S&P משאירה את ישראל בדירוג A: המשק מקבל קרדיט, הגירעון נשאר הסיפור המרכזי

חברת הדירוג S&P אישרה מחדש את דירוג האשראי של ישראל ברמה A והותירה את התחזית על יציבה. החברה נותנת לישראל קרדיט על כלכלה חזקה, יצוא שירותי הייטק, יתרות מט"ח גבוהות ושוק חוב מקומי עמוק.

המסר של S&P פשוט: ישראל עדיין חזקה, אבל מרחב הטעות שלה הצטמצם. הדירוג נשאר, התחזית יציבה, אבל הסיכונים הביטחוניים והפיסקליים ממשיכים ללוות את המשק.

ההחלטה נשענת בעיקר על ההנחה שהפסקות האש בין ישראל לחמאס ובין ארה"ב לאיראן יחזיקו מעמד ברובן. החברה מעריכה שייתכנו תקריות נקודתיות והפרות זמניות, אך התרחיש המרכזי שלה הוא דעיכה מסוימת בעוצמת הסיכון הביטחוני המיידי. עם זאת, המתיחות מול איראן ושלוחותיה, כולל חיזבאללה בלבנון, עדיין נמצאת עמוק בתוך מודל הסיכון.

התאוששות במחצית השנייה

לפי S&P, הכלכלה הישראלית צפויה לקבל דחיפה החל מהמחצית השנייה של 2026. ברבעון הראשון של השנה נרשמה, לפי הערכת החברה, התכווצות של כמעט 10% בתוצר במונחים שנתיים, בעיקר בגלל העימות עם איראן. בהמשך השנה צפויה התאוששות, וב-2027 מעריכה החברה צמיחה של כ 5.9% עד 6%.

זה מספר חזק, אבל צריך לקרוא אותו נכון. מדובר גם בתיקון אחרי פגיעה, ולא רק בצמיחה רגילה. S&P מעריכה שהתוצר יישאר מתחת למגמה שהייתה לפני המלחמה, בין היתר בגלל גיוס מילואים גבוה יחסית, מחסור בעובדים בענף הבנייה ופגיעה מתמשכת בחלק מהפעילות העסקית.

ההייטק ממשיך להיות העוגן המרכזי. המבנה של הכלכלה הישראלית, עם חלק גדול של יצוא שירותים ועובדים שיכולים לעבוד מרחוק, ריכך את הפגיעה מהמלחמה. גם העודף בחשבון השוטף ויתרות המט"ח נותנים למשק שכבת הגנה חשובה. לפי הדוח, יתרות המט"ח הגיעו במרץ 2026 ל-228 מיליארד דולר, שהם כ 32% מהתוצר.

הגז המקומי עוזר, הביטחון מכביד

נקודה חשובה בדוח היא האנרגיה. בעולם, מלחמת איראן וחסימת הורמוז יצרו לחץ כבד על מחירי הנפט והגז. בישראל הפגיעה מתונה יותר בזכות הגז המקומי, שמספק כ 70% מייצור החשמל. אנרגיות מתחדשות ופחם מספקים כ 15% כל אחד. זה יתרון משמעותי בתקופה שבה מדינות רבות תלויות ביבוא אנרגיה מהמפרץ.

אבל הסיפור הגדול נמצא בתקציב. הוצאות הביטחון והוצאות נלוות צפויות לעמוד על מעל 7% מהתוצר בשנת 2026 ולהישאר גבוהות מהרמה שלפני 2023 גם בשנים הבאות. S&P מעריכה שהגירעון הציבורי יעמוד על 6% מהתוצר ב-2026 ועל 4.7% ב-2027. הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 5.3% מהתוצר ב 2026 ועל 4.4% ב 2027.

החוב הציבורי נטו צפוי לטפס ל-68% מהתוצר עד סוף 2029. זה עדיין נתון סביר ביחס לחלק מהמדינות המפותחות, אבל עבור ישראל זו עלייה חדה לעומת המסלול שהיה לפני המלחמה. לפני 2023, S&P צפתה שהחוב יירד מתחת ל-55% מהתוצר. המלחמה שינתה את הכיוון.

• החברות החוץ-בנקאיות נאלצו להוריד מחירים: מאגר נתוני האשראי מוזיל את הלוואות הרכב
• בנק מזרחי טפחות קיצץ את מסגרת האשראי - ונדרש לשלם פיצויים ללקוחה

עם זאת, מבנה החוב נוח יחסית. מעל 80% מהחוב מוחזק בישראל ונקוב בשקלים, החוב לטווח קצר מהווה רק 8% מהחוב הכולל, והמח"מ עומד על שמונה שנים. כלומר, החשש המרכזי הוא מגמת הגירעון והחוב, פחות יכולת המימון המיידית של המדינה.