קוצב המוח לפרקינסון והגן GBA1: התזמון של הניתוח עשוי להכריע את גורל הזיכרון
חולי פרקינסון שנושאים מוטציה בגן GBA1 נמצאים בדילמה מוכרת. מצד אחד, הגירוי המוחי העמוק (DBS) מקל אצלם מאוד על רעד, נוקשות ותנועות בלתי רצוניות. מצד שני, הם מועדים יותר לירידה בזיכרון ובתפקודים ניהוליים, ורופאים רבים חוששים שהניתוח עלול להאיץ אותה. מחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת Movement Disorders של החברה הבינלאומית לפרקינסון והפרעות תנועה מציע כיוון חדש לשאלה: מה שקובע הוא אולי פחות אם לנתח, ויותר מתי. בראש הצוות עמד ד״ר ג׳יאן פאל, ראש מחלקת הנוירולוגיה ומנהל התוכנית להפרעות תנועה במכון למדעי המוח של הקנסאק מרידיאן במרכז הרפואי JFK בניו ג׳רזי.
החוקרים ניתחו נתונים של 343 מטופלים מ-10 מרכזים רפואיים בארה״ב ובאירופה, עם ובלי המוטציה, שעברו את הניתוח בשלב מוקדם או מאוחר של מחלתם. אצל נשאי GBA1 שנותחו מאוחר, הירידה הקוגניטיבית הייתה מהירה בהרבה בהשוואה לנשאים שנותחו מוקדם. אצל מי שאינם נושאים את המוטציה, לתזמון לא הייתה השפעה על התוצאה הקוגניטיבית.
במחקר השתתפו 91 נשאי GBA1 ו-252 חולים ללא המוטציה, שכולם עברו גירוי דו-צדדי של הגרעין התת-תלמי, האזור הנפוץ ביותר להשתלה בפרקינסון. את מצבם הקוגניטיבי מדדו החוקרים לאורך זמן בסולם מאטיס לדמנציה (MDRS), מבחן שבודק קשב, זיכרון, חשיבה מופשטת ויכולות נוספות. החוקרים חילקו את המטופלים לקבוצות של ניתוח מוקדם ומאוחר לפי משך המחלה עד ההשתלה, ומצאו אצל הנשאים מתאם שלילי: ככל שעבר זמן רב יותר מתחילת המחלה ועד הניתוח, הציונים הקוגניטיביים היו נמוכים יותר. אצל החולים ללא המוטציה המתאם הזה לא הופיע. גם לאחר שקלול הגיל, הירידה בקבוצת הנשאים שנותחו מאוחר נשארה מהירה יותר.
הידעת?מה עושה הגן GBA1?
הנתונים הצביעו על חלון של שבע עד שמונה שנים מרגע האבחון. ניתוח בתוך החלון הזה האריך את תקופת השיפור בתנועה ודחה את הופעת הירידה הקוגניטיבית המשמעותית. חומרת המוטציה הספציפית לא שינתה את הדפוס. המשמעות המעשית לפי החוקרים היא שבדיקה גנטית מוקדמת, כבר בשלבים הראשונים של המחלה, יכולה לעזור למטופלים ולרופאים לשקול את הניתוח בזמן, ושנשאות של GBA1 כשלעצמה אינה צריכה לפסול מועמד לניתוח.
שלושה יצרנים ושוק שמחפש דיוק
מערכות גירוי מוחי עמוק כוללות אלקטרודות שמושתלות באזורים עמוקים במוח וסוללה מושתלת ששולחת פולסים חשמליים חלשים וקבועים. למערכות כאלה של שלוש יצרניות יש אישור של ה-FDA לטיפול בפרקינסון: מדטרוניק, אבוט ובוסטון סיינטיפיק. ממצא כמו זה של פאל עשוי להשפיע על הדרך שבה מסננים מועמדים, ובעקיפין גם על מספר הניתוחים: אם נשאי GBA1 יופנו לניתוח מוקדם יותר, חלקם עשויים להצטרף לקבוצת המטופלים במקום להידחות.
בד בבד, באוניברסיטת לונד בשוודיה נערך ניסוי היתכנות ראשון בבני אדם בטכנולוגיה בשם HDBS. מדובר באלקטרודות זעירות ורכות, דמויות עשב ים, שמוחדרות למוח בעזרת מערכת של מיקרו-תעלות מג׳לטין שמתמוססת אחר כך. בניסוי ישתתפו עד 12 חולי פרקינסון או רעד ראשוני, שממילא מתוכננת להם השתלה של DBS רגיל, בבית החולים האוניברסיטאי סקונה. את המחקר מוביל פרופ׳ ינס שאוונבורג ממרכז המחקר Neuronano, והנוירוכירורג הילמר ביארטמרץ אחראי על הצד הקליני. המטרה היא לבדוק אם גירוי חלש מאוד, ברמה של האותות שתאי העצב עצמם מייצרים, נותן השפעה טיפולית עם פחות תופעות לוואי, וגם למפות את תגובת המוח כדי למקם בדיוק רב יותר את האלקטרודה הקבועה.
לפי הרישום בניסויים הקליניים, האלקטרודה של HDBS היא אשכול של כ-30 סיבים, כל אחד דק יותר משערה. היא מוחדרת למטופל ער באותו מסלול שתוכנן לאלקטרודה הקבועה. הצוות מגרה קבוצות שונות של סיבים בעוצמה עולה עד שמופיעה הקלה ברעד או בנוקשות, או תופעת לוואי, ומקשר את התגובות של המטופל למיקום המדויק. הבדיקה נמשכת עד שעתיים וחצי, ואז האשכול מוצא ומושתלת האלקטרודה הרגילה. "האלקטרודות שבהן אנחנו משתמשים כיום בטיפולי DBS הן בעיקרן אותן אלקטרודות שפותחו לפני 30 שנה", אמר ביארטמרץ בהודעה של אוניברסיטת לונד. הפיתוח החל ב-2006, ובדרך הוקם ספין-אוף בשם Neuronano AB שסייע לעמוד בדרישות הרגולציה אחרי ניסויים בבעלי חיים.
הידעת?למה מיקום האלקטרודה כל כך רגיש?
הממצא מגיע אחרי שנים של נתונים מדאיגים. סקירה של מומחים שפורסמה בעבר באותו כתב עת ריכזה את הידוע על הנושא. בניתוח משולב של 12 מאגרי נתונים, נשאי GBA1 שעברו את הניתוח איבדו בממוצע 1.71 נקודות בשנה יותר בסולם מאטיס מנשאים שלא נותחו. במחקר אחר עם מעקב ארוך, חמש שנים אחרי הניתוח הירידה אצל הנשאים עמדה על 4.4 נקודות בשנה, לעומת 0.5 נקודות בלבד אצל מי שאינם נשאים. גם במצב כזה המליצו כותבי הסקירה לא לשלול ניתוח רק בגלל הגנוטיפ, ולהציע למועמדים בדיקה גנטית ושיחת ייעוץ לפני ההחלטה. המחקר החדש מוסיף לשיחה הזאת משתנה שאפשר לשלוט בו, והוא העיתוי.
שני המחקרים נמצאים בשלבים שונים מאוד. העבודה על GBA1 היא ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים קיימים, ולכן מצביעה על קשר ולא מוכיחה סיבתיות: ייתכן, למשל, שמטופלים שנותחו מאוחר היו שונים מראש בדרכים נוספות. הניסוי בלונד עדיין בודק בעיקר בטיחות והיתכנות, ופרטיו רשומים במאגר הניסויים הקליניים האמריקאי תחת המספר NCT07820189. להרחבה: רמפי גייסה 36 מיליון דולר - ומכוונת לניסוי שלב 3 בטיפול לפרקינסון
להרחבה: ה-AI מזהה אלצהיימר, פרקינסון ומחלות מוח שנים לפני רופאים ומאפשר עוד שנים טובות רבות לחולים
