טען ל-7,500 שקל בחודש בשחור, ויקבל 54 אלף שקל משומרה
בית משפט השלום בתל אביב חייב את שומרה חברה לביטוח לשלם 53,962 שקל לעובד שאיבד חלק מהאגודל בידו השמאלית, אחרי שרכב התדרדר אחורה בזמן שפתח את וו הגרירה שלו. התובע טען שהרוויח 7,500 שקל בחודש במזומן, בלי דיווח לרשויות המס. שומרה ביקשה לדחות את התביעה כולה בגלל הסתירות בעדותו. השופטת סיגל דומניץ סומך דחתה את הבקשה, אבל העמידה את בסיס השכר שלו על 4,000 שקל בחודש בלבד, והפיצוי ירד בהתאם.
התובע, יליד 1974, עבד כשואב חול אצל מעסיק פרטי, שנהג ברכב שהיה מבוטח בביטוח חובה בשומרה. בנובמבר 2018, זמן קצר אחרי שהתחיל לעבוד, הוא התבקש לעזור בגרירת הרכב. לפי עדות הנהג בבית המשפט, התובע היה צריך לפתוח את וו הגרירה, ואז "האוטו התדרדר אחורה". הוו פגע באצבע שלו.
בתחילת ההליך התווכחו הצדדים אם האירוע הוא בכלל תאונת דרכים. אחרי עדות הנהג, ובהתחשב בפסק דין קודם שעסק באירוע דומה מול הראל, הסכימה שומרה שהאירוע נכנס להגדרה שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ההסכמה הזאת ייתרה גם את הטענה החלופית של התובע, שהמעסיק התרשל: כשמדובר בתאונת דרכים, התביעה מוגשת לפי חוק הפיצויים בלבד, נגד מבטחת החובה של הרכב. ביטוח החובה ברכב מכסה את נזקי הגוף של הנפגעים, בלי קשר לשאלה מי אשם.
כמה שווה חצי גליל של אגודל?
הביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, מקרה שכיח כשהפגיעה קורית ברכב בזמן העבודה או בדרך אליה. תאונת דרכים בדרך מהעבודה יכולה להיחשב גם תאונת עבודה, והנפגע זכאי לגמלאות מהביטוח הלאומי לצד הפיצוי מהמבטחת. לתובע נקבעה נכות זמנית של 15% לשלושה חודשים, ואחריה נכות צמיתה של 8% בגלל קטיעה של חצי הגליל הסופי של האגודל השמאלי. הצדדים לא חלקו על הנכות הרפואית. המחלוקת עברה לשאלה עד כמה הפגיעה פוגעת בפועל ביכולת שלו להתפרנס.
הידעת?האם נפגע בתאונת דרכים יכול לתבוע את הנהג ברשלנות?
בתצהירו כתב התובע: "מאז התאונה לא הצלחתי לחזור לעבודתי כשואב חול". לדבריו, ניסה לחפש עבודות אחרות, אבל גילו, היעדר השכלה פורמלית והמגבלות הרפואיות מנעו ממנו למצוא עבודה מתאימה. הוא הוסיף כי "התאונה שינתה את חיי באופן דרמטי".
שומרה הציגה תמונה אחרת. לפי חוות דעת על כושר ההשתכרות שהוכנה בתיק שלו בביטוח הלאומי, התובע "לאורך השנים כמעט ולא עבד למעט חודשים בודדים". המבטחת הצביעה גם על מצבו הרפואי הכללי: סוכרת, עישון כבד ואירוע מוחי שעבר ב-2020. הביטוח הלאומי קבע לו נכות כללית של 58.25%, ולפי החישוב שאומץ בפסק הדין רק חלק קטן ממנה קשור לתאונה.
השופטת קיבלה את עמדת שומרה רק בחלקה. היא קבעה שהנכות התפקודית שווה לנכות הרפואית, בנימוק שמדובר בפגיעה ביד הדומיננטית של אדם בלי השכלה, שמוגבל לעבודות פיזיות. "סבורני כי הפגיעה בתאונה מושא התביעה, בידו הדומיננטית של התובע, היא בעלת השלכה תפקודית אותה אני מעריכה כשווה לשיעור הנכות הרפואית", כתבה.
הידעת?למה מנכים מהפיצוי את גמלאות הביטוח הלאומי?
מה הראו נתוני הביטוח הלאומי?
דוח רציפות הביטוח שהגישה שומרה הציג עשר שנים, מ-2008 עד 2018, כמעט בלי הכנסות מדווחות. ב-2018 הופיעו רק נובמבר ודצמבר, חודשי העבודה אצל המעסיק, עם ממוצע של 5,383 שקל. ב-2019 לא נרשמה הכנסה כלל, ב-2020 נרשם חודש אחד, וב-2021 וב-2022 עבד התובע 4 ו-8 חודשים, עם שכר ממוצע של 2,591 שקל.
בחקירתו הנגדית הסביר התובע שעבד לאורך השנים בלי דיווח, ושהמעסיקים התיישרו לפי הדרישה שלו. "יש את הקטע של הביקוש, הם צריכים עובדים הם חייבים להתנהל לפי העובד, לא לפי מה שהם רוצים", העיד. כשנשאל איך התפרנס, השיב: "תראי כל השנים שילמתי על הילדה שלי את המזונות שלה", והוסיף שהכספים "לא סתם באו מהאוויר". הוא לא זימן אף מעסיק שיאשר את גרסתו.
- רוכב אופנוע נהרג בדרך לעבודה: הפול ישלם למשפחתו 1.9 מיליון
- תבע מהפניקס 2.85 מיליון שקל, ותאונות העבר קיצצו את הפיצוי
שומרה טענה כי התובע "הודה בריש גלי בהעלמת הכנסות", וביקשה להפעיל את הלכת השקר ולדחות את התביעה כולה. השופטת סירבה, והפנתה לפסיקה שמסתייגת מהחלה גורפת של ההלכה בתביעות נזיקין. "מכאן, שהתנהלות התובע וטענותיו להכנסות לא מדווחות תובא בחשבון בכל הנוגע לפסיקת הפיצויים אולם, לא תגרור דחיית התביעה", קבעה.
איך מחשבים פיצוי למי שעבד בלי תלוש?
השופטת הזכירה את פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה על ניזוק שטוען להכנסה לא מדווחת מוטל נטל הוכחה גבוה במיוחד. "בענייננו, יש קושי להעריך את נזקי התובע לעבר ובכלל, לאור העובדה שמדו"ח רציפות הביטוח עולה תמונה של היעדר רצף עבודה, בלשון המעטה", כתבה. היא הניחה שהתובע הפיק הכנסה מסוימת לאורך השנים, והעמידה את בסיס השכר על 4,000 שקל, סכום שלא מביא בחשבון הכנסות שלא הוכחו.
הידעת?מהי הלכת השקר?
על הפסדי השכר בעבר, תקופה של כ-7 שנים מאז התאונה, נפסק סכום גלובלי של 25,000 שקל. השופטת התחשבה בכך שהתובע חזר לעבוד באופן חלקי, ובאירוע המוחי שהשפיע על כושרו בלי קשר לתאונה. על אובדן כושר ההשתכרות בעתיד נפסקו 40,000 שקל, גם הם בסכום גלובלי, בלי תוספת על הפסדי פנסיה. התובע ביקש 100,000 שקל על עזרת הזולת והוצאות, וקיבל 12,000. על נזק לא ממוני, לפי התקנות ובהתחשב בחמישה ימי אשפוז, נפסקו 18,510 שקל.
סך הנזק הגיע ל-95,510 שקל, אבל ממנו נוכו 41,548 שקל של גמלאות הביטוח הלאומי. 17,840 שקל מהם הם קצבת נכות מעבודה ודמי פגיעה ששולמו לו בפועל. 23,708 שקל נוספים הם החלק שיוחס לתאונה מקצבת הנכות הכללית שלו, 6.2% מהערך המהוון של הקצבה. לפי החישוב הסופי תשלם שומרה 53,962 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור כולל של 15.21% והחזר האגרה, תוך 30 יום.
מתוך 95,510 שקל שהשופטת העריכה כנזק, כמעט 42 אלף שקל כבר הגיעו לתובע מהביטוח הלאומי, הגוף היחיד שראה את הכנסותיו בעשור שקדם לתאונה.
