וורן באפט: עם מיליון דולר הייתי יכול להשיג תשואה של 50% בשנה
לפי המשקיע האגדי, היתרון של משקיע קטן אינו בתחזיות מאקרו או בהימור על החברות הגדולות, אלא ביכולת לחפש במשך שעות בין חברות וניירות ערך שכמעט איש אינו בודק. לדבריו, עם הון קטן אפשר למצוא הזדמנויות חריגות, אך רק למי שאוהב את עבודת המחקר עצמה ולא רק את הכסף
וורן באפט מנהל כיו"ר ברקשייר הון של מאות מיליארדי דולרים, אבל דווקא גודל ההון מגביל את אפשרויות ההשקעה שלו. כשנשאל בעבר כיצד היה פועל אילו נדרש להתחיל מחדש עם פחות ממיליון דולר, הוא הסביר שהיה חוזר לשיטה שאפיינה אותו בתחילת הדרך: מעבר שיטתי על אלפי עמודים של נתונים פיננסיים וחיפוש אחר חברות קטנות וניירות ערך שאינם זוכים לתשומת לב. במילים אחרות - באפט מסביר שבהשקעות גודל הוא חיסרון.
באפט העריך כי עם סכום קטן הוא היה מסוגל להשיג תשואה שנתית של 50%. הוא לא התכוון להשקעה פסיבית במדדים או לרכישת מניות הטכנולוגיה הגדולות, אלא לעבודה אינטנסיבית של איתור מצבים חריגים שבהם המחיר בשוק נמוך משמעותית מהשווי הכלכלי. בתחילת דרכו היה באפט קורא מתחילתם ועד סופם מדריכים עבי כרס שכללו מידע על מאות חברות. הוא עבר, בין היתר, על אלפי עמודים של נתונים על חברות רכבות, גם כאשר רבות מהן היו קטנות, לא מוכרות וכמעט לא סחירות. המטרה הייתה להכיר את כל האפשרויות בשוק, ולא להסתפק בחברות שעליהן כולם כבר מדברים.
באפט מנתח דוחות, קורא, מצליב מידע, מדבר עם הנהלות של חברות, אוסף פריטי מידע כדי להגיע לכמה שיותר חלקים בפאזל. זאת ה שיטה הארוכה אבל גם עם הסיכוי הכי טוב להרוויח בבורסה. לא השקעות בהייפ, לא השקעות לפי ניתוח של גרפים, אלא השקעות לפי ערים. כשאתם מנתחים חברות וזה דורש השקעה של שעות רבות, אתם מבינים אם השווי שלה בשוק מלא, יקר או זו. דווקא המניות הקטנות שאף אחד לא מסתכל עליהן נמצאות בתמחור חסר ושם נמצאות ההזדמנויות. אלו שזוכות למחקר שוטף ואנליזות כבר מוכרות ושם אין ערך חבוי - הכל נגלה לכולם.
היתרון של המשקיע הקטן
משקיע שמנהל מיליארדי דולרים אינו יכול להסתמך על השקעה בחברה ששווה 20 מיליון דולר. גם אם המניה תכפיל את עצמה, התרומה לתיק תהיה זניחה. בנוסף, רכישה גדולה תעלה את המחיר ותמנע ממנו לבנות החזקה משמעותית בלי להשפיע על השוק.
הדוח הרבעוני שפרסמה ברקשייר ממחיש את המגבלה הזאת במספרים. מול קופת מזומן ואג״ח קצרות של מאות מיליארדי דולרים, הרכישה העצמית ברבעון השני הסתכמה ב-4.5 מיליארד דולר בלבד, בקצה התחתון של הטווח שוול סטריט ציפתה לו. ככל שההון גדל, כך מצטמצם מספר המהלכים שמסוגלים להזיז אותו (להרחבה: ברקשייר: הרווח התפעולי עלה 16%, הרכישה העצמית בקצה התחתון של הצפי).
לעומת זאת, עבור משקיע שמנהל מאות אלפי דולרים, חברה קטנה ולא מסוקרת יכולה להיות הזדמנות משמעותית. הוא מסוגל לרכוש נתח בתיק בלי להזיז את המחיר, להחזיק בניירות פחות סחירים ולנצל טעויות תמחור שהגופים הגדולים אינם יכולים או אינם מעוניינים לבדוק.
באפט חיפש בעבר לא רק חברות איכותיות במחיר סביר, אלא גם מצבים שבהם מבנה ההון, סוגי המניות או איגרות החוב יצרו עיוות משמעותי. הוא גם הבין את השוק, את המצבים שבהם מסיבות שונות המניה בירידה למרות שלא קרה משהו עסקי (למשל גופי השקעה שמחויבים למכור מסיבות שונות, יציאה ממדדים שמורידה את היקף ההשקעות בנייר ועוד) וניל אותן לטובתו.
השיטה מחייבת לבחון מספר גדול מאוד של אפשרויות. רוב החברות אינן מעניינות, חלקן זולות מסיבה טובה ורק מספר קטן מציג פער אמיתי בין המחיר לשווי. באפט לא הציע נוסחה מהירה למציאת מניה שתעלה ב־50%, אלא תהליך שבו המשקיע מכיר מספר חברות לעומק ואין כמעוט משקיעים שמכירים את העסקים האלו. הייחודיות-בלעדית חשובה כאן.
לא להתאהב רק בתשואה
התנאי החשוב ביותר מבחינת באפט אינו גודל ההון, אלא מידת העניין בעבודה. לדבריו, מי שרוצה רק להרוויח כסף לא יצליח להתמיד בקריאה של אלפי עמודים, בבדיקת חברות זעירות ובהמתנה להזדמנות מתאימה. כדי להצליח צריך ליהנות מהחיפוש עצמו.
- המבחן של אייבל: ברקשייר מדווחת היום עם קופת שיא של 397 מיליארד דולר
- באפט מצדיק את מס העיזבון, אך הירושה שלו כנראה תזכה לפטור כמעט מלא
הוא השווה זאת לאנשים שמקדישים את חייהם לשחמט, לביולוגיה או לתחום מקצועי אחר. הם אינם אוספים ידע רק משום שהובטח להם תגמול מיידי, אלא משום שהתחום מסקרן אותם. הצבירה המתמשכת של ידע היא שמאפשרת להם לזהות דברים שאחרים מפספסים. גם היכולת לבחור את התחום המתאים חשובה. אדם יכול להיות מבריק בתחום אחד ולקבל החלטות חלשות בתחום אחר. לכן באפט מציע לזהות לאיזו עבודה המוח והאופי מתאימים, ולהעמיק בה בעקביות במקום להתפזר בין תחומים שבהם אין למשקיע יתרון.
האמירה על תשואה של 50% אינה הבטחה שכל משקיע קטן יכול להשיג אותה. היא מתארת את היתרון שהיה לבאפט עצמו בתחילת הדרך, והערה שאפשר לשכפל זאת, אבל זו לא הבטחה. הון קטן, יכולת מחקר חריגה, סבלנות ונכונות לחפש במקומות שאינם מעניינים את וול סטריט - מייצרים תשואה עודפת.
היתרון של משקיעים פרטיים נמצא דווקא במקום של החברות הקטנות. הם אינם יכולים להתחרות בגופים הגדולים במספר האנליסטים, במערכות המסחר או בגישה להנהלות, אבל הם יכולים לפעול בחברות קטנות, להמתין זמן ולבחון מאות השקעות ובסוף למצוא את המנצחות
