הריביות בעולם נשארות גבוהות - ומה קורה כשהבינה המלאכותית מתחילה להלחיץ

בתחילת אוקטובר טיפסה תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ל-5.36%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002. חודש קודם לכן העלה הבנק המרכזי את הריבית לטווח של 3.75%-4%, העלאה ראשונה מאז 2023. מי שציפה לעידן חדש של כסף זול גילה שהוא דווקא מתרחק.

לקורא שאינו עוסק בשווקים זה עשוי להישמע כמו אזעקה. אבל מבט מקרוב מגלה שרף הריביות הגבוה נשען על סיבות מוצדקות: צמיחה איתנה, מאבק עז על הון ואינפלציה שמסרבת לרדת. במילים אחרות, הכלכלה האמריקאית לא נשברת; היא רצה מהר מספיק כדי שהכסף יהיה יקר.

ובכל זאת, בשבועות האחרונים קרה משהו מעניין. התשואות התחילו לרדת, ולא משום שהאינפלציה נרגעה. הן ירדו בגלל פחד, וליתר דיוק פחד ממה שקורה בעולם הבינה המלאכותית.

תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב : 2026-2000

 מקור: בלומברג

הצמיחה: הצרכן והבינה המלאכותית מושכים יחד

הכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון השני בקצב שנתי של 2.2%, לאחר עדכון כלפי מעלה. הצריכה הפרטית, כשני שלישים מהתוצר, עלתה בקצב שנתי של 3.8%. משקי בית אמידים, הנהנים מעליית ערך תיקי ההשקעות שלהם, ממשיכים להוציא בעיקר על שירותים.

לצד הצרכן פועל מנוע שני: ההשקעות בבינה מלאכותית. ענקיות הענן צפויות להשקיע השנה כ-800 מיליארד דולר, ולפי הערכות ג׳יי.פי מורגן יעברו ב-2027 את רף הטריליון דולר בשנה. מדובר בשבבים, במרכזי נתונים ובתחנות כוח, השקעות שמזרימות כסף לכלכלה כבר היום.

כשהצרכן מוציא והחברות משקיעות, הביקוש לאשראי גבוה ולבנק המרכזי אין סיבה להוריד ריבית. זו הסיבה הראשונה לכך שהריבית גבוהה, ולכאורה דווקא חדשות טובות.

 מקור: בלומברג

• מטא סגרה גם את התביעה השנייה, וסנאפ נשארת לבד מול חבר המושבעים בלוס אנג'לס
• הפסד ראשון לענקיות הרשת בבריטניה: מטא, טיקטוק ו-X יחשפו לאופקום איך הן מסננות תוכן

המאבק על ההון: כולם צריכים כסף, באותו זמן

הבינה המלאכותית אינה רק מנוע צמיחה; היא גם צרכנית הון אדירה. לפי קרן המטבע הבינלאומית, ענקיות הענן אחראיות כיום לכ-10% מהנפקות האג״ח הקונצרניות בדירוג השקעה בעולם, לעומת פחות מאחוז אחד ב-2024.

גם החברות העשירות ביותר מחפשות מקורות מימון חדשים. מטא העלתה את תחזית ההשקעות שלה ל-2026 לטווח של 135–145 מיליארד דולר, והודיעה על סוג מניות חדש ללא זכויות הצבעה, בין היתר כדי לגייס הון לבינה מלאכותית.

ריבית היא בסופו של דבר מחיר הכסף. כשחברות טכנולוגיה, ממשלות בעלות גירעונות גדולים ומשקי בית מתחרים על אותו מאגר חיסכון, המחיר עולה. למשקיעים יש מבחר רחב של לווים, ולכן הם דורשים מכל אחד מהם תשואה גבוהה יותר.

 האינפלציה: האנרגיה מובילה, שוק העבודה עדיין מחזיק

הכוח השלישי הוא האינפלציה. מדד המחירים לצרכן בארה״ב עלה בספטמבר ב-3.7% בשנה האחרונה, הרחק מעל יעד ה-2% של הפד. מחירי האנרגיה זינקו ב-20.4% ומחירי הבנזין ב-34.2%, על רקע המלחמה עם איראן שנמשכת מסוף פברואר 2026.

• מאסק רוצה להפוך את סטארלינק לחברת סלולר: SpaceX במגעים לרכישת Boost Mobile
• צ'ק פוינט נחלשת; צפריר: "ההתאוששות הדרגתית יותר ממה שציפינו"

גם אינפלציית הליבה, שאינה כוללת מזון ואנרגיה, עלתה ל-2.6%, סימן שהלחץ מתחיל לחלחל לסעיפים נוספים. מינהל המידע לאנרגיה בארה״ב צופה שמחיר חבית ברנט יעמוד השנה בממוצע על כ-98 דולר.

שוק העבודה עדיין לא נשבר: שיעור האבטלה עומד על 4.2%, נמוך בקנה מידה היסטורי, והוא ממשיך לתמוך בצריכה. עם זאת, קצב הגיוס האט בחדות והשכר עולה ב-3% בלבד, הקצב הנמוך מאז 2021. לכן הלחץ האינפלציוני מגיע כיום בעיקר מהאנרגיה, וקצת פחות מהשכר.

 התפנית: כשהמועקה בבינה המלאכותית מורידה את התשואות

ב-22 באוקטובר ירדה תשואת האג״ח ל-10 שנים ב-0.19 נקודת אחוז, ל-4.95%. זו הירידה היומית החדה ביותר מאז משבר הבנקים במרץ 2023. באותו יום צנח מדד השבבים בכ-7% והנאסד״ק ירד ב-2.6%.

במרכז הסערה עומדת קוריוויב, חברה שמשכירה כוח מחשוב לחברות בינה מלאכותית. המודל שלה פשוט: היא לווה כסף, קונה שבבים ובונה מרכזי נתונים, ומשכירה אותם בחוזים רב-שנתיים. המניה איבדה כשליש מערכה באוקטובר, והתשואה על האג״ח של החברה טיפסה לכ-15%, פי שלושה מאג״ח ממשלתיות. הוצאות הריבית נטו שלה הוכפלו ברבעון השני ל-640 מיליון דולר.

הגרף הבא מלמד כיצד איבדה החברה חלק ניכר משווי השוק שלה, וזאת כתוצאה מעלייה משמעותית בחוב והעמקה של התזרים מזומנים השלילי שלה.

חברת CRWV – סנונית ראשונה למשבר ב AI או קושי נקודתי חולף

 מקור: בלומברג

איך נוצר הקשר בין התשואות הגבוהות למועקה, ואיך הוא מתהפך? התהליך מתרחש בשלושה שלבים.

1. הריבית הגבוהה לוחצת על הממונפים. כשתשואות האג״ח הממשלתיות מטפסות, כל לווה משלם יותר. אצל חברה כמו קוריוויב, כל מרכז נתונים חדש צריך להרוויח הרבה יותר רק כדי לכסות את הריבית. השאלה איננה אם יש ביקוש לבינה מלאכותית, אלא כמה עולה לממן את ההיצע.
2. הלחץ מאיים על מנוע הצמיחה. אם חברות יתקשו לממן השקעות, הן עלולות להאט אותן. השקעות הבינה המלאכותית הן ממנועי הצמיחה המרכזיים, ולכן השוק מתחיל לתמחר כלכלה איטית יותר ופחות העלאות ריבית. ההסתברות להעלאת ריבית בפגישה הקרובה של הפד ירדה ל-7%, מכ-28% שבוע קודם.
3. בריחה למקום מבטחים. כשמניות הטכנולוגיה נופלות, משקיעים מעבירים כסף לאג״ח ממשלתיות. הביקוש מעלה את מחירי האג״ח ומוריד את התשואות.

התוצאה היא מעגל שמייצב את עצמו: התשואות הגבוהות יצרו את המועקה, והמועקה הורידה את התשואות. עם זאת, הירידה התחילה מרמה חריגה, ותשואה של כ-5% עדיין גבוהה מאוד במונחי העשור האחרון.

השורה התחתונה: לפזר, גם כשחושבים אופטימי

חשוב להדגיש: כרגע אין עדות להרעה בתוצאות החברות. מטא דיווחה על עלייה של 26% בהכנסות ברבעון השלישי, מעל תחזיות האנליסטים. לקוריוויב עצמה צבר הזמנות של כ-104 מיליארד דולר. הלחץ הוא בצד המימון, לא בצד הביקוש.

ובכל זאת, ההיסטוריה מלמדת שגלי השקעה גדולים, ממסילות הברזל ועד בועת הדוט-קום, הסתיימו לא פעם באכזבה גם כשהטכנולוגיה עצמה ניצחה. בשנת 2000 ובשנת 2008, כשהמניות קרסו, האג״ח הממשלתיות עלו בערכן וריככו את הנפילה.

לכן הלקח הוא תיק מפוזר של מניות ואג״ח. אם הבינה המלאכותית תמשיך להצליח, המניות ייהנו. אם משהו ישתבש, האג״ח הממשלתיות צפויות לשמש בלם, ובתשואות הנוכחיות הן גם משלמות היטב בזמן ההמתנה.

הפיזור אינו ביטוח מושלם. ב-2022, כשהאינפלציה הייתה ההפתעה, מניות ואג״ח ירדו יחד, וכל עוד מחירי האנרגיה גבוהים זה תרחיש שצריך לזכור. אבל מול סיכון של האטה בעולם הבינה המלאכותית, השילוב בין שני הנכסים נשאר אחת ההגנות הפשוטות והיעילות שיש למשקיע.