מחקר על 100 אלף איש: אצל כולם נמצא גן שמשנה את התגובה לתרופות
מחקר כל אחד מכמעט 100 אלף משתתפים במאגר הגנטי של מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב (NIH) נושא לפחות שינוי גנטי אחד שמשפיע על הדרך שבה הגוף מטפל בתרופות, ו-24.4% מהם כבר קיבלו מרשם לתרופה שהשינוי הזה נוגע בה. כך עולה ממחקר בהובלת אוניברסיטת פיטסבורג שפורסם השבוע בכתב העת לרפואה יישומית מבית Science.
התחום נקרא פרמקוגנומיקה, והוא בודק איך הגנים של אדם משנים את התגובה שלו לתרופות. שינוי בגן אחד יכול לגרום לגוף לסלק תרופה מהר מדי, ואז היא פשוט לא עובדת. שינוי אחר מאט את הפירוק, התרופה מצטברת בדם ותופעות הלוואי מחריפות. במקרים כאלה המטופל צריך מינון גבוה או נמוך מהרגיל, ולפעמים תרופה אחרת לגמרי.
16 גנים, תשעה שינויים לאדם
החוקרים עבדו עם נתוני All of Us, תוכנית של ה-NIH שהוקמה מכוח חוק ה-Cures מ-2016 ומטרתה לאסוף מידע גנטי ורפואי ממיליון אמריקאים מרקעים שונים. הם בחנו רצף גנום מלא של המשתתפים, והתמקדו ב-16 גנים שידוע שהם משפיעים על היעילות או על הבטיחות של תרופות. אצל אדם טיפוסי במדגם נמצאו תשעה שינויים כאלה.
הידעת?184 תרופות למשתתף
בשלב הבא הצליבו החוקרים את המידע הגנטי עם התיקים הרפואיים של המשתתפים. התרופות שחזרו הכי הרבה בקרב מי שקיבל תרופה שמושפעת מהגנים שלו היו אונדנסטרון נגד בחילות, משכך הכאבים איבופרופן, אומפרזול ופנטופרזול לצרבת ולריפלוקס, והסטטין אטורבסטטין להורדת כולסטרול. כולן תרופות נפוצות מאוד, חלקן נמכרות בלי מרשם.
"הרבה אנשים מכירים את המצב שבו תרופה לא עובדת להם טוב או גורמת להם לתופעת לוואי", אמר פרופ' פיליפ אמפי, החוקר הבכיר במחקר, פרופסור חבר בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת פיטסבורג ומשנה למנהל המכון לרפואה מותאמת אישית של האוניברסיטה ומערך הבריאות UPMC. "הרבה גורמים משפיעים על התגובה של מטופל לתרופה, אבל המחקר שלנו מראה שהגנטיקה עשויה להיות אחד מהם אצל חלק גדול מהמטופלים". את העבודה הוביל אנדרו חדאד, כחלק מהדוקטורט שלו במעבדה של אמפי.
הצוות זיהה גם יותר מ-17 אלף שינויים גנטיים שלא תועדו קודם, ופרסם את השכיחות של שינויים מוכרים בכמה קבוצות מוצא, חלקן כאלה שלא נבדקו בעבר. המאגרים הגנטיים הוותיקים, כמו הביובנק הבריטי, נשענים ברובם על אנשים ממוצא אירופי, ובהם חלק מהשינויים האלה כלל לא הופיעו. "המגוון המצומצם של קבוצות אתניות במחקרים המוקדמים הוא אתגר במחקר הגנטי, והוא מעוות את הערכות הסיכון", אמר אמפי.
מה המחקר לא מוכיח
המחקר מראה ששני דברים נפגשו אצל אותו אדם: שינוי גנטי ומרשם לתרופה שהשינוי משפיע עליה. הוא לא בודק אם המטופלים האלה אכן סבלו מתופעות לוואי או מטיפול שלא עבד. אמפי עצמו אמר בראיון לאתר STAT שאי אפשר לקבוע שתרופה שנכשלה אצל מישהו נכשלה בגלל הגנטיקה, וכי הגנים הם סיבה אחת מתוך כמה להבדלים בין אנשים.
הידעת?כמעט לכולם יש המלצה מוכנה
יש גם סיבות להניח שהשיעור האמיתי גבוה יותר. בגרסה המוקדמת של העבודה, שעלתה לשרת medRxiv ב-2024, כתבו החוקרים שהרשומות הרפואיות במאגר כוללות בעיקר תרופות שניתנו בבתי חולים, שתרופות בלי מרשם חסרות בהן, ושגנים חשובים כמו CYP2D6, שאחראי לפירוק של תרופות נגד דיכאון ומשככי כאבים אופיואידים, לא נכללו בניתוח. המדגם כולו אמריקאי, ואין בו נתונים ישירים על האוכלוסייה בישראל.
הממצאים דומים למה שעולה ממאגרים גדולים אחרים. בפרויקט הבריטי Our Future Health נבדקו כ-739 אלף משתתפים, ואצל כל אחד מהם נמצא שינוי גנטי אחד או יותר שיש לגביו הנחיות מרשם. כ-37% מהם קיבלו בבתי המרקחת תרופה שמושפעת מהשינוי שלהם. במאגר הביובנק הבריטי השיעור עמד על כאחד מכל ארבעה, ובביובנק של מערך הבריאות של אוניברסיטת פנסילבניה על אחד מכל שבעה. העבודה הבריטית פורסמה כטיוטה ועדיין לא עברה ביקורת עמיתים.
- מחקר על 2,495 אירים: מים עם פלואוריד לא פגעו בזיכרון גם אחרי עשרות שנים
- הבוס יודע? גם אם לא דיברתם פוליטיקה בעבודה, החדשות מגיעות איתכם למשרד
מי ישלם על הבדיקה
לדברי אמפי, יותר מ-300 תרופות כוללות בעלון שלהן מידע על השפעה של גנים, במקרים שבהם בדיקה יכולה לכוון את המרשם. דוגמה מוכרת היא תרופת כימותרפיה לסרטן המעי הגס, שעלולה לגרום לרעילות קשה אצל עד 8% מהמטופלים שנושאים שינויים מסוימים, ולכן בודקים אותם לפני תחילת הטיפול. גם לפני מתן קלופידוגרל, מדלל דם שניתן אחרי השתלת תומכן בלב, יש בתי חולים שכבר בודקים את הגנים של המטופל.
הידעת?שלושה גנים, רוב התרופות
ההחלטה אם להרחיב את הבדיקות לכלל הציבור תלויה, לדבריו, בקובעי המדיניות ובחברות הביטוח, שיצטרכו לשקול את התועלת מול העלות. בארה"ב, שבה פרמיית ביטוח הבריאות המשפחתי הגיעה ל-28 אלף דולר בשנה, כל בדיקה שנכנסת לסל עוברת בחינה כלכלית. אמפי מציע לערוך בדיקת פאנל אחת, שבודקת בבת אחת שינויים שמשפיעים על הרבה תרופות, ולשמור את התוצאה בתיק הרפואי, כמו בדיקת תפקודי כליות. מי שכבר עבר בדיקה כזאת, לדבריו, צריך להעביר את התוצאות לרוקח ולרופא כדי שייכנסו לתיק.
אמפי מוביל ב-UPMC מערכת שמציגה לרופא, ברגע כתיבת המרשם, אם למטופל יש שינוי גנטי שמשפיע על התרופה, וממליצה על שינוי כשצריך. מערכות דומות מתפתחות במקביל לכלי AI שנכנסים לבתי החולים, כמו סוכן ה-AI של גוגל לניירת של בתי החולים והביטוח. "כמו בכל טכנולוגיה חדשה, השאלה היא יישום אחראי", אמר אמפי. "העלויות יורדות והנתונים מצטברים, ולכן חשוב שמטופלים ורופאים יידעו ששימוש ברפואה מותאמת אישית במתן מרשמים הופך לדבר שבשגרה".
המאגר שעליו נשען המחקר נמצא בקיצוצים. מימון ייעודי מחוק ה-Cures קיבלה התוכנית עד שנת התקציב 2026, ומעכשיו היא תלויה בהקצבות השנתיות של הקונגרס. לפי ה-NIH, בשנת התקציב 2027 צפויה All of Us לקבל 122 מיליון דולר, ירידה של כמעט 80% לעומת 2023.
