
הבית היה בשלבי בנייה - ומס הרכישה יהיה גבוה ב-430,000 שקל
שני אחים רכשו בית דו-משפחתי בקיסריה והתחייבו להמשיך את ההתקשרות עם חברות הבנייה שבבעלות הוריהם של המוכרים. בית המשפט: זוהי דירת מגורים
שני אחים ישלמו מס רכישה מלא על בית דו-משפחתי בקיסריה, אותו קנו בעיצומה של הבנייה - משום שבאותה עת הייתה התחייבות של המוכר להשלים את הבנייה. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש. בעוד הרוכשים סברו שעליהם לשלם 5% משווי העסקה (650,000 שקל), עמדת מס רכוש - אותה אימץ קירש - היא שהמס עומד על 1.08 מיליון שקל, כך שההפרש הוא 430,000 שקל.
דוד ועינת שרביט ואברהם ושרית שרביט רכשו את הבית, ברחוב התאנה בקיסריה, מיובל אהרון ורוני ביטון. האחרונים רכשו את הבניין הקודם בשנת 2021 ושנה מאוחר יותר חתמו על הסכמים עם חברות בנייה שבבעלות אבותיהם, להריסת הבית הישן ולהקמת בית חדש ב-4 מיליון שקל. באותה שנה הם מכרו את המגרש לאחים שרביט, אשר נכנסו בנעליהם בהתקשרות עם חברות הבנייה והתחייבו לשלם להן 2 מיליון שקל לכל משפחה.
מנהל מיסוי מקרקעין חדרה קבע תחילה, כי שווי הרכישה הוא 6.5 מיליון שקל לכל משפחה (5.5 מיליון שקל ששילמה לאהרון וביטון ועוד מיליון שקל שהתחייבה לשלם תמורת העבודות שכבר בוצעו). לאחר מכן תיקן את החישוב ל-7.5 מיליון שקל לכל משפחה (בשל ההתחייבות לשלם מיליון שקל נוספים תמורת העבודות העתידיות). ועדת הערר בבית המשפט המחוזי בחיפה סירבה לאשר את ההגדלה וערעור רשות המיסים תלוי ועומד בבית המשפט העליון. החישוב לעיל הוא לפי הסכום הנמוך יותר.
חבילה הכוללת את סיום הבנייה
"דירת מגורים" לצורך מס רכישה היא "דירה המשמשת או המיועדת לשמש למגורים, ובדירה שבנייתה טרם נסתיימה, למעט דירה שאין עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה". קירש מזכיר, כי דירה במצב שלד אינה נחשבת לדירת מגורים, ואילו רכישת דירה על הנייר מקבלן היא דירת מגורים משום שהוא מתחייב להשלים את הבנייה. בין שני קצוות אלו נמצא מנעד רחב של אפשרויות, ובפסיקה של בתי המשפט ה המחוזיים יש מספר גישות לגבי יישום החוק בכל מקרה ספציפי.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
עמוד 1: מחשבון מס הרכישה על בית בבנייה
| שדה | ברירת מחדל | טווח | הערה |
|---|---|---|---|
| מחיר המגרש והעבודות שבוצעו (שקל) | 5,500,000 | 500,000 עד 30,000,000, בקפיצות של 50,000 | |
| התחייבות לעבודות שנותרו (שקל) | 1,000,000 | 0 עד 10,000,000, בקפיצות של 50,000 | |
| שיעור מס על נכס שאינו דירה (%) | 5 | 0 עד 10, בקפיצות של 0.5 | ברירת המחדל היא השיעור שמופיע בכתבה |
| מספר עסקאות נפרדות | 2 | 1 עד 4 | למשל שתי משפחות |
| הרוכשים כבר בעלי דירה (דירה נוספת) | מסומן | סימון או ביטול | מסומן מחשב לפי מדרגות דירה נוספת, לא מסומן לפי מדרגות דירה יחידה |
| תוצאה | איך היא מחושבת |
|---|---|
| הפער לכל הרוכשים (התוצאה הראשית) | הפער לכל עסקה כפול מספר העסקאות |
| שווי העסקה למס | מחיר המגרש והעבודות שבוצעו ועוד ההתחייבות לעבודות שנותרו |
| מס כדירת מגורים | המס לפי המדרגות של דירה יחידה, או של דירה נוספת אם הסימון פעיל |
| מס כנכס אחר | שווי העסקה כפול שיעור המס על נכס שאינו דירה |
| הפער לכל עסקה | מס כדירת מגורים פחות מס כנכס אחר |
עמוד 2: מדרגות המס שבחישוב
| חלק משווי העסקה (שקל) | שיעור המס |
|---|---|
| עד 1,978,745 | 0% (פטור) |
| מ-1,978,745 עד 2,347,040 | 3.5% |
| מ-2,347,040 עד 6,055,070 | 5% |
| מ-6,055,070 עד 20,183,565 | 8% |
| מעל 20,183,565 | 10% |
| חלק משווי העסקה (שקל) | שיעור המס |
|---|---|
| עד 6,055,070 | 8% |
| מעל 6,055,070 | 10% |
עמוד 3: תוצאות לדוגמה
| מחיר ועבודות שבוצעו | עבודות שנותרו | עסקאות | סוג רוכשים | שווי למס | מס כדירה | מס כנכס אחר | פער לעסקה | פער לכולם |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 5,500,000 | 1,000,000 | 2 | דירה נוספת (ברירת המחדל) | 6,500,000 | 528,899 | 325,000 | 203,899 | 407,797 |
| 5,500,000 | 1,000,000 | 2 | דירה יחידה | 6,500,000 | 233,886 | 325,000 | -91,114 | -182,228 |
| 3,000,000 | 500,000 | 1 | דירה יחידה | 3,500,000 | 70,538 | 175,000 | -104,462 | -104,462 |
| 3,000,000 | 500,000 | 1 | דירה נוספת | 3,500,000 | 280,000 | 175,000 | 105,000 | 105,000 |
| 10,000,000 | 2,000,000 | 2 | דירה יחידה | 12,000,000 | 673,886 | 600,000 | 73,886 | 147,772 |
| 10,000,000 | 2,000,000 | 2 | דירה נוספת | 12,000,000 | 1,078,899 | 600,000 | 478,899 | 957,797 |
הערות והסתייגויות
להרחבה: התמונות עלו לרוכשי הדירה במיסוי גבוה בהרבה
במקרה הנוכחי, קובע קירש, "העוררים דנן אכן רכשו מידי המוכרים 'חבילה' שכללה הן זכות במקרקעין והן התחייבות לסיום הבנייה. מהות העסקה הייתה רכישת דירות בשלב בנייה מתקדם, ולא כניסה ל'הרפתקה' של בנייה עצמית על מגרש נרכש". הוא נותן לכך שורה של נימוקים: שרביט נכנסו לנעלי המוכרים מול חברות הבנייה, הבנייה הייתה בשלב מתקדם למדי, קיים קשר הדוק בין המכר לבין הבנייה, יש משקל לקשר המשפחתי בין המוכרים לקבלנים.
קירש מסכם: "באמתחתם של המוכרים הייתה זכות להשלמת ביצוע הבנייה - כנגד החיוב של החברות הקבלניות הקרובות אליהם כמוסבר. העוררים מצידם ראו לנגד עיניהם עסקה שמהותה רכישת דירות מגורים... צירוף שלב הבנייה המתקדם עם מערך ההסכמים המתואר (הכורך את חוזה הבנייה עם חוזי המכר), וכל זאת על רקע משפחתי ייחודי בצד המוכרים, מוביל למסקנה כי העוררים לא רכשו 'נכס אחר' לצורך בנייה עצמית".
חברי ועדת הערר, רו"ח צבי פרידמן ורו"ח מיכה לזר, הסכימו עם קירש. את שרביט ייצגו עוה"ד חננאל ברהום ומרדכי כהן, ואת מנהל מיסוי מקרקעין - עו"ד דוד אוחנה.
- 1.anutk 04/10/2026 10:44הגב לתגובה זוהמרויחים היחידים הם עורכי הדין .מספר עורכי הדין בישראל גדול עשרות מונים מאשר במדינות אירופה.כל רוחיעורכי הדין על חשבון כולנו.