גוגל
צילום: טוויטר

גוגל מערערת - מה עשויות להיות ההשלכות של פסק הדין שקבע שהיא מונופול?

בית המשפט בארה"ב קבע שגוגל ביססה מונופול לא חוקי בשוקי הפרסום הדיגיטלי, החלטה שעשויה להוביל לפירוק חלק מפעילותה, וגוגל מודיעה שתערער; מה עלולות להיות ההשפעות על החברה עם בית המשפט לא ישנה את הפסיקה?

רוי שיינמן | (1)

גוגל Alphabet 2.7%   חטפה מכה משפטית לאחר שבית המשפט הפדרלי בארה"ב קבע כי החברה ניצלה את כוחה כדי לבצר מונופול בלתי חוקי בשני שווקים קריטיים של טכנולוגיית פרסום מקוון - פלטפורמות לניהול פרסום עבור אתרי תוכן (שרתי פרסום) ובורסות פרסום מקוון. הפסיקה הגיעה בעקבות תביעה של משרד המשפטים האמריקאי וקבוצת מדינות שהוגשה ב-2023, בטענה כי גוגל יצרה שליטה בלתי הוגנת בכל שרשרת הערך של הפרסום הדיגיטלי, החל מהפלטפורמות שמנהלות שטחי פרסום באתרים, דרך הבורסות שבהן מתבצעות העסקאות, ועד לכלים שמשרתים את המפרסמים עצמם. בעוד שבית המשפט לא קיבל את כל הטענות, הוא קבע כי גוגל הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים בשני שווקים מתוך שלושה, ובכך ביסס את ההכרה בה כחברה מונופוליסטית בתחומים אלה.


השופטת הוסיפה כי לאורך השנים גוגל גם מנעה תכונות חיוניות מהמתחרים, ובכך פגעה הן באתרי התוכן שניסו להרוויח מפרסום, והן בצרכנים עצמם. "התנהלות מדירה זו שיבשה את מנגנון התחרות ופגעה ישירות בלקוחות ובשוק הפתוח", נכתב בפסק הדין. עם זאת, גוגל לא נשארת חייבת ומערערת על הפסיקה.


גוגל מערערת

בגוגל לא נשארו אדישים, ומיהרו להודיע כי בכוונתם לערער על ההחלטה. החברה טענה כי מדובר בפסיקה מעורבת: מצד אחד, בית המשפט קבע שמהלכים כמו רכישת DoubleClick ו-AdMeld לא היו אנטי-תחרותיים, אך מצד שני קבע כי בכל הקשור לפלטפורמות שמיועדות למו"לים, החברה אכן חרגה מהחוק.


לטענת גוגל, לא הוכח שהחברה מנעה בפועל תחרות בשוק, וכי למפרסמים ולעורכי אתרים עדיין עומדת הבחירה להשתמש בשירותים אחרים. "אנחנו מאמינים שהעובדות אינן מצדיקות את המסקנות שהובילו לפסיקה השלילית, ונערער על ההחלטה הזו", מסרה החברה.


מה עשויות להיות ההשלכות על גוגל?

אם ההחלטה תישאר על כנה גם לאחר הערעור, גוגל עלולה לעמוד בפני סנקציות קשות במיוחד, כולל פירוק פעילות הליבה שלה בתחום הפרסום. משרד המשפטים כבר הבהיר כי מבחינתו, ראוי לחייב את גוגל למכור את חבילת ה-Google Ad Manager, הכוללת את שרת הפרסום ואת בורסת הפרסום של החברה.


מעבר לכך, אם בית המשפט יקבע שגוגל היא מונופול גם בתחומים נוספים עלולה להיות לכך השפעה עמוקה יותר עליה, במיוחד כשמדובר בשירותים שנחשבים למנועי הרווח המרכזיים של החברה. ההכרה במונופול בתחום הפרסום מצטרפת לפסיקה מוקדמת יותר שבה נמצא כי גוגל מחזיקה מונופול גם בשוק החיפוש - וביחד, אלה עשויים להוביל לדרישות רגולטוריות קשות במיוחד, לרבות הגבלות עסקיות, פיצולים או פיקוח הדוק יותר.


המשפט הבא בתיק החיפוש צפוי להתחיל כבר ביום שני הקרוב בוושינגטון, ושם משרד המשפטים דורש סעד תקדימי נוסף - פירוק דפדפן כרום. אם מגמת הפסיקות תימשך, ייתכן שגוגל תיאלץ בעתיד הקרוב לשנות את הדרך שבה היא מנהלת את עסקיה באופן מהותי.

קיראו עוד ב"גלובל"


הרשויות סוגרות על ענקיות הטכנולוגיה

פסיקת בית המשפט בעניין פעילות הפרסום של גוגל מגיעה כשבמקביל מתנהל משפט מול מטא Meta Platforms 0.59%   שמאיים לפרק את פעילותה - בעניין מטא הטענה היא שהחברה הפכה למונופול בתחום המדיה החברתית כשבדרך היא חסמה תחרות פוטנציאלית דרך רכישות ווצאפ ואינסטגרם. הרשות מצדה דורשת לפירוק של מטא והפרדת האפליקציות ממנה, בעוד מטא מצדה צפויה לטעון שהתחרות בשיאה.


הטענות הן כי הרכישות של אינסטגרם בשנת 2012 תמורת מיליארד דולר, ושל ווצאפ ב-2014 עבור סכום עתק של 19 מיליארד דולר, לא נועדו רק להרחיב את סל השירותים של מטא, אלא לחסל תחרות פוטנציאלית. במהלך המשפט צפויה הוועדה להציג תכתובות פנימיות של צוקרברג עצמו, שבהן נכתב בין היתר כי יש "לנטרל" את אינסטגרם, ולפי גורמי ה-FTC מדובר ב"ראיית זהב".


מעבר להשלכות הפוליטיות של פיצול ווצאפ ואינסטגרם מטא, המהלך גם ישפיע עמוקות על הפעילות הפיננסית שלה. אינסטגרם לבדה הניבה למטא כ־32 מיליארד דולר מפרסום בשנת 2024 - סכום שמהווה 48.4% מכלל הכנסות הפרסום של החברה. לפי תחזיות של eMarketer, היא צפויה לעבור את רף ה־50% ב־2025. ווצאפ, מצדה, עדיין לא תורמת הכנסות דומות, אך יש לה פוטנציאל עסקי משמעותי בתחום המסחר והשירותים העסקיים, בעיקר בשווקים מתפתחים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עושה חשבון 19/04/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
    הנתונים שלי הם שלי לגוגל יש מונופול על איסוף וניתוח נתונים השייכים לציבור .מכירת הנתונים ושימוש בהם הם נכס ציבורי .לכן ההכנסות מהנכס חייבות להיות מפוכחות .
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".




מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.