הטכניון נכנס לצמרת ה-AI העולמית - הדירוג שבודק מי מייצר את כוח האדם של התעשייה
המדד החדש מדרג אוניברסיטאות לפי השפעתן על תעשיית הבינה המלאכותית, יזמות הבוגרים והקשר לשוק העבודה. הטכניון דורג במקום ה-25 בעולם, הרביעי באירופה והראשון בישראל, וישראל מדורגת שמינית בעולם במספר בוגרים שמקימים חברות AI
הטכניון הקדים את הרוורד בכמה ממדדי המשנה של דירוג עולמי חדש שבוחן את תרומת האוניברסיטאות לתעשיית הבינה המלאכותית. במדד AI Production Capacity, שמדרג 50 מוסדות מובילים בעולם, הוא ממוקם במקום ה-25 בעולם, הרביעי באירופה והראשון בישראל.
המדד בוחן תפוקה מעשית יותר מאשר היקף פרסומים: מספר הבוגרים ואנשי הסגל שמשתלבים בחברות AI מובילות, הקמת חברות הזנק, מספר היוניקורנים שיצאו מבין הבוגרים, היקף גיוסי ההון, איכות המחקר, תשתיות המחשוב, תוכניות הלימוד ונוכחות במערכות בינה מלאכותית יוצרת. את הדירוג פרסמה חברת יחסי הציבור האמריקאית W5.
אחרי התאמה לגודל המוסד, ביצועי הטכניון ביזמות בוגרים מתקרבים לאלה של סטנפורד, שתופסת את המקום הראשון, ועוקפים את דיוק, נורת׳ווסטרן ואוניברסיטת פנסילבניה.
הטכניון, שנוסד ב-1912 ופתח את שעריו ב-1924, בנוי סביב הנדסה ומדעים מדויקים, תמהיל שמסביר את מיקומו הגבוה במדד שבוחן השתלבות בתעשייה. מוסדות עם דגש רחב יותר על מדעי הרוח והחברה מקבלים ציון נמוך יותר במדדים מהסוג הזה, גם כשהמוניטין המחקרי הכללי שלהם גבוה.
ישראל כולה מדורגת שמינית בעולם במספר בוגרי האוניברסיטאות שמקימים חברות בתחום הבינה המלאכותית. המיקום מתיישב עם גודל האקוסיסטם המקומי: מאגרי הסטארט-אפים סופרים קרוב ל-5,000 חברות טכנולוגיה ו-AI פעילות בישראל, ובתוכן מאות חברות AI ממומנות שגייסו יחד מיליארדי דולרים.
הדירוג נוגע גם בשאלה מי מספק כוח אדם למרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה בישראל. אנבידיה, שנכנסה לשוק המקומי דרך רכישת מלאנוקס בכ-6.9 מיליארד דולר, מפעילה כאן אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים שלה מחוץ לארה״ב, ולצידה פועלים מרכזים של אינטל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון. כל אחד מהם מגייס בעיקר בוגרים מקומיים, כך שהתפוקה האקדמית מתורגמת ישירות לכושר הצמיחה שלהם.
נשיא הטכניון פרופ׳ אורי סיון קשר את התוצאה להשקעה ארוכת שנים בתחום, וציין שחוקרי המוסד היו מחלוצי הלמידה החישובית. לדבריו כלי בינה מלאכותית משולבים היום בהכשרת הסטודנטים לצד היסודות במתמטיקה, במדעים ובהנדסה, והוא הצביע גם על פערי המשאבים מול אוניברסיטאות העילית בארה״ב.
התחרות על אנשי הסגל עצמם התחדדה. חברות AI מציעות לחוקרים חבילות שכר והון שקשה לאוניברסיטה להשוות, ושמירה על מרצים בכירים בתחומי הלמידה העמוקה הפכה למשימה תקציבית. מוסד שמאבד חוקר מוביל מאבד אחריו גם את הסטודנטים שהיו מגיעים בעקבותיו.
מדד נוסף, CSRankings, ממקם את הטכניון ראשון באירופה במספר הפרסומים בתחום ה-AI בכנסים המדעיים המובילים. ההצלבה בין שני המדדים מחזקת את הממצא, שכן האחד מודד פריון מחקרי והשני מודד מה קורה לבוגרים בשוק העבודה.
לתעשייה יש כאן עניין מעשי. ההייטק הישראלי מעסיק כ-410 אלף עובדים, והביקוש למהנדסי בינה מלאכותית, מהנדסי דאטה ומומחי סייבר ממשיך לגדול גם כשתפקידי הכניסה מצטמצמים בהשפעת האוטומציה. הערכות בענף מדברות על 7,000 עד 10,000 משרות, בעיקר בדרג הזוטר והביניים, שהוחלפו או צומצמו. בהקשר הזה: מדד החשיפה ל-AI: המקצועות שיצטמצמו, אלה שיצמחו - ומה צפוי לקרות למשרה שלכם?.
רוצים מידע נוסף על טכניון?
זרם הבוגרים מזין את גל החברות החדשות, והמרחק בין הספסל בכיתה לסבב גיוס גדול הלך והתקצר. דוגמה טרייה: בתוך שנה ליוניקורן: Glow גייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר.
תשתיות המחשוב הן הסעיף שבו הפער בולט ביותר. אשכולות שבבים לאימון מודלים נמדדים בעשרות ובמאות מיליוני דולרים, והנגישות אליהם נקבעת לרוב דרך שיתופי פעולה עם התעשייה או דרך תקציב לאומי ייעודי.
מה שייבחן בהמשך הוא אם הדירוג יתורגם לתקציבי מחקר ולתשתיות מחשוב שיעמדו לרשות המוסדות בישראל. אימון מודלים דורש כוח מחשוב יקר, ופער בתשתיות מסוגל לשחוק יתרון שנבנה בכוח אדם אורך עשורים.
