מחר יתפרסם מדד המחירים לאוגוסט - מה הצפי?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם מחר את מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, וההערכות בשוק ההון מדברות על עלייה חריגה בסדר גודל של 0.8% עד אחוז שלם. מדד חודשי כזה אינו דבר שרואים הרבה השנה, והוא צפוי לקטוע את רצף החודשים המתונים שהוריד את האינפלציה השנתית לרמה הנמוכה ביותר מאז 2021.

רוב העלייה מגיעה משני מקומות - הראשון הוא הדלק: בתחילת אוגוסט התייקר ליטר בנזין 95 אוקטן ב-61 אגורות, וסעיף התחבורה והתקשורת צפוי לרשום קפיצה של כ-3.9%. השני הוא החופש הגדול. מחירי הטיסות לחו"ל והאירוח צפויים לעלות ביותר מ-8% על רקע הביקוש, והקייטנות, האטרקציות והבילויים המשפחתיים יתייקרו בכאחוז. סעיף הדיור, שמשקף בעיקר שכר דירה, צפוי לעלות ב-0.8%, והמזון והתוצרת הטרייה בכ-0.3%.

למה זה נראה פתאום כל כך גבוה

כדי להבין את הקפיצה כדאי להסתכל על מה שקדם לה. מדד יוני נותר ללא שינוי, ובחודש שאחריו נרשמה עלייה של 0.3% בלבד, מה שהעמיד את קצב האינפלציה השנתי על 1.5%. כך נראה מדד יולי כשפורסם. כשהבסיס שטוח כל כך, חודש אחד עם עונתיות חזקה בולט מיד וגונב את הכותרות.

ויש כאן גם עניין של השוואה אחורה, שרבים מפספסים. באוגוסט אשתקד עלה המדד ב-0.7%, ולכן גם מדד גבוה מאוד החודש אינו מזיז את האינפלציה השנתית באותה עוצמה. הצפי הוא שהיא תטפס מ-1.5% לטווח של כ-1.6% עד 1.8%, כלומר עדיין מתחת למרכז טווח היעד של בנק ישראל ורחוק מאוד מהמספרים שהמשק הכיר ב-2022 וב-2023.

ספטמבר כבר אמור להחזיר את זה אחורה

מה שנוטים לשכוח הוא שעונתיות עובדת לשני הכיוונים. עם תום החופש הגדול מחירי הטיסות צונחים, וגם מחיר הדלק בישראל הוזל בתחילת ספטמבר. ההערכות מדברות על מדד שלילי ראשון זה חודשים, ירידה של כ-0.2%, ועל התייצבות של האינפלציה סביב 2% לקראת סוף השנה. המדד של מחר הוא בעיקר שיקוף של אוגוסט הישראלי, ולא הצהרה על כיוון חדש.

ובכל זאת, מי שמחכה להוזלה נוספת של הריבית צריך לקרוא את הנתון בזהירות. בנק ישראל הפחית בתחילת ספטמבר את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.25%, ההפחתה השלישית ברציפות והרביעית מתחילת השנה, וריבית הפריים ירדה בהתאם ל-4.75%. כאן אפשר לראות מה זה עשה למשכנתה ולפיקדון. ההחלטה הבאה תתקבל ב-21 באוקטובר, והערכות הכלכלנים הן שהסיכוי להפחתה רביעית ברציפות שם נמוך.

הוועדה המוניטרית אינה מסתכלת על חודש בודד, והיא יודעת להפריד בין התייקרות עונתית לבין מגמה. אבל סביבה של אנרגיה מתייקרת מקשה על ההפרדה הזו. הנפט חזר לעלות על רקע המתיחות סביב מיצר הורמוז, וכשמחיר החבית עולה הוא אינו נשאר בסעיף התחבורה לבדו אלא מחלחל להובלה, לייצור ובסוף גם למדף במכולת.

נוסף על כך יש את השקל ואת מה שקורה בחוץ. פיחות מייקר יבוא ומגיע למדד בפיגור של כמה חודשים, ובמקביל יש הערכות שהריבית בכמה מהכלכלות הגדולות דווקא תעלה בקרוב. פער ריביות שמצטמצם לרעת השקל אינו עוזר למי שרוצה לראות כאן ריבית נמוכה יותר, והוועדה תיקח את זה בחשבון.