הנגיד ירון: "אי הוודאות גדלה מאז ההחלטה הקודמת", רומז שהפחתת הריבית עשויה להידחות

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5% אחרי שלוש הורדות של רבע אחוז מתחילת השנה, השתיים האחרונות ברצף. בחטיבת המחקר בבנק ישראל מסמנים 3% בתוך שנה, והאינפלציה השנתית ירדה ל-1.5%. על הרקע הזה אמר הנגיד אמיר ירון שההחלטה הבאה, בעוד כשבועיים, תהיה החלטה שתיקבע בהינתן הנתונים השוטפים שיזרמו. אין עדיין החלטה, והפחתת הריבית ממש לא בטוחה. 

הדברים נאמרו בראיון לרשת בלומברג וירון הסביר שאי הוודאות גברה מאז הישיבה הקודמת, ושמקבלי ההחלטות יידרשו לשקול את שוק העבודה, את האינפלציה, את הסיכונים הגיאופוליטיים ואת הסיכונים הפיסקליים. "כל השיקולים האלה יובאו בחשבון בישיבה הבאה".

ירון צופה שקצב עליית המחירים יאיץ ל-2% בחודשים הקרובים, אמצע היעד הממשלתי שנע בין 1% ל-3%. מדובר בהאצה שנשענת בעיקר על בסיס השוואה נמוך ועל התייקרויות שנדחו, והיא משאירה את המדד בתוך הטווח. להרחבה: עוד הורדת ריבית בספטמבר? המדד של יולי תומך, אבל המדד של אוגוסט מסבך

ברבעון השני רשם המשק צמיחה חזקה במיוחד, וזה בדיוק סוג הנתון שמסבך הורדה נוספת. משק שמתרחב מהר ושוק עבודה הדוק מייצרים ביקושים, וביקושים מתגלגלים בסוף למחירים ולשכר. שיעור האבטלה נותר נמוך, והשכר הריאלי ממשיך לעלות בענפים המובילים.

על חוסן המשק בתקופת המלחמה אמר הנגיד שהכלכלה הישראלית נותרה זריזה וגמישה לאורך כל התקופה, והצביע על ההוצאה בכרטיסי אשראי ועל זרימת ההון של קרנות ההון סיכון כסימנים לכך.

את האתגר הגדול הוא תלה בצד הפיסקלי. "האתגר הפיסקלי הגדול הוא ניהול מה שאני מכנה הטרילמה הפיסקלית", אמר ירון. לדבריו, כל ממשלה שתקום אחרי הבחירות באוקטובר תידרש להחזיר את החוב הלאומי למסלול יורד, ובמקביל לנהל את הוצאות הביטחון ולהשקיע בצמיחה. "ניהול שלושת אלה יהיה קשה", הוסיף.

הוצאות הביטחון, הצרכים האזרחיים והיעד התקציבי מושכים את התקציב לשלושה כיוונים, וכל חריגה מתגלגלת לשוק האג"ח הממשלתי ולריבית שהמדינה משלמת על החוב. ירון מציג את השילוב הזה כאתגר המרכזי שעומד מול המשק בשנים הקרובות.