25 מיליון דולר לחקר הזיקנה: הטכניון יעקוב אחרי אלף מבוגרים במשך שנים
תוחלת החיים בעולם עלתה בעשורים האחרונים, אבל מספר השנים הבריאות לא עלה באותו קצב. עד 2050 צפויים לחיות בעולם יותר מ-2.1 מיליארד בני 60 ומעלה, ועמם עומס גדל של מחלות כרוניות ומוגבלויות. זה הפער שמנסה לסגור המכון לזיקנה בריאה בטכניון, שזוכה עכשיו לתרומה של 25 מיליון דולר ממשפחת גרנד.
התרומה, של ננסי גרנד ושל בעלה סטיבן גרנד ז"ל, תופנה למכון שהוקם ב-2024 ונקרא על שמם. בראשו עומד פרופ' שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט. המכון מאחד יותר מ-60 חברי סגל מרפואה, הנדסה, ביולוגיה ומדעי הנתונים, ומתמקד בהזדקנות כתהליך שמושפע מהגנים, מהגוף, מהתזונה ומהסביבה, ולא כמספר שנים בלבד.
הידעת?כמה בני 60 ומעלה יחיו בעולם ב-2050?
הפרויקט המרכזי שהתרומה תממן הוא מחקר מעקב לאורך החיים (Lifespan Cohort). במסגרתו יעברו אלף מבוגרים בדיקות תקופתיות במשך כמה שנים, שיכללו מדדי סטרס, הליכה ותנועה, הערכות קוגניטיביות, הרגלי תזונה והרגלים חברתיים. החוקרים מבקשים להבין איך המדדים האלה משפיעים זה על זה לאורך זמן, ולמה אנשים בני אותו גיל מזדקנים בקצב שונה כל כך.
המחקר מאורגן בשבעה תחומים: מנגנוני הזדקנות ברמת התא, הזדקנות של מערכות הגוף, תפקוד קוגניטיבי ומוטורי, רפואה מותאמת אישית וסמנים ביולוגיים של גיל, התערבויות תזונתיות ותרופתיות, טכנולוגיות שמסייעות לחיים עצמאיים והשפעת הקהילה והסביבה. כל תחום מנוהל בידי אחד או שניים מחברי הסגל הבכירים, לצד רופאים-חוקרים שמחברים בין המעבדה, בית החולים והקהילה.
המכון בונה גם שותפויות עם קופות החולים ובתי החולים הגדולים, במטרה להרחיב את המעקב לעשרות אלפי משתתפים. למחקר כזה יש ערך כלכלי ברור: ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, ההוצאה על בריאות, סיעוד וקצבאות גדלה, וכל שנה בריאה נוספת בגיל המבוגר מתורגמת לחיסכון במערכת הבריאות ולהשתתפות ארוכה יותר בשוק העבודה. להרחבה: הטכניון נכנס לצמרת ה-AI העולמית - הדירוג שבודק מי מייצר את כוח האדם של התעשייה.
התרומה מיועדת גם לתוכנית חדשה לתארים מתקדמים בחקר הזיקנה, שתכשיר דור צעיר של חוקרים בתחום. בטכניון פועלים לצד המכון גם מרכז לניטור אדם ובריאות ומרכז לרפואת מערכות, שיספקו כוח אדם לניסויים קליניים ולשילוב נתונים מורכבים.
הידעת?למה נתרמו עוד כספי משפחת גרנד בטכניון?
סטיבן גרנד היה איש נדל"ן יהודי-אמריקאי ממישיגן, ואביו, שייסד מפעל בתעשיית הרכב בדטרויט, עמד בראש אגודת ידידי הטכניון המקומית. בני הזוג תרמו לאורך השנים לבניין בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, למכון לחקר המים ולתוכנית האנרגיה של הטכניון, וגם למכון ויצמן. אחרי מותו ב-2021 המשיכה ננסי גרנד, מורה למתמטיקה לשעבר שמתגוררת בקליפורניה, את פעילות הקרן המשפחתית, וזו התרומה הגדולה הראשונה שהיא מכוונת לטכניון מאז.
גם ישראל עצמה מזדקנת. שיעור בני 65 ומעלה באוכלוסייה עומד על כ-12% ועולה בהדרגה, ותוחלת החיים כאן מהגבוהות במדינות OECD. המשמעות למערכת הבריאות ולקופות החולים היא גידול מתמשך בביקוש לטיפול במחלות כרוניות, בדמנציה ובסיעוד, ומחקר שיזהה מוקדם מי נמצא בסיכון עשוי לחסוך הרבה כסף בשנים הבאות.
הזיקנה הבריאה הפכה בשנים האחרונות לתחום מחקר והשקעה חם בעולם, מקרנות הון סיכון שמממנות חברות לונג'ביטי ועד מחקרי עוקבה ממשלתיים גדולים. היתרון של הטכניון, כך נראה, הוא השילוב בין ביולוגיה, הנדסה ונתונים תחת קורת גג אחת, והגישה למערכת בריאות עם מאגרי מידע רפואיים מהעשירים בעולם.
