מימנה 1.16 מיליון שקל בדירה, והבעל עדיין מקבל רבע ממנה
אישה שהשקיעה 1.16 מיליון שקל מכספה בקניית חלקה של אמה בדירה המשפחתית לא תוכל לקחת מבעלה את הרבע שנרשם על שמו. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע שהרישום בטאבו משקף את הסכמת בני הזוג, ושגם אם האישה מימנה את רוב הרכישה, מדובר במתנה שהושלמה ואין ממנה דרך חזרה.
באותו פסק דין, שניתן בתביעה רכושית ובתביעת מזונות שנדונו יחד, השופט ליאור ברינגר הגיע למסקנה שהבעל מחזיק בעסקי סוסים שהסתיר מבית המשפט: פנסיון, פרזול והרבעה. הוא מינה רואה חשבון חוקר שיעריך את שוויים, וחייב את הבעל לשלם את שכרו מראש.
איך 75% מהמימון הופכים לרבע מהבעלות?
בני הזוג נישאו ב-2011, ובאותה שנה נולדה בתם, היום בת 15. הם גרו יחד בדירה עד ספטמבר 2024, אז הבעל עזב. חצי מהדירה רשום על שם אביה של האישה, והחצי השני רשום בחלקים שווים על שם בני הזוג, רבע לכל אחד.
לפי גרסת האישה, הדירה הייתה שייכת להוריה. כשהם התגרשו, בני הזוג קנו את חלקה של האם, ששוויו הוערך ב-1,550,000 שקל. אין מחלוקת שהאישה קיבלה 1,160,000 שקל ממכירת דירה אחרת שהייתה רשומה רק על שמה, והשקיעה אותם ברכישה. לכן ביקשה מבית המשפט להפעיל את סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון ולקבוע שהבעל יקבל פחות מהרבע הרשום על שמו. הפער בין הרישום לבין המימון מגיע לבתי המשפט גם בכיוון ההפוך, כשדירה שרשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד הופכת למשותפת.
על פי החשבון, האישה מימנה כ-75% מהרכישה. השופט ציין שעל הדירה הקודמת שלה רבצה משכנתא שנגררה לדירה הנוכחית, ו"משעה שלא פורט מה היה גובה אותה משכנתא, לא ברור במדויק מה היה חלקה של התובעת במימון רכישת חלקה של האם בדירה". אבל השאלה הזו לא הכריעה את התיק.
הידעת?האם אפשר לחזור ממתנה של חלק בדירה אחרי שנרשמה בטאבו?
"יהא אשר יהא אופן מימון רכישת הדירה, משעה שהבעלות נרשמה כפי שנרשמה, יש לראות בכך את הסכמת הצדדים לאופן הרישום ללא קשר לאופן מימון הרכישה", כתב השופט. הוא הוסיף שבני הזוג חיו יחד שנים ארוכות שבהן הבעל פרנס את הבית והכנסות האישה היו זעומות. "משעה שהתובעת הסכימה לרישום הבעלות כפי שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין, גם אם היא מימנה ממקורותיה חלק גדול יותר ברכישה, רואים אותה כמי שנתנה לבעלה מתנה, המתנה הסתיימה ברישום והתובעת אינה יכולה לחזור בה מהמתנה".
הלחץ מצד האב שלא הוכח
האישה העלתה טענות נוספות. היא טענה שהדירה של אביה נמכרה בידי עורך דין שמונה לכונס נכסים בפיקוח בית המשפט, ושהכונס טעה ביחס לזכויותיה. השופט דחה את הטענה, משום שהיא לא פירטה מה הייתה הטעות ולא זימנה את עורך הדין לעדות.
בסיכומיה טענה האישה שהבעלות נרשמה "עקב לחץ משמעותי שהופעל עליה מצד אביה", אבל האב לא הובא לעדות. בהמשך טענה שהבעל הוא שדרש להירשם כבעלים של רבע, ושההסכמה ניתנה תחת לחץ כבד כשהיא חולה. "טענתה זו לא הוכחה, גם לא בראשית ראיה או ראיה לכאורה", קבע השופט, והוסיף שאם האישה סבורה שהרישום נעשה בגלל מרמה, לחץ פסול או טעות, עליה להגיש תביעה נפרדת ומפורטת לפסק דין הצהרתי.
ובכל זאת, השופט לא הורה לפרק את השיתוף בדירה. הוא נימק זאת בכך שהאב, הבעלים של חצי מהנכס, לא היה צד להליך, ובכך שלבעל יש עסקים שהוסתרו, ובהם מגיעה לאישה לכאורה מחצית. כל עוד שווי העסקים לא ידוע, הדירה נשארת כפי שהיא. הוא דחה גם את דרישת הבעל לדמי שימוש על חלקו, בין היתר משום שגם הבת גרה בדירה ומשום שהבעל לא ביקש זאת בכתב התביעה.
- ריבית והצמדה על חוב מזונות: גרוש ביקש לבטל, ובג"ץ דחה את העתירה
- האלמנה רצתה עוד כסף - ביה"ד: "גם המנוח לא חי כך"
הידעת?מה מאפשר סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון?
שלט בגובה הגג וקורס פרזול
הבעל, שעובד כשכיר ומשתכר כ-16,000 שקל נטו בחודש, טען שהקשר שלו לסוסים הוא תחביב בלבד. לגרסתו, החווה שבה הוא נמצא שייכת לאישה אחרת שמפעילה פנסיון והרבעת סוסים, ואביו מפעיל שם עסק פרזול שבו הוא עוזר כבר כ-15 שנה. לטענתו, מדובר ב"עבודות התנדבות ועזרה לאחרים". האישה טענה שהוא מרוויח מהעסקים האלה כ-30,000 שקל בחודש במזומן.
הראיות הובילו את השופט למסקנה אחרת. הבעל הודה שעבר קורס פרזול, ובתמונות נראה כשהוא מפרזל ומטפל בסוסים. בחווה היה תלוי שלט גדול עם שמו, והוא הודה שאחרי הפרידה ופתיחת ההליכים הוריד אותו ותלה שלט עם שם אחר. לטענתו, מישהו תלה את השלט "סתם כבדיחה", והוא הורד כי הפריע למעבר של בובקט. השופט ציין שבתמונה השלט גבוה יותר מהגג, ולכן לא סביר שהפריע.
במסמכי חברה שמתעדת הרבעות הופיעו שמו של הבעל ופרטים מלאים על כל הרבעה. הוא טען שכמעט כולן נעשו בחינם או תמורת 1,500 שקל סמליים, אף שאחד הסוסים המרביעים שווה יותר מ-800,000 שקל. "עדותו של הנתבע אינה מהימנה, אינה סבירה ואני לא מאמין לו", כתב השופט.
שני חברים שהבעל הביא לעדות סתרו זה את זה. אחד העיד שבעלי הסוסים בפנסיון משלמים לבעלת החווה, והשני העיד שכולם משלמים לבעל עצמו, משום שהוא אחראי על הכול. הבעל לא זימן את אביו או את האישה שלטענתו מחזיקה בעסק. השופט מינה רואה חשבון חוקר שיעריך את הפנסיון, הפרזול וההרבעה, את הסוסים ואת הציוד, וקבע שהבעל יממן את שכר המומחה מראש "מכיוון שהנתבע פעל בחוסר תום לב, לא אמר אמת ולא גילה את המידע שהיה עליו לגלות".
כמה הבעל ישלם בחודש?
בתביעת המזונות קבע השופט, על דרך האומדנה, שהבעל מרוויח מעסקי הסוסים לפחות 8,000 שקל בחודש, כך שסך הכנסותיו מגיע ל-24,000 שקל. האישה, שעבדה בעבר כמורה לריקוד, חלתה במחלות קשות, ורופא תעסוקתי קבע שהיא "אינה כשירה לעבודתה". הכנסותיה מקצבת נכות, מביטוח ומעבודה חלקית מגיעות לכ-6,000 שקל. יחס ההכנסות נקבע על 80% לבעל ו-20% לאישה, בהתאם לכללים שקבע העליון, שלפיהם מגיל 6 שני ההורים משלמים מזונות ילדים לפי הכנסותיהם וזמני השהות.
הידעת?מי משלם מזונות ילדים מגיל 6?
לפי פסק דין שניתן בהסכמה ב-2025, הבת הייתה אמורה לשהות עם אביה 43% מהזמן. בהודעות ווטסאפ שצורפו לתיק כתבה הבת שהיא מעדיפה להיות בבית של אמה בגלל הקרבה לבית הספר. השופט קיבל את הטענה שהבת שוהה היום 80% מהזמן אצל האם, "מבלי שיש בכך הטלת דופי כלשהו בנתבע, שגם לדברי האם הוא אב אוהב ומיטיב עם הקטינה".
הצרכים של הבת הוערכו ב-2,000 שקל בחודש. האישה עצמה העידה שהיא מוציאה על הבת כ-1,300 שקל בחודש, בעיקר על מזון, והבת סיפרה שאביה לוקח אותה לבילויים ומוציא עליה הרבה כסף. הבעל ישלם 1,200 שקל בחודש עד גיל 18 או סיום התיכון, ושליש מהסכום בתקופת השירות הצבאי או הלאומי. הוא גם יישא ב-80% מההוצאות החריגות, כמו טיפולי שיניים, אורתודונטיה, משקפיים, שיעורים פרטיים, חוגים ורכיבה טיפולית.
148 אלף שקל או פיצול הפנסיה
בחיסכון הפנסיוני מצא מומחה שתי דרכים לאזן את הזכויות בין בני הזוג: העברה של 148,154 שקל מהבעל לאישה, או העברה של 43,499 שקל מהאישה לבעל ופיצול הפנסיה שלו. ההחלטה ביניהן נדחתה עד לחוות הדעת על עסקי הסוסים. הרכב של האישה, שנקנה מכספי מענק שקיבלה בעקבות מחלתה, נשאר שלה בלבד.
השופט המליץ לבני הזוג לחזור לגישור. התיק עצמו יעבור לשופט אחר, בעקבות פרישתו של ברינגר מהשפיטה.
