בוטלה חדלות פרעון למשתמש בחשבוניות פיקטיביות החייב מיליונים לרשות המיסים
אברהם בן-דוד חייב לרשות 4 מיליון שקל וסכום דומה לנושים נוספים. בית המשפט ביטל את הליכי חדלות הפרעון בשל חוסר תוחלת, ולאחר שעלו חשדות לגבי התנהלותו בהליך
אברהם בן-דוד, אשר הורשע בשימוש חשבוניות פיקטיביות, לא יהנה מהגנת הליכי חדלות פרעון, שכן הוא חייב 4 מיליון שקל לרשות המיסים לאחר שהוטל עליו כפל מס. סגנית נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, חנה קיציס, דחתה את ערעורו של בן-דוד על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון לבטל את ההליך.
צו פתיחת ההליכים ניתן במאי 2024 לבקשתו של בן-דוד. חודשיים מאוחר יותר הוא הורשע על פי הודאתו בשימוש בחשבוניות פיקטיביות, ונדון לעונש קל של שמונה חודשי עבודות שירות בשל גילו הצעיר, מצבו הכלכלי הקשה ואורח חייו הנורמטיבי. רשות המיסים ביקשה מבית המשפט להחריג את החוב כלפיה מן ההפטר, בנימוק שהוא נוצר במרמה. השופטת דליה אסטרייכר קיבלה את הבקשה וקבעה, שבמצב זה - אין תוחלת להמשך ההליך, למרות שבן-דוד חייב 4 מיליון שקל לנושים נוספים.
בערעורו טען בן-דוד, כי עצם הרשעתו בעבירות מע"מ אינה מובילה אוטומטית לקביעה שחובו לרשות נוצר במרמה, אלא יש להצביע על ממצא פוליטי קונקרטי בדבר מרמה ולהוכיחו ברמת ודאות גבוהה. עוד טען, כי אסטרייכר לא נתנה משקל מספיק לקביעה בהליך הפלילי, ולפיה חלקו בעבירות היה טכני בעיקרו. הרשות השיבה, כי בן-דוד יישאר חדל פרעון גם לאחר ההליך, וכי עצם העובדה שחייבה אותו בכפל מס - מלמדת שמדובר בהתנהגות מרמתית. חזקה על מי שמשתמש בחשבוניות פיקטיביות, כי הוא יודע שמדובר במרמה - הוסיפה הרשות.
הנאמן, עו"ד יעקב גורנשטיין, הסכים עם הרשות באומרו שההליך לא יביא תועלת לנושים. צו התשלומים שהוטל על בן-דוד עמד על 150 שקל בחודש, בקופה הצטברו 1,523 שקל בלבד, כך שתשלום מלא לאורך שלוש שנים יניב רק 5,400 שקל - 0.14% מכלל החובות. עוד ציין גורנשטיין, כי בן-דוד עובד בעסק שבבעלות אחיו ואינו ממצה את כושר השתכרותו, ובמקביל - קיים פער בלתי מוסבר בין הכנסות משפחתו לבין הוצאותיו. בן-דוד פעל להסתיר את הכנסותיו האמיתיות ובחשבונה של רעייתו הופקדו 265,000 שקל שמקורם לא הוסבר. במקביל קבע בית המשפט, כי בן-דוד ביצע דרך אשתו עסקת נדל"ן ב-5.5 מיליון שקל.
ההליך לא נועד לחוב שנוצר במרמה
קיציס מזכירה, כי החוק קובע שלא יינתן הפטר על "חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה". זאת, משום ש"הליך חדלות הפירעון נועד להגן על חייב תם לב אשר נקלע לקשיים כלכליים באופן בלתי מכוון, ולא להעניק הגנה למי שייצר את חובו במרמה. השאלה האם החוב נוצר במרמה מנסה להתחקות אחר עצם המעשה ונסיבותיו, גם אם אלו לא נדונו בהליך פלילי".
במקרה של בן-דוד, ממשיכה קיציס, הוא "הודה כי השתמש בחשבוניות פיקטיביות. מעשים אלו כרוכים בתכנון מוקדם, בתחבולה ובחוסר יושר שכן מדובר בפעולה יזומה ומתוכננת מתוך כוונה להונות את רשויות המס. המרמה אינה דורשת כוונה מיוחדת והיא חלק אינהרנטי מן המעשה". עצם החיוב בכפל מס בשל שימוש בחשבוניות פיקטיביות, "מגלם בתוכו התנהגות מרמתית וחזקה על מי שמשתמש בחשבונית שכזו שהוא יודע כי המרמה כרוכה במעשיו". מסקנה זו מתחזקת לנוכח סימני השאלה עליהם הצביע גורנשטיין.
בן-דוד חויב בתשלום הוצאות בסך 6,000 שקל. את רשות המיסים ייצגה עו"ד מיכל פורת,ואת הממונה על חדלות פרעון ייצגה עו"ד נחמה אבן-ספיר, ואת גורנשטיין - עו"ד סטניסלב סידורוב.
