתה ברכיבי חלב ובשוק המוסדי, ויספק ללקטליס חלב גולמי במשך עשור לפחות.

רוב החשמל במדינה מיוצר ממקורות מתחדשים, בעיקר תחנות הידרו, יתרון שמושך דאטה סנטרס ותעשייה נקייה. מולו עומדות שתי חולשות ותיקות שה-OECD מצביע עליהן שוב ושוב: פריון עבודה נמוך יחסית לשאר המדינות המפותחות, ומרחק עצום מהשווקים הגדולים שמייקר כל מוצר מיוצא ומיובא. אלה הסיבות לכך שהמשק נשען על סחורות חקלאיות, על תיירות ועל שירותים, עם מגזר טכנולוגיה קטן יחסית.

סין היא השותפה המסחרית הגדולה של ניו זילנד עם סחר דו-כיווני של יותר מ-41 מיליארד דולר ניו זילנדי בשנה, פועל יוצא של הסכם הסחר החופשי שנחתם ב-2008, הראשון של בייג'ינג עם מדינה מפותחת. היצוא לסין, כ-20 מיליארד דולר ניו זילנדי בשנה, שקול כמעט ליצוא לארה'ב ולאוסטרליה גם יחד, והתלות הזאת הוכיחה את עצמה במרץ כשהיצוא החודשי קבע שיא של 7.9 מיליארד דולר ניו זילנדי, עלייה של 7.3% בזכות ביקוש סיני למוצרי חלב. גם בהמשך השנה נמשכה המגמה, ויצוא מוצרי החלב ברבעון הראשון של 2026 היה גבוה ביותר מ-4% מהתקופה המקבילה אשתקד. לצד החלב מייצאת המדינה בשר, פירות, יין ועץ, והתיירות ממשיכה להתאושש ולהחזיר מטבע זר.

בחירות בנובמבר: קואליציה עם רוב של מושב אחד

כריסטופר לוקסון, מי שניהל בעבר את אייר ניו זילנד, מוביל מאז סוף 2023 קואליציה של מפלגת נשיונל השמרנית, ACT הליברלית וניו זילנד פירסט הפופוליסטית. את מועד הבחירות, בתחילת נובמבר, הכריז לוקסון עוד בינואר, מתוך הימור שההתאוששות הכלכלית תבשיל בזמן, אבל האינפלציה והאבטלה שינו את התפאורה, והסקרים מצביעים על מרוץ צמוד במיוחד: נשיונל נעה בין 29% ל-31%, הרמה הנמוכה שלה מאז 2021, לייבור בין 28% ל-30%, ומפלגת ההזדמנויות (TOP) זינקה ל-8% והפכה ללשון מאזניים אפשרית. תחזית המושבים מעניקה לגוש של לוקסון 61 מתוך 120 מושבים בפרלמנט, רוב של מושב אחד בלבד, והתקשורת המקומית כבר עוסקת בשאלה אם לוקסון עצמו ישרוד פוליטית עד יום הבחירות.

ההגירה היא הפצע הפתוח של הקדנציה: כ-75 אלף איש עזבו את המדינה ב-2025, ו-58% מהם פנו לאוסטרליה, סוגיה שהפכה עוד ב-2023 וב-2024 לחומר נפץ פוליטי ומזינה את הקמפיינים של שני הגושים. כ-41 אלף אזרחים ניו זילנדים היגרו לשכנה בשנה אחת, השיא מזה 12 שנים, כשהשכר הגבוה יותר והמשרות באוסטרליה מושכים בעיקר את בני 20 עד 39. מאזן ההגירה הכולל הצטמצם ל-14,200 בלבד ב-2025, הרמה הנמוכה מזה יותר מעשור בנטרול שנות הקורונה, אם כי ברבעון הראשון של 2026 נרשם שיפור עם תוספת נטו של יותר מ-12 אלף איש, בין השאר בזכות התקררות שוק העבודה האוסטרלי.

בורסה בשיא: מכשור רפואי, דאטה סנטרס וחשמל

מדד NZX 50 נסחר סביב 13,970 נקודות אחרי שקבע באוגוסט שיא כל הזמנים של 14,012, עלייה של יותר מ-7% ב-12 חודשים, נכון לאוגוסט 2026. מדובר בשוק קטן ומוטה דיבידנדים שנשען על חברות תשתית, חשמל ובריאות, אחרי שחברת התוכנה הגדולה שצמחה במדינה, זירו (XRO), עברה להיסחר בבורסה האוסטרלית. זירו, ששווה כ-17.7 מיליארד דולר ניו זילנדי, רכשה בשנה שעברה את חברת הפינטק הישראלית מליו בעסקה של עד 3 מיליארד דולר.

פישר אנד פייקל הלת'קר (FPH), יצרנית מערכות טיפול נשימתי, היא החברה הגדולה בבורסה עם שווי של כ-25.5 מיליארד דולר ניו זילנדי נכון לאוגוסט 2026. בשנה שהסתיימה במרץ הציגה הכנסות שיא של 2.31 מיליארד דולר ניו זילנדי, עלייה של 14%, ורווח נקי של 468.5 מיליון, קפיצה של 24%, בזכות ביקוש חזק בבתי חולים. השוק מתמחר אותה בנדיבות: מכפיל רווח של כ-54, מהגבוהים בענף המכשור הרפואי העולמי.

אינפרטיל (IFT), חברת השקעות התשתית ששווה כ-15 מיליארד דולר ניו זילנדי, הפכה למניית ה-AI של השוק המקומי בזכות אחזקה של כמעט מחצית מ-CDC, מפעילת דאטה סנטרס שחתמה במאי על החוזה הגדול בהיסטוריה של הענף באוסטרליה: 555 מגה-ואט ל-30 שנה מול ענקית ענן אמריקאית, חוזה שהעביר את הקיבולת המחוזה של החברה מעבר לג'יגה-ואט. אינפרטיל עברה לרווח של 574 מיליון דולר ניו זילנדי בשנה שהסתיימה במרץ, לעומת הפסד שנה קודם, הרווח התפעולי המתואם עלה 11% ל-989 מיליון, והתחזית לשנה הנוכחית עומדת על 1.3 עד 1.4 מיליארד.

חברות החשמל מספקות את היציבות: מרידיאן אנרג'י, ששוויה כ-15.2 מיליארד דולר ניו זילנדי והממשלה מחזיקה בגרעין השליטה בה, כמעט הכפילה את הרווח התפעולי במחצית הראשונה של שנת הכספים ל-506 מיליון, וקונטקט אנרג'י (CEN), ששווה כ-9.7 מיליארד, סיימה את השנה עם רווח נקי של 423 מיליון, זינוק של 62%, אחרי שהשלימה את רכישת מנאווה אנרג'י וחצתה לראשונה רווח תפעולי של מיליארד דולר ניו זילנדי. את צמרת המדד משלימות מרקורי אנרג'י בשווי של כ-10.2 מיליארד וחברת הלוגיסטיקה מיינפרייט בשווי של כ-6.9 מיליארד. נמל התעופה של אוקלנד (AIA), בשווי של כ-14.7 מיליארד, דיווח השבוע על רווח מתואם של 309 מיליון, ירידה קלה של 0.5%, עם 19 מיליון נוסעים בשנה. במהלך השנה חנך הנמל נכסים בשווי מיליארד דולר ניו זילנדי, ובהם הרחבת שדה התעופה הצפוני על פני רבע מיליון מטרים רבועים, והתנועה נפגעה בין השאר בגלל שאייר ניו זילנד קיצצה כ-5% מהטיסות בעקבות הזינוק במחירי הדלק הסילוני.

איי-2 מילק (A2M), ששווה כ-6 מיליארד דולר ניו זילנדי, היא הסיפור הסיני של הבורסה: יצרנית פורמולות התינוקות הגדילה את ההכנסות ב-12.4% ל-1.95 מיליארד דולר ניו זילנדי בשנה שהסתיימה ביוני, והרווח המתואם עלה 7% ל-236 מיליון, מכפיל של כ-25 על הרווח הזה. הרווח החשבונאי צנח 44% בגלל הפסד חד-פעמי של 96 מיליון ממכירת מפעל העיבוד מטאורה ואלי, והחברה, שיושבת על קופת מזומנים של יותר מ-780 מיליון דולר ניו זילנדי, פיצתה את המשקיעים בדיבידנד מיוחד של 300 מיליון. ברבעון הרביעי ספגה מכה כשמכירות המותג הסיני צנחו 33% בגלל שיבושי שילוח ודרישות מכס, תזכורת לסיכון שבתלות בשוק אחד. פונטרה עצמה נסחרת בשווי של כ-10.6 מיליארד דולר ניו זילנדי.

נדל'ן: כמעט חמש שנים אחרי השיא, המחירים עדיין למטה

נובמבר 2021 היה שיא הבועה, ומאז צנחו מחירי הבתים בכ-18% עד אמצע 2023 והם מדשדשים מאז. במונחים ריאליים, בניכוי אינפלציה, המחירים נמוכים ב-28% מהשיא וחזרו לרמות של 2018-2019. באוקלנד הירידה הריאלית מגיעה ל-35% ובוולינגטון ל-40%, בעוד אזורים בדרום כמו קנטרברי ואוטגו כבר קבעו שיאים חדשים. המחיר החציוני הארצי עמד בסוף 2025 על כ-787 אלף דולר ניו זילנדי, עלייה שנתית של 1.4%, אבל ביוני נרשמה שוב ירידה שנתית של 0.8%, והעלאות הריבית של הבנק המרכזי מרחיקות את ההתאוששות. הצד החיובי: יחס המחיר להכנסה השתפר משמעותית לעומת ימי הבועה, והדור שנדחק החוצה משוק הדיור מקבל הזדמנות שנייה.

מיסוי ידידותי למשקיע והדרך להיחשף מישראל

מס החברות עומד על 28%, מדרגת מס ההכנסה העליונה היא 39% על הכנסה שנתית מעל 180 אלף דולר ניו זילנדי, ומס הערך המוסף (GST) הוא 15% אחיד. הייחוד הגדול: ניו זילנד היא מהמדינות המפותחות הבודדות שמוותרות על מס רווחי הון כללי, כך שרווח ממכירת מניות פטור ברוב המקרים ממס למשקיע המקומי, והחריג המרכזי הוא כללי bright-line, מנגנון שמתייחס לרווח ממכירת דירת השקעה בתוך פרק זמן קצר כהכנסה חייבת במס. משקיע ישראלי ממוסה בכל מקרה לפי הכללים בישראל, אבל היעדר המס המקומי תורם לשוק נזיל ופשוט יחסית.

החשיפה הפשוטה מישראל עוברת דרך קרן הסל ENZL של בלאקרוק (iShares MSCI New Zealand), שנסחרת בניו יורק ועוקבת אחרי מניות הדגל המקומיות. אפשר גם להיחשף ישירות דרך המניות הגדולות שנסחרות במקביל בבורסה האוסטרלית, בהן פישר אנד פייקל הלת'קר, איי-2 מילק, נמל התעופה של אוקלנד ומרידיאן אנרג'י, ומי שמחזיק בהן מקבל גם חשיפה לדולר הניו זילנדי, המכונה קיווי, שרגיש למחירי הסחורות ולריבית. ובינתיים הכסף הגדול של המדינה עצמה עובד בשוקי העולם: קרן הפנסיה הלאומית, NZ Super Fund, שהוקמה ב-2001 כדי לממן את קצבאות הזקנה של הדורות הבאים, ניהלה נכון למאי 94.2 מיליארד דולר ניו זילנדי, לעומת 85.1 מיליארד בסוף שנת הכספים הקודמת, והיא מציבה יעד להכפיל את עצמה לכיוון 200 מיליארד בתוך עשור.