מטוסי בואינג טיסה נופש
צילום: בואינג

הנוסעת שהצילה מטוס באוויר; 147 אנשים חייבים לה את חייהם

על חדות העין של הנוסעים שהצילו במצטבר אלפי אנשים מאסונות תעופה; וגם - האם כדאי לשבת ליד החלון? 

עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסות אסון

בין עשרות מיליוני טיסות נוסעים המתבצעות מדי שנה ברחבי העולם, יש רגעים נדירים שבהם דווקא נוסעים מן השורה, אנשים שאינם אנשי צוות, טכנאים או טייסים, הופכים לגורם מציל חיים. הם מבחינים בפרטים קטנים, בריח חריג, בקול לא שגרתי, או בניצוץ אור מפתיע, ומאותו רגע הכול משתנה. לעיתים, ערנות של נוסע אחד בלבד היא ההבדל בין טיסה שגרתית לבין אסון תעופתי. במהלך ההיסטוריה של התעופה התרחשו מספר מקרים בלתי נשכחים שבהם הנוסעים במטוס הצילו את חייו של הצוות ונוסעים נוספים ומנעו התרסקות המטוס.

הנוסעת שראתה את הניצוץ

אחד המקרים המפורסמים ביותר אירע בשנת 2018, בטיסת נוסעים של חברת “Southwest Airlines” מעל שמי ארצות הברית. דקות ספורות לאחר ההמראה, הבחינה אחת הנוסעות שישבה ליד החלון בניצוצות קטנים שיצאו ממנוע שמאלי של המטוס. היא הזעיקה את הדיילת, שדיווחה מיידית לקברניט. הטייסים, שראו בשעוני תא הטייס מדדים תקינים, לא הבחינו תחילה בתקלה, אך לאחר התרעה נוספת מהנוסעת – החליטו לבצע בדיקה חוזרת, ואז הבחינו בירידת לחץ חריגה באחד המדחסים.

תוך דקות התקבלה ההחלטה לבצע נחיתת אונס מתוכננת היטב בשדה התעופה הקרוב בפילדלפיה. הודות לתגובה המהירה ולחדות העין של הנוסעת, 147 נוסעים ואנשי צוות נחתו בשלום, והתקלה התגלתה כנזק חלקי ללהב טורבינה, תקלה שעלולה הייתה להתפתח לאסון של ממש.

פסיכולוגיה של ערנות באוויר

חוקרי תעופה מסבירים כי הנטייה של אנשים לשים לב לפרטים משתנה מאוד בין נוסעים. חלקם נוטים להתנתק ולבהות מחלון המטוס או במסך האישי, ואחרים בוחנים כל צליל וריח. במחקרים שבוצעו באוניברסיטת סטנפורד נמצא כי רמת הערנות של נוסעים עולה באופן ניכר כאשר הם יושבים סמוך לחלונות או בקרבת כנפי המטוס – אזור שבו תנועות המנועים מורגשות היטב.

חברות תעופה רבות אימצו את המסקנות הללו ומעודדות כיום נוסעים לדווח על כל תופעה חריגה. דיילי אוויר עוברים הכשרה לזהות דיווחים אמינים ולהגיב בהתאם, מבלי לעורר פאניקה או תחושת סכנה מיותרת.

כאשר תגובה נכונה מונעת אסון

כל דיווח כזה, קטן ככל שיהיה, נבדק בקפידה. ברוב המקרים מתברר כי מדובר בתופעה שגרתית – הבזק שמשתקף מזכוכית, רעש אווירודינמי רגיל או שינוי בלחץ. אך לעיתים נדירות, דווקא התגובה “המיותרת” מתבררת כקריטית.

טייסים ותיקים מספרים כי הם מעדיפים “דיווח שווא אחד על פני דממה קטלנית”. זו תפיסה שמחלחלת גם בקרב הציבור: להיות נוסע פעיל, לא רק צרכן שירות, אלא שותף לאחריות לבטיחות הקולקטיבית של המטוס בטיסה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הריח השרוף שהציל טיסה מפריז לרומא

מקרה אחר התרחש בטיסה שגרתית מפריז לרומא. נוסע, טכנאי לשעבר בחיל האוויר הצרפתי, הבחין בריח חרוך שבקע מכיוון החלון ליד כנף המטוס. הוא לא התעלם מהתחושה – שלף את הטלפון הנייד וצילם את הכנף, שם נראו בבירור פסים כהים וחרוכים ליד אחד מפתחי הדלק. הוא פנה לדיילת וביקש למסור את הצילומים לטייסים.

בזכות התגובה המהירה, הקברניט העביר את המידע למגדל הפיקוח וקיבל הנחיה לנחות מידית בשדה התעופה בליון בצרפת. בבדיקת הקרקע התגלה סדק בצנרת הדלק, שגרם לדליפה קטנה אך מסוכנת. אנשי התחזוקה הודו כי אילולא ההתראה, הדליפה הייתה עלולה להתלקח בהמשך הטיסה.

הילד ששמע את ה"קליק" המוזר

לא כל המצילים באוויר הם מבוגרים. בטיסה פנימית באוסטרליה, ילד בן 12 היה זה שהציל את המטוס מתקלה חמורה. במהלך ההמראה, שמע הילד רעש מתכתי קצרצר שחזר על עצמו מדי כמה שניות. הוא סיפר על כך לאימו, וזו שיתפה את הדיילת. תחילה חשבו שמדובר בציר מושב רופף, אך לאחר שהתלונה הגיעה לקברניט, התברר שמקור הרעש הוא בדלת תא ציוד שלא ננעלה היטב. הטייסים קיבלו התרעה מתאימה רק לאחר מכן, אך ההודעה המוקדמת מנעה את החרפת התקלה.

לאחר הנחיתה, הקברניט שיבח את הילד ואמר: “היית עם האוזניים הכי טובות במטוס.”

הקברניט התעלף 

במהלך טיסה של חברת Southwest מלאס וגאס לקולומבוס במטוס Boeing 737, טיסה 6013, התעלף לפתע הקברניט. נוסע שהיה טייס מחברה אחרת – אך במקרה מחוץ לשירות – זיהה את המצב, רץ לתא הטייס וסייע לקצין הראשון בהנחתת המטוס בבטחה. בזמן שהקצין הראשון הטיס את המטוס, הנוסע הטייס קיים תקשורת רדיו עם הפיקוח האווירי ודאג לביצוע פרוצדורות הבקרה כנהוג בזמן חירום. 

הנוסעים החזיקו ברגלי הקברניט

 במטוס British Airways, בטיסה 5390 בשנת 1990, שימשת תא הטייס התרסקה בגובה 17,000 רגל והקברניט נמשך מחוץ לחלון. צוות הדיילים ונוסעים הבינו את חומרת האירוע, החזיקו את רגליו של הקברניט במשך 20 דקות עד לנחיתת חירום שביצע הקצין הראשון בסאות’המפטון. הקברניט שרד — נס רפואי של ממש. 

האם לשבת ליד חלון? 

במהלך טיסה 1380 של חברת Southwest Airlines במטוס Boeing 737, בשנת 2018, מנוע התפוצץ וגרם לשבירת חלון – מה שגרר יניקה חלקית של נוסעת החוצה. נוסעים אחרים זינקו מיד, אחזו בה והחזירו אותה לתא, תוך סיוע באטימת הפתח בעזרת בגדים וחגורות. פעולתם המיידית הצילה את חיי יתר הנוסעים, אף שהאירוע גרם למותה של אותה אישה. 

הנוסעים צילמו בטיסה התפרקות מנוע בוער 

נוסעים בטיסת United Airlines328 בשנת 2021, במטוס בואינג 777-200 מניוארק להונולולו דיווחו ותיעדו בזמן אמת את הידלקות והתפרקות מנוע ימין של המטוס. הסרטונים שהועלו לרשת הפכו לחלק מחומרי החקירה הרשמיים של NTSB, והראו בבירור אש ולהבות בתוך המנוע. הצוות נחת בשלום בדנבר והנוסעים עצמם סייעו לאתר פיסות מתכת שנפלו מהמטוס בשכונות הסמוכות. 

סדקים בחלון לעיני הנוסעים 

נוסעים במטוס Boeing 787 Dreamliner של חברת ,LOT Polish Airlines, בשנת 2022, הבחינו במהלך טיסה מוורשה לניו יורק בסדקים הולכים ומתרחבים באחד החלונות. הם התריעו בפני הצוות, שהעביר דיווח מיידי לטייסים. המטוס ירד לגובה בטיחות של 10,000 רגל ונחת בשלום. בבדיקה התברר שהסדק היה בשכבה האלקטרוכרומטית הפנימית בלבד, אך הדיווח המהיר מנע בהלה נרחבת וייתכן גם סיכון נוסף. 

נוסעים שהפכו לגיבורים 

המקרים הללו אינם בודדים. ב-2022 דווח ביפן על נוסע שהבחין בעשן קל ליד פתחי האוורור והתריע מיד – התברר כי מדובר בקצר חשמלי בלוח פנימי. ב-2015 נוסע בגרמניה ראה שסתום אחורי פתוח חלקית לפני ההמראה ודיווח לצוות הקרקע, שהפסיק את הנעת המטוס בזמן. 

אף שמדובר באירועים נדירים יחסית, הם מדגישים נקודה חשובה: כל נוסע הוא חלק ממערך הבטיחות הכולל. האמון המלא בצוות הטיסה חשוב, אך גם ערנות מצד הנוסעים יכולה לעשות את ההבדל. 

מסקנה מהשמיים 

הסיפורים הללו מזכירים לכולנו כי גם בעידן שבו המטוסים מצוידים במערכות חכמות וממוחשבות, עדיין אין תחליף לעיניים אנושיות ולתחושת אינטואיציה. לפעמים, מבט אחד נוסף דרך החלון – או ריח קל שמישהו שם לב אליו – הם ההבדל בין נחיתה רגועה לבין טרגדיה. הנוסעים שהצילו מטוס באוויר הם לא רק גיבורים לרגע; הם הוכחה לכך שביטחון בטיסה הוא לא רק עניין של טכנולוגיה, אלא גם של שיתוף פעולה, ערנות, ואחריות אנושית פשוטה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות

שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל

נושאים בכתבה וורן באפט אפל

וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.

באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:

ראשית, אף אחד לא נביא

שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.

שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה  מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה? 

וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.   

טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIטראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AI

האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר

טראמפ רוצה נתח מהקוונטיות ואיון-קיו, ריגטי, די-ווייב וקוונטום קומפיוטינג מזנקות דו-ספרתית; החברות שורפות מאות מליונים, המוצר עוד רחוק - אבל אם טראמפ רוצה זה כנראה יקרה

מנדי הניג |

טראמפ רוצה קוונטים. הוא רוצה שארה"ב תוביל את מה שכבר כנראה הולכת להיות המהפכה הבאה במחשוב, הוא לא רוצה לעמוד מהצד אלא שהבית הלבן יהיה שותף ישיר בטכנולוגיה שתשנה את העולם. אבל השאלה הגדולה היא אם זה בכלל אפשרי? המדענים עדיין חלוקים, הטכנולוגיה של המחשוב הקוונטי די בחיתולים ויש לא מעט כיוונים שעדיין חוקרים אותם איך לקחת את זה ליישום בפועל. מאחורי כל ההצהרות על השקעות, שיתופי פעולה ו"אחזקה אסטרטגית" המציאות הרבה פחות נוצצת, אף אחת מחברות הקוונטום עדיין לא קרובה לרווחיות, והמוצר עצמו - מחשב קוונטי אמיתי, יציב ומתפקד עם יישומים בשטח רחוק כנראה עוד שנים טובות משימוש המסחרי. אבל כזאת היא וול סטריט היא נעה על הייפ - וטראמפ יודע לספק את הסחורה.

התוצאות של החברות מספרות את הסיפור כאן. איון-קיו (IONQ) הפסידה בשנה שעברה כ-170 מיליון דולר על הכנסות של 50 מיליון בלבד. ריגטי (RGTI) שרפה יותר מ-200 מיליון דולר כעל 11 מיליון, ודי-ווייב קוונטום (QBTS) איבדה 167 מיליון דולר על מחזור של 22 מיליון. כל החברות האלה נסחרות בשווי שמגלם ציפיות דמיוניות, זה חברות חלום אבל החלום הוא באמת גדול. היישומים של זה יכולים באמת לשנות תעשיות - תסייבר ועד רפואה וגם לפתור בעיות מתמטיות שהאנושות מתמודדת איתן מאות שנים.

המעורבות של טראמפ משנה את התמונה. מצד אחד, כניסת הממשל האמריקאי כמשקיע פעיל יכולה לתת כאן יציבות ומימון שיאפשרו את מירוץ שריפת הכספים הזה מצד שני, עצם ההתערבות הזאת יכולה להחריף הבועתיות - עוד דלק לתחום שכבר רשם עליות של מאות ואפילו אלפי אחוזים בשנה אחת. לנו זה מזכיר את האלכימאים. הם ישבו במרתפים של הטירות ושקדו במשך במשך כ-2,000 שנה, החל מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד המאה ה-17 לספירה על נסיונות להפוך מתכות זולות ואפילו פחם לזהב. אז ליצור זהב הם אולי לא הצליחו אבל הם תרמו הרבה מאוד לכימיה של ימינו. האם זה מזכיר את הקוונטום? לא בטוח, יש כאן באמת טכנולוגיה וההתקדמות כבר תורמת לפיצוחים מדעיים בתחומי ה-AI.

להרחבה על קוונטום:מהפכת הקוונטים - מה זה ואיך זה ישפיע עליכם , מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?

בינתיים, מניות חברות המחשוב הקוונטי קופצות אחרי דיווח בוול סטריט ג’ורנל לפיו ממשל טראמפ מנהל מגעים עם כמה מהשחקניות הבולטות בתחום, כדי להזרים להן מימון ממשלתי בתמורה לאחזקה ישירה במניות. המדיניות הזאת לא זרה למשקיעים את מדיניות ההתערבות החדשה של הבית הלבן - שבה וושינגטון לא רק מחלקת מענקים, אלא גם נכנסת כמשקיעה לכל דבר ראינו כבר באינטל, אז טראמפ הודיע שישקיע כ-5.7 מיליארד דולר תמורת כ-10% מהמניות, כחלק מהמאמץ האמריקאי להרחיב את ייצור השבבים בארה"ב והזניק את חברת המעבדים המקרטעת של ליפ בו טאן.