תבעה 2.4 מיליון שקל מחברת החשמל ותשלם לה 100 אלף
ביתנית, קבלנית שפועלת בענף כשני עשורים ובנתה לפי דרישות חברת החשמל מאות חדרים להתקנת שנאים, ביקשה לגבות ממנה בדיעבד כ-2.43 מיליון שקל. השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב דחה את התביעה במלואה, וחייב את הקבלנית לשלם לחברת החשמל הוצאות שכר טרחה של 100 אלף שקל בצירוף ריבית. בדרך קבע השופט שאילו התקבלה שיטת החישוב של ביתנית, היא עצמה הייתה חייבת לחברת החשמל כ-2.73 מיליון שקל.
כשחברת החשמל אינה יכולה לספק חשמל לפרויקט, היא רשאית לדרוש ממזמין החיבור להקצות שטח לחדר שנאים. היזם, או קבלן מורשה מטעמו, בונה את החדר, חברת החשמל משלמת עבורו והחדר עובר לבעלותה. לפי ביתנית, היזם ממחה לה בדרך כלל את הזכות לתשלום, ואחרי הסכם משולש חברת החשמל משלמת לה ישירות. גובה התשלום נקבע במערכת כללים שפורסמה בילקוט הפרסומים בשנת 1988 ומתעדכנת מעת לעת, ובטבלת המחירים שבה התשלום נגזר מהספק השנאי וממספר השנאים בחדר.
בחוזים נקבע חדר לשנאי בהספק של 630 קוו"א, ובחלק מהחדרים הציבה חברת החשמל בהמשך שנאים של 1,000 קוו"א. ביתנית טענה שעד 2018 שילמה לה חברת החשמל תוספת על שנאים מוגדלים, ואז הפסיקה באופן חד-צדדי ועברה לתעריף קבוע. לטענת הקבלנית, שיוצגה בידי עו"ד עמירם טפירו, כשחברת החשמל הציבה שנאים גדולים יותר אחרי החתימה, "היא זו ששינתה (חד צדדית) את מה שההסכם (שהיא ניסחה) הגדיר".
חברת החשמל, שיוצגה בידי עוה"ד אמיר כספרי ואיתמר אמיתי, הצביעה על לשון החוזים. בכולם נכתב שהסכום הנקוב "מהווה את התמורה המלאה והיחידה" עבור ההתחייבויות, ושהחברה רשאית להשתמש בחדר "לביצוע כל פעולה שהחברה רשאית לבצע עפ"י רשיונה ועפ"י כל דין". הדר קבע שמדובר בסדרה של חוזים עסקיים בין שני צדדים מתוחכמים, ולכן ללשון יש מעמד בכורה. הוא הוסיף שחברת החשמל אומנם מונופול בהקמת הרשת ובהובלה, אבל ביתנית בחרה להציע את שירותיה ליזמים ומתחרה בקבלנים אחרים. "המשמעות אינה שהנתבעת פוסקת מלהיות מונופול, אלא שטענות הכפייה, או ניצול פערי הכוחות בין הנתבעת לתובעת, פחות משמעותיות", כתב.
הידעת?מה אומר החוק על פרשנות של חוזה עסקי?
הלב של פסק הדין נמצא בגודל הפיזי של השנאי. בשנת 1988 הספק גבוה יותר חייב שנאי גדול יותר, ושנאי גדול יותר חייב חדר גדול ויקר יותר. עם השנים הקשר הזה נעלם, וכיום שנאי של 1,000 קוו"א תופס אותו מקום כמו שנאי של 630 קוו"א. "בעבר הרחוק היה היגיון ... לשלם לפי הספק היות והייתה קורלציה בין גודל השנאי להספק השנאי", העיד מהנדס החשמל דוד טולדנו מטעם חברת החשמל. עו"ד מיכל שרעבי, שהעידה גם היא מטעם החברה, נשאלה אם היה הבדל מהותי בגודל, והשיבה: "המילה מהותי לא מדויקת, לא היה בכלל [הבדל בגודלם]".
השופט לא חסך ביקורת ממי שקבע את הכללים. "ביהמ"ש ער לכך שנפל כשל אצל מתקין הכללים, כאשר לא הקפיד ולא טרח לעדכן את ההוראות שעל פיהן הנתבעת פועלת", כתב, וציין שהעדכון התעכב עד אחרי שהתביעה הוגשה, אבל קבע שהכשל הזה אינו יוצר לקבלנית עילת תביעה, משום שהיא בנתה חדר בגודל מסוים ו"לא הוכיחה שנפלה שערה משערות ראשה". לדבריו, קבלת עמדתה "מקימה שותפות בין התובעת ובין הנתבעת לפרק זמן עתידי לא מוגבל כביכול", עם התחשבנות מחודשת בכל פעם שמוחלף שנאי.
גם התשלומים העודפים עד 2018 לא עזרו לביתנית. שרעבי הסבירה שהם נבעו מפרשנות שגויה של החברה, שתוקנה ברגע שהתגלתה. הדר הזכיר שחברת החשמל היא חברה ממשלתית שהפסיקה רואה בה נאמנה על כספי הציבור, והפנה להלכה שלפיה "אדם אינו רוכש זכות מוקנית לקבלת תנאים מיטיבים שמקורם בפרקטיקה מוטעית". הסכסוך מצטרף לשורה של מחלוקות כספיות סביב החברה, בהן ההסדר שבמסגרתו חברת החשמל תשלם 8.5 מיליון שקל בייצוגית על ריבית פיגורים.
הידעת?מה מודד קוו"א?
עדות המנכ"לית של ביתנית, אירית וידר, פגעה בטענת ההטעיה. "באוגוסט 21 הבהירו לי בכתב כתבו לי שהתשלום על מספר השנאים הוא ללא קשר [להספק]", אמרה, ובהמשך התברר שעמדת חברת החשמל הייתה ידועה לה כבר בשנת 2020. למרות זאת המשיכה הקבלנית לחתום על חוזים חדשים, האחרון שבהם במרץ 2023, כחצי שנה לפני שהתביעה הוגשה. השופט ציין גם שטענות טעות והטעיה אמורות להוביל לביטול חוזה, בעוד ביתנית ביקשה לאכוף אותו לפי הפרשנות שלה.
סכום התביעה עצמו התערער בחקירות. מנהלת החשבונות של ביתנית, קרן אושרי, אישרה שבנספח לתביעה מופיע סכום של 2,088,772 שקל, אמרה שאינה מכירה את הסכום שבתצהיר ואישרה שייתכן שלא עיינה בתצהירה לפני שחתמה עליו. לפי השופט, נוצר "קושי לסמוך על אמינות התשתית העובדתית הנטענת לגבי סכום התביעה".
- חברת החשמל ביקשה 5.3 מיליארד שקל - רשות החשמל מציעה להכיר ב-5.1 מיליארד
- קבוצת משקיעים פועלת לרכישת החזקות חברת החשמל ב-IBC
להרחבה: חברת החשמל ביקשה 5.3 מיליארד שקל - רשות החשמל מציעה להכיר ב-5.1 מיליארד
מנגד, חברת החשמל בדקה חדר אחר חדר. העד יעקב רחמים פירט כיצד בדק את ההספק בכל חדר, ושרעבי הציגה תחשיב לפיו, לפי הפרשנות של ביתנית, הקבלנית חייבת להחזיר תמורה ששולמה ביתר על חדרים שבהם הותקן שנאי בהספק נמוך מ-630 קוו"א. הסכום, 2,725,355 שקל, גבוה מסכום התביעה. השופט קבע שאילו הסתכמו הדברים בשאלות הפרשנות ובטעות של חברת החשמל, ייתכן שהיה מקום להוצאות בשיעור נמוך, אם בכלל, אבל ביתנית ידעה שגם אם עמדתה תתקבל, עומדת לחברת החשמל זכות קיזוז על מלוא סכום התביעה.
