משפט

זוג דיירים בבניין שעבר תמ"א 38, קיבל מהיזמית התחייבות בכתב לשכן אותם בנכס חלופי על חשבונה, מכיוון שאחד מבני הזוג הוא בעל מוגבלות פיזית, ולאור ההשבתה של המעלית. לטענתם, היזמית לא עמדה בהתחייבות, ומנגד החברה טענה שהפרויקט העלה את הערך של הדירות, והזוג

ניסה להכשיל אותו בדרכים שונות ודרש הטבות שלא הגיעו לו

המוסד הארצי לבחינות והארכה איבד לפני כעשר שנים את ההכרה בו כמוסד ציבורי על ידי רשות המסים, ובהתאם לך קיבל דרישת תשלום מס של 4.2 מיליון שקל. הוא ערער על כך למחוזי, בטענה שפעילותו נועדה לשירות הציבור, ומנגד טענה הרשות כי ההכנסות הגבוהות שלו, שאף הושקעו



בשוק ההון, לא הושבו לשימוש הציבור, כנדרש בחוק

שני מקרים שהוכרעו באחרונה על ידי בתי המשפט בארץ, ממחישים כיצד צוואות הדדיות הן משהו שניתן לשינוי או אף ביטול אחרי שאחד מבני הזוג הולך לעולמו. בפסק הדין הראשון נקבע כי יש להוכיח פגמים ברורים בכשירות או בהליך עריכת הצוואה כדי לשלול אותה, ובשני הדגיש השופט

כי "היכולת לשנות צוואה הדדית נתונה לכל אחד מבני הזוג, בהתאם לתנאים שנקבעו בצוואה ובחוק"

נהג בעל רכב היברידי, שמבוטח בביטוח חקלאי, גילה במוסך שתקלה הרכבו נובעת מנמלים שחדרו למחשב של הסוללה והטילו שם ביצים. חברת הביטוח טענה שמדובר בקלקול מכני-חשמלי ולא תאונה, ולכן אין כיסוי ביטוחי - והאחריות היא על היצרן או היבואן

האיש, שעבד במשך שנים רבות בענף הבנייה, ערער על החלטת בית הדין האזורי שלא למנות מומחה רפואי לצורך בירור תביעתו להכרה בליקוי שמיעה, כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק. שופטי בית הדין הארצי לעבודה סברו שבית הדין האזורי החמיר מדי עמו וקיבלו את הערער

האב העביר את הכסף לבתו ובעלה לשעבר, לצורך רכישת בית ושיפוצו, אך כעבור זמן לא רב הם הסתכסכו ולבסוף התרגשו. לטענת האב, הוא הסתמך על סעיפים בחוק החוזים המאפשרים ביטול חוזה בשל טעות, וטען כי יש לראות במתנה "חוזה על תנאי" שהתנאי לקיומו – יציבות הנישואין


– לא התקיים

בני זוג שרצו למכור את דירתם פנו למתווך וחתמו עמו על הסכם בלעדיות, אך בסופו של דבר מכרו את הנכס ללא ידיעתו. הוא מצדו דרש לקבל את התשלום עבור דמי התיווך, בנוסף לפיצוי שהוסכם בחוזה, אך בני הזוג טענו שהוא לא היה הגורם היעיל בעסקה, ושהרוכשים התעניינו בדירה עוד לפני הסכם הבלעדיות עמו

עמית בקרן הפנסיה של בית ההשקעות דרש לקבל פנסיית נכות עקב תאונה שעבר, אך הבקשה נדחתה בטענה שחלה התיישנות על המקרה. התובע טען שמלחמת חרבות ברזל הובילה להארכת התקופה, אך במיטב דחו את הטענה. בית המשפט קיבל את טענות האיש, ויצר תקדים

זוג שכבר חתם על הסכם מול החברה היזמית, אזורים, העלה דרישות חדשות בפני החברה. בית המשפט קבע שמדובר בהפרת התחייבות חוזית, ונתן להם 90 יום לחתום על המסמכים הנדרשים - ולהתפנות מדירתם

בית המשפט נדרש לסוגייה בעקבות ערעור שהגיש תושב בית שאן לתביעה שהגיש נגדו קיבוץ ניר דוד, בעקבות העובדה שהאיש הוביל את המאבק סביב פתיחת נחל האסי לקהל הרחב, וקבוצת פייסבוק שהוא יצר לשם כך. האיש ביקש לסלק על הסף את התביעה, בטענה שמודבר בתביעת השתקה, ובקשתו


נדחתה על ידי בית משפט השלום והמחוזי - וכך הוא הגיע לעליון