אור ירוק לכורים הקטנים של אקס אנרג'י בטקסס: האם הטכנולוגיה תגיע גם לישראל?
הוועדה האמריקאית לפיקוח על הגרעין אישרה לדאו להקים באתר תעשייתי בטקסס ארבעה כורי Xe-100 בהספק כולל של 320 מגה-ואט. בישראל צוות מומחים מגבש אסטרטגיה גרעינית ואתר בנגב סומן, אבל החלטת ממשלה, בחירת טכנולוגיה ופתרון לאספקת דלק עדיין חסרים
הוועדה האמריקאית לפיקוח על הגרעין (NRC) העניקה היתר בנייה לתחנת לונג מוט, שדאו מתכננת באתר הייצור שלה בסידריפט, במחוז קלהון שבטקסס. התחנה תכלול ארבעה כורים מדגם Xe-100 של אקס אנרג'י, כל אחד בהספק של 80 מגה-ואט חשמל ו-200 מגה-ואט חום, ובסך הכול 320 מגה-ואט חשמל. התחנה נועדה לספק למפעל קיטור בטמפרטורה גבוהה וחשמל, במקום מתקני אנרגיה וקיטור שמתקרבים לסוף דרכם, ועודפי החשמל יוזרמו לרשת. מדובר בהיתר הראשון של אקס אנרג'י, בהיתר הבנייה הראשון בארה"ב לכור מקורר גז בטמפרטורה גבוהה מזה כמעט 60 שנה, ובפעם הראשונה שהרגולטור האמריקאי מאשר כור גרעיני בתוך אתר תעשייתי. זהו גם היתר הבנייה השלישי לכור מתקדם שהוועדה מעניקה ב-2026.
ההיתר מאפשר לבנות, אבל עוד לפני טעינת דלק נדרש רישיון הפעלה נפרד, ודאו עצמה טרם קיבלה החלטת השקעה. החלטה מקדמית צפויה ב-2027, הבנייה עשויה להתחיל לקראת סוף העשור, וההפעלה מתוכננת לתחילת שנות ה-30.
בליבת ה-Xe-100 זורם הליום כחומר קירור, והדלק הוא מסוג TRISO: גרגרי אורניום מועשר בציפוי קרמי ופחמני, שנדחסים לכדורי גרפיט. הכדורים מתקדמים בהדרגה בתוך הליבה, והתדלוק נמשך תוך כדי פעולה, ללא השבתה. אזור ההיערכות לחירום שתוכנן סביב התחנה משתרע על כ-400 מטר, לעומת כ-16 קילומטרים סביב כור מים קלים מקובל, וזה מה שמאפשר להציב אותה בתוך מתחם תעשייתי פעיל.
באפריל השלימה אקס אנרג'י הנפקה בנאסד"ק, ב-23 דולר למניה, עם תמורה נטו של כ-1.1 מיליארד דולר. אמזון, שהובילה בעבר סבב גיוס של 500 מיליון דולר בחברה, מחזיקה בכ-23% ממניותיה ובוחנת יחד איתה ועם אמריקן אלקטריק פאוור תחנה של 12 כורים באינדיאנה. ועדיין, המניה נסחרת סביב 11 דולר, פחות ממחצית מחיר ההנפקה, ונראה שהמשקיעים מתמחרים ספקות לגבי לוחות הזמנים והעלויות של כורים ראשונים מסוגם. להרחבה: אמזון מקדמת הקמת 12 כורים גרעיניים - מניית אקס אנרג'י עולה, אבל עדיין רחוקה מהשיא
בארה"ב עצמה אף כור מודולרי קטן טרם נכנס לפעולה, ובעולם הניסיון עדיין מצומצם. בסין מייצרת חשמל מאז 2023 תחנה בטכנולוגיה דומה, זוג כורים בקירור הליום שמזינים טורבינה אחת בהספק 210 מגה-ואט, בקנדה החלה בנייה של כור BWRX-300 באתר דרלינגטון, ובסוף ספטמבר אושר לרשות עמק טנסי להקים כור כזה גם בקלינץ' ריבר.
בישראל טרם פעלה אף תחנת כוח גרעינית, ושני כורי המחקר שלה, בנחל שורק ובדימונה, משמשים למטרות אחרות מייצור חשמל. ב-2024 יוצרו בה כ-81.5 טרה-ואט-שעה, כ-68.5 מהם מדלקים פוסיליים, בעיקר גז טבעי, וכ-10.8 מאנרגיה סולארית. שר האנרגיה אלי כהן הודיע בדצמבר 2025 שהקים צוות מומחים לגיבוש עקרונות לאסטרטגיה גרעינית לאומית, ושבכוונתו להביא את ההמלצות להחלטת הממשלה. מפת הדרכים של משרד האנרגיה לאפס פליטות נטו ב-2050 כוללת תרחיש שמבוסס על אנרגיה גרעינית, אבל החלטת ממשלה על הקמת תחנה טרם פורסמה.
ברמה התכנונית כבר סומן אתר: במאי 2025 המליצה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום, פה אחד, להעביר את המיקום המיועד לתחנה עתידית למתחם רוגם, צפון-מערבית לרתמים, רביבים וביר הדאג', כ-12 קילומטרים צפונית לאתר הקודם בשבטה, שבו התגלו חשדות לשברים גיאולוגיים. בין הקריטריונים: מרחק של 3 קילומטרים משברים ידועים, אפס אוכלוסייה ברדיוס של 5 קילומטרים ומרחק של 10 קילומטרים מגבולות המדינה. המועצה האזורית רמת נגב, לצד ראשי אופקים, אשכול ומרחבים, הביעו התנגדות לתוכנית.
בד בבד, ישראל אינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), ולכן כל ייבוא של כור, ציוד או דלק גרעיני נתקל במגבלות בינלאומיות כבדות. הודו ופקיסטן, שגם הן מחוץ לאמנה, הקימו תחנות בזכות הסדרים מיוחדים עם ארה"ב וסין. ישראל כבר בחנה בעבר הקמה של שני כורים בהספק כולל של 1,200 עד 1,500 מגה-ואט בשבטה עד 2020, אבל התוכנית נגנזה ב-2011. בינואר 2026 עלתה במגעים עם ארה"ב על פארק טכנולוגי בנגב או סמוך לגבול רצועת עזה, בשטח של כ-16 אלף דונם בחכירה ל-99 שנה, האפשרות להקים במקום כור בפיקוח אמריקאי. מזכר ההבנות עצמו מדבר באופן כללי על תשתית אנרגיה עתירת הספק, ואינו מחייב משפטית.
בקשות החיבור של חוות שרתים, שהחזירו לדיון את שאלת הייצור היציב, הגיעו לכ-27 אלף מגה-ואט, ורשות החשמל הקפיאה ביולי לתקופה של 140 יום את הטיפול בבקשות חדשות. להרחבה: התור לחשמל: 27 אלף מגה-וואט מבקשות חוות השרתים, והרשות תחליט בדצמבר מי מקבל. ייתכן שכור קטן עם אזור חירום מצומצם מתאים יותר למדינה צפופה, אבל גם בטקסס, עם רגולטור ותיק ותעשייה גרעינית פעילה, אקס אנרג'י ודאו עובדות מול הוועדה משנת 2018 ו-2023 בהתאמה, והחשמל הראשון צפוי בתחילת שנות ה-30. להרחבה: מאורניום לשקע בקיר: איך כור גרעיני מייצר חשמל, ולמה ענקיות הטכנולוגיה רוצות כורים קטנים
