עולם בלי מחלות בזכות ה-AI? מנכ"לי חברות התרופות לא קונים את זה
ענקיות הבינה המלאכותית מוכרות בשנה האחרונה חזון של רפואה חדשה. דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, העריך שאפשר יהיה לרפא את רוב המחלות האנושיות בתוך חמש עד עשר שנים, ובתשקיף ההנפקה של החברה הרפואה מופיעה בראש רשימת התחומים שבהם הבינה המלאכותית אמורה לחולל שינוי, לפני הצמיחה הכלכלית. דמיס הסביס, מייסד DeepMind של אלפאבית, דיבר על ריפוי של כל המחלות בתוך עשור בערך. בצד השני של השולחן, בהנהלות של חברות התרופות הגדולות, התחושה שונה מאוד: הן משתמשות בכלים האלה, משקיעות בהם ושותפות לחברות הסטארט-אפ בתחום, אבל מזכירות שעד עכשיו אף תרופה שתוכננה בידי בינה מלאכותית טרם קיבלה אישור של ה-FDA.
הפער הזה מתחיל בשאלה מה בעצם הבינה המלאכותית יודעת לעשות. דייב ריקס, מנכ"ל אלי לילי, הסביר בחודשים האחרונים שמודלי השפה הגדולים חלשים יחסית בפתרון שאלות של כימיה וביולוגיה, משום שאומנו על שפה אנושית ולא על השפה של התא. לדבריו, חיזוי מבנה של חלבון, אחד ההישגים המפורסמים של התחום, הוא בערך אלפית מסוגי הבעיות שחברת תרופות פוגשת בדרך לתרופה. ריקס משווה את ההבנה האנושית בביולוגיה לזו של פעוט, ומהמר על מודלים צרים שמאומנים על נתונים ייעודיים, כמו AlphaFold, שבו לילי עושה שימוש.
גם אלברט בורלה, מנכ"ל פייזר, תיאר תסכול מהקצב. פייזר הטמיעה בינה מלאכותית יוצרת בכל הארגון לפני כשנתיים, והכלים קיצרו בעיקר עבודה מנהלית, כמו הכנת דוחות נתונים ותכנון ניסויים קליניים. השנה היא מתחילה כ-20 ניסויים בשלב 3, פי שניים מאשתקד, אבל את קפיצת המדרגה במחקר עצמו בורלה עדיין מחכה לראות. בנוברטיס הגדירו את הבינה המלאכותית ככלי שעוזר לנווט במורכבות, ולא כשרביט קסמים, והזכירו שבמחלות רבות עדיין נדרשים ניסויים ארוכים וקפדניים. להרחבה: פייזר מעלה את התחזית: אליקוויס ותרופות הסרטן מפצות על הצניחה בקורונה.
הגביע הקדוש נבחן בניסוי הקליני
הכלכלה של פיתוח תרופות מסבירה למה התעשייה זהירה. פיתוח של תרופה חדשה נמשך בדרך כלל 10 עד 15 שנה ועולה בממוצע כ-2.5 מיליארד דולר, וכ-90% מהמולקולות שנכנסות לניסויים בבני אדם נכשלות בדרך. הבינה המלאכותית כבר מוכיחה את עצמה בשלב המוקדם: לפי הערכות בענף, היא מסוגלת לקצר את שלב הגילוי והפיתוח הפרה-קליני משלוש-ארבע שנים לשנה עד שנה וחצי. הבעיה היא שזה החלק הזול והקצר יחסית בתהליך. הכישלון הגדול קורה בשלב 2, כשצריך להוכיח יעילות באוכלוסיית חולים רחבה ומגוונת, ושם מולקולות שנולדו במחשב נתקלות באותו מחסום כמו כל השאר.
מחקר שפורסם בכתב עת מדעי מוביל בתחום הגדיר את ההשפעה הקלינית של הבינה המלאכותית עד כה כמאכזבת, ותלה את הבעיה בעיקר בנתונים התאיים, שחסרים או מבולגנים מכדי לאמן עליהם מודלים אמינים. זאת בזמן שקרנות הון סיכון הזרימו לתחום יותר מ-40 מיליארד דולר בעשור הנוכחי, ומעט מאוד תרופות עברו את שלב 2. כבר בתחילת 2024 נכנסו לניסויים קליניים לפחות 75 תרופות וחיסונים של חברות שבנו את עצמן סביב בינה מלאכותית, כך שהשאלה כבר מזמן איננה כמה מולקולות אפשר לייצר, אלא כמה מהן יעבדו בגוף האדם.
המבחנים הראשונים בשטח
המקרה המתקדם ביותר הוא של Insilico Medicine, שנסחרת בהונג קונג. התרופה שלה לפיברוזיס ריאתי, מחלה שבה רקמת הריאה מצטלקת בהדרגה, היא אולי הראשונה שבה גם המטרה הביולוגית וגם המולקולה נמצאו בעזרת בינה מלאכותית יוצרת. החברה הגיעה מזיהוי המטרה לניסוי בשלב 2 בפחות משלוש שנים, ובספטמבר התחילה ניסוי בשלב 3 בסין, עם כ-320 חולים ב-47 מרכזים ומעקב של שנה. התוצאות צפויות להיות המבחן האמיתי הראשון של התחום.
רקרז'ן, מהחברות הבולטות בארה"ב, מדגימה את הצד הפחות נוצץ. ב-2025 היא הפסיקה פיתוח של תרופה למחלת כלי דם במוח אחרי ניסוי בשלב 2, וצמצמה את צנרת הפיתוח. באוקטובר האחרון סאנופי מימשה אופציה על מועמדת לתרופה בתחום האימונולוגיה מתוך שיתוף הפעולה בין החברות, צעד שמראה שהשותפויות עם הפארמה ממשיכות, גם כשהתוצאות הקליניות מתעכבות. Isomorphic Labs, חברת הבת של אלפאבית שחתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם אלי לילי ונוברטיס, הציבה לעצמה יעד להתחיל ניסוי ראשון בבני אדם עד סוף 2026, ונכון לסוף אוקטובר טרם הציגה מועמדת קלינית.
ההימור של חברות התרופות משקף את התפיסה הזו. בסקר שנערך בקרב כ-50 בכירים בענף, רובם צפו שהבינה המלאכותית תטלטל את התעשייה, אבל ההערכה הממוצעת הייתה לחיסכון של כ-16% בעלויות הפיתוח לאורך זמן ולקיצור של חצי שנה עד שנה וחצי בלוחות הזמנים. מבחינת המשקיעים, גם זה שווה הרבה: כל חודש שבו תרופה מגיעה לשוק מוקדם יותר מאריך את תקופת הבלעדיות של הפטנט ומגדיל את ההכנסות ממנה. השימושים המעשיים כבר קיימים, למשל ניסוי בשלב 3 של מודרנה ומרק שבו מודל בוחר לכל חולה סרטן את המטרות הגנטיות לטיפול, וגם המשקיעים בוול סטריט עוקבים מקרוב אחרי מניות ה-AI. אפשר לעקוב אחרי מה קורה בוול סטריט ובחוזים בזמן אמת.
לתעשייה יש גם זיכרון. ב-2000, עם השלמת הריצוף הראשון של הגנום האנושי, ראש הפרויקט האמריקאי חזה שבתוך 20 עד 25 שנה אפשר יהיה למנוע או לרפא את רוב מקרי הסרטן, הסוכרת ומחלות הלב. 26 שנה אחר כך, הגנומיקה שינתה את הרפואה, אבל סוכרת, אלצהיימר ומחלות לב עדיין מחכות לתרופה מרפאת. בחברות התרופות מעריכים שהבינה המלאכותית תהיה כנראה כלי חזק לא פחות, ושהקצב ייקבע בסוף בניסוי הקליני ולא בחדר השרתים.
