סופרמרקט מרכול
צילום: אלכסנדר כץ

פחות בצלחת? המכירות ברשתות המזון ממשיכות לרדת

נתוני הלמ״ס מצביעים על ירידה בקצב שנתי של 4.5% במכירות הריאליות של רשתות המזון, לעומת ירידה של 0.3% בתקופה הקודמת. גם ברשתות השיווק הצמיחה כמעט נעצרה - סימן להיחלשות בקניות אחרי ניכוי השפעת המחירים

ענת גלעד |

הירידה במכירות רשתות המזון בישראל צוברת תאוצה. בחודשים יולי–ספטמבר 2026 ירדה מגמת המכירות ברשתות בקצב שנתי של 4.5%, לאחר ירידה של 0.3% באפריל-יוני. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב־10 בנובמבר. הנתונים מחושבים במחירים קבועים, ומציגים את השינוי במכירות לאחר ניכוי השפעת ההתייקרויות וההוזלות.

ההיחלשות ניכרת גם בתמונה הרחבה של רשתות השיווק: קצב הצמיחה השנתי של המכירות ירד מ־5.6% באפריל-יוני ל־0.8% בלבד ביולי-ספטמבר. ברשתות המזון נרשמת כבר ירידה, בעוד שבכלל הרשתות נותרה צמיחה מזערית. שיעורי השינוי מתארים את המגמה ברבעון במונחים שנתיים.

ההבחנה בין ההוצאה הכספית לבין המכירות הריאליות חשובה במיוחד בסופרמרקט. כאשר המחירים עולים, משפחה יכולה לשלם יותר בקופה גם בלי להגדיל את סל הקניות. מנגד, מעבר למוצרים זולים יותר משנה את ההרכב ואת השווי של הסל. לכן, הסכום שמופיע בפירוט האשראי אינו מספיק כדי להבין מה קרה לקנייה עצמה וכיצד הידקה המשפחה את החגורה.

נתוני שבא לאוקטובר ממחישים את ההבדל. ההוצאות בכרטיסי חיוב ברשתות המזון הסתכמו בכ-6.37 מיליארד שקל, עלייה של כ-3.7% לעומת אוקטובר אשתקד. בכלל הענפים הגיעו ההוצאות לכ-51.6 מיליארד שקל, עלייה של 12.5%. מדובר בסכומי חיוב כספיים בחודש מאוחר יותר, שאינם מנוכים מהשפעת המחירים.

הנתונים האלה יכולים להתקיים לצד ירידה במגמת המכירות הריאליות. מבחינת משק הבית, השאלה היא מה נכנס לעגלה תמורת הכסף; מבחינת הרשת, השאלה היא אם הגידול בהכנסות נשען על התרחבות הפעילות או על המחיר.

גם בתוך סל המזון יש פערים

מחירי המזון עצמם אינם נעים כמקשה אחת. במדד ספטמבר ירד סעיף המזון ללא פירות וירקות ב-0.4%, בעוד שמחירי הירקות הטריים זינקו ב-6.6%. המדד הכללי ירד באותו חודש ב־0.5%. כך, גם בחודש של ירידת מחירים כללית, חלק מהקניות השוטפות התייקרו בשיעור ניכר.

פערים כאלה מחייבים את הקונים לקבל החלטות בתוך הסל: אילו מוצרים לקנות, באיזו כמות, באיזה מותג ובאיזו חנות. נתוני הפדיון אינם מפרקים את ההחלטות האלה, אבל הם מראים את התוצאה המצטברת בקופות הרשתות לאחר ניכוי שינויי המחירים.

המדד של רשתות המזון כולל גם חומרי ניקוי ומוצרים נוספים שהן מוכרות. הוא מודד את הפעילות ברשתות הנסקרות, ואינו מדידה של כמות האוכל שנצרכה בבית. הלמ״ס משתמשת בו כאינדיקטור מוקדם לצריכה הפרטית.

מבחינה עסקית, היחלשות במכירות הריאליות מחדדת את המאבק על כל קנייה. רשת שרוצה להגדיל את הפעילות צריכה לשכנע את הלקוח להגיע אליה, להוסיף מוצרים לעגלה ולחזור לקנייה הבאה. מבצעים, מועדוני לקוחות ומותגים פרטיים הם חלק מהכלים במאבק הזה, ולכל אחד מהם יש מחיר מבחינת הרווחיות.

גם עבור הספקים, העלאת מחיר והגדלת מכירות הן שתי מטרות שעלולות להתנגש. תוספת למחיר המוצר מגדילה את ההכנסה מכל יחידה שנמכרת, אך לקוח שמחליף מותג, ממתין למבצע או מוותר על הקנייה משנה את התוצאה.

השאלה שתעמוד במרכז הדוחות הבאים של הרשתות תהיה כמה מההכנסות מגיעות מהתרחבות בפעילות, ומה נשאר מהן ברווח. נתוני הלמ״ס מציבים ברקע הדוחות האלה מגמת מכירות חלשה יותר - ולחץ גובר להתחרות על התקציב של משק הבית.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה