ריבית בנק ישראל היא כלי המדיניות המרכזי של הבנק המרכזי, ובאמצעותה הוא מנווט את הכלכלה בין הצורך לרסן אינפלציה לבין הרצון לתמוך בצמיחה ובתעסוקה. כל שינוי בה מהדהד ברחבי המשק.
כשהבנק מעלה את הריבית, ההלוואות והמשכנתאות מתייקרות, הצריכה נוטה להתמתן
וקצב עליית המחירים מתמתן. כשהוא מוריד אותה, האשראי מוזל והפעילות הכלכלית מקבלת דחיפה. השפעת הריבית מורגשת ישירות בהחזרי המשכנתאות של מאות אלפי משקי בית.
ההחלטות מתקבלות מספר פעמים בשנה על בסיס
ניתוח של אינפלציה, תעסוקה, שער החליפין ומצב כלכלת ישראל. השווקים עוקבים בדריכות אחר כל הכרזה ואחר ההצהרות הנלוות, שכן הן מרמזות על כיוון המדיניות העתידית. הריבית משפיעה על שוק ההון, על מחירי הנדל"ן
ועל כדאיות החיסכון לעומת הצריכה.
משווה תמהילים חדש בודק שלושה הרכבים על אותה הלוואה במקביל. על מיליון שקל ל-25 שנה התמהיל שכבד בפריים יוצא הזול ביותר בהפרש זעום, ובתרחיש של עלייה של 1.5 נקודות אחוז הוא הופך ליקר ב-67 אלף שקל
יתרה של 900 אלף שקל בריבית 5.5% מול הצעה של 4.2% מניבה חיסכון נטו של 104,916 שקל כשמחצית ההלוואה במסלול פריים, לעומת 59,788 שקל כשכולה קבועה, באותם נתונים בדיוק. בקצה השני, יתרה של 300 אלף שקל עם שש שנים שנותרו מסתיימת בייקור של 907 שקל
מחשבון חדש מפרק את עמלת הפירעון המוקדם לרכיביה ומראה שההפרש כולו נולד מעמלת ההיוון, שחלה על ריבית קבועה ופוסחת על הפריים. על יתרה של 400 אלף שקל בריבית 5.5% מול שוק של 4.2%, העמלה מגיעה ל-7.2% מהיתרה
אנחנו רוצים חדר עבודה, מקום לאורחים או עוד קצת מרחב לילדים, אבל כל חדר נוסף יכול להוסיף אלפי שקלים לשכירות החודשית ומאות אלפי שקלים למחיר הדירה; כשמוסיפים משכנתה, ארנונה, תחזוקה וחשמל - ואת התשואה שהכסף הזה יכול היה לייצר אילו הושקע - מתברר שלחדר שעומד
חלק מהזמן ריק יש מחיר הרבה יותר גבוה ממה שנדמה
האינפלציה ירדה ל-1.5%, אבל התחזקות הדולר, שוק העבודה ההדוק ועליית השכר מצננים את הציפיות להפחתה נוספת; סיטי, הראל ופסגות מעדיפים להמתין, בעוד מיטב ולידר תומכים בהורדה כבר בהחלטה הקרובה
ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5%, פיקדונות וקרנות כספיות עדיין נותנים תשואה נאה, אבל משכנתאות רבות עולות 5% ויותר; על 200 אלף שקל הפער יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה - ויש גם שיקולי מס, עמלת פירעון ונזילות
ביולי לקחו הישראלים משכנתאות בהיקף של 11.6 מיליארד שקל, חודש שני ברציפות מעל 10 מיליארד שקל; הממוצע החודשי מתחילת 2026 כבר עוקף את שנת השיא 2021, למרות מספר עסקאות נמוך בהרבה. ההסבר נמצא בעסקאות ישנות, משכנתאות גדולות יותר והתרחקות חדה ממסלולים צמודי
מדד