רשות המסים
צילום: רשות המסים

העירייה קיזזה יותר ממיליון שקל מהפיצוי - בית המשפט הורה להחזיר את הכסף

בעלי קרקע בקריית אתא היו זכאים ל-4 מיליון שקל בגלל תוכנית שפגעה בנכס, אלא שהוועדה המקומית קיזזה מהסכום היטל השבחה ישן. בית המשפט קבע שהקרקע טרם מומשה והורה להשיב יותר ממיליון שקל בתוספת ריבית והוצאות

עוזי גרסטמן |

בעל קרקע יכול למצוא את עצמו בתוך כמה שנים בשני צדדים הפוכים של מערכת התכנון. תוכנית אחת מעלה את שווי הקרקע ומייצרת חיוב עתידי בהיטל השבחה, ותוכנית אחרת מגיעה שנים אחר כך, פוגעת באותה קרקע ומזכה אותו בפיצוי. השאלה היא האם הרשות יכולה לקחת את שני הסכומים ולעשות ביניהם חשבון בעצמה.

פסק דין חדש בקריית אתא קובע גבול ברור. בעלי מקרקעין בצומת הרחובות זבולון והתעלה היו זכאים לפיצוי של כ-4 מיליון שקל בשל תוכנית שפגעה בקרקע שלהם. הוועדה המקומית קיזזה מהפיצוי יותר ממיליון שקל בגין היטל השבחה שנולד מתוכנית ישנה. בית המשפט קבע שהקיזוז נעשה ללא סמכות והורה להחזיר לבעלי הקרקע 1,027,505 שקל, בתוספת הצמדה וריבית. העירייה והוועדה המקומית חויבו גם ביותר מ-82 אלף שקל הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.

המקרה התחיל עוד ב-2002. תוכנית שאושרה באזור שינתה את ייעוד הקרקע למסחר והעלתה את שוויה. בשומה מוסכמת נקבע כי במקרה של מימוש מלא יעמוד היטל ההשבחה על 700 אלף שקל. אלא שהבעלים נשארו עם הקרקע, היתר הבנייה שהתקדם בזמנו נשאר מותנה בתנאים והבנייה עצמה לא יצאה לדרך.

16 שנה אחר כך התמונה התהפכה. תוכנית חדשה מ-2018 ייעדה את רוב המקרקעין לדרך ופגעה בשווי הקרקע. בעלי הקרקע הפעילו את סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, שמאפשר לבעל מקרקעין שנפגע מתוכנית לדרוש פיצוי על ירידת הערך. שמאי מכריע קבע ירידת ערך של 4 מיליון שקל.

כשהגיע שלב התשלום, הוועדה המקומית לקחה את היטל ההשבחה ההיסטורי, הוסיפה לו הצמדה והפחיתה מהפיצוי יותר ממיליון שקל. מבחינתה היה כאן היגיון כלכלי: הקרקע נהנתה בעבר מתוכנית שהשביחה אותה, וכעת הבעלים מבקשים פיצוי לפי השווי הגבוה שנוצר בעקבות אותה השבחה.

בית המשפט הסתכל על החוק. ושם המנגנון עובד אחרת.

מתי באמת משלמים היטל השבחה?

היטל השבחה נולד כאשר תוכנית, הקלה או שימוש חורג מעלים את שווי הקרקע. שיעור ההיטל הוא בדרך כלל מחצית מההשבחה. אבל עצם אישור התוכנית עדיין לא אומר שהבעלים צריכים להעביר מיד כסף לעירייה.

התשלום מגיע במועד שנקרא "מימוש זכויות". ברוב המקרים מדובר במכירת הזכויות, בקבלת היתר שמנצל את ההשבחה או בתחילת שימוש שמממש אותה. כל עוד בעל הקרקע מחזיק בנכס ולא מנצל את ההטבה, החיוב יכול להישאר שנים על הנייר.

זה בדיוק מה שקרה בקריית אתא. הקרקע הושבחה ב-2002, אבל הזכויות שנוספו בתוכנית נשארו ללא מימוש. לכן גם מועד תשלום ההיטל נשאר בעתיד.

הפקעה עובדת במסלול אחר. החוק מגדיר אותה כהעברה מכוח דין, ולכן היא אינה הופכת את ההשבחה הישנה למימוש רגיל של הזכויות. בית המשפט גם קבע שמנגנון הפיצויים לפי סעיף 197 ומנגנון היטל ההשבחה הם שני הסדרים נפרדים. הרשות יכולה לגבות כסף בהתאם למסלול שהחוק קובע, ולא באמצעות קיזוז שהיא יוצרת בעצמה.

אפשר לראות את המשמעות בדוגמה פשוטה. נניח שתוכנית העלתה שווי של מגרש מ-2 מיליון ל-3 מיליון שקל. ההשבחה היא מיליון שקל, והיטל ההשבחה התיאורטי עומד על 500 אלף שקל. בעל הקרקע ממשיך להחזיק במגרש במשך שנים. בהמשך מגיעה תוכנית אחרת שמורידה את השווי ל-1.5 מיליון שקל ומזכה אותו בפיצוי.

הרשות עדיין צריכה לבחון כל אירוע לפי הכללים שלו. ההיטל קשור למועד המימוש של התוכנית המשביחה. הפיצוי קשור לנזק שיצרה התוכנית הפוגעת. האפשרות ששני הסכומים קיימים במקביל אינה הופכת אותם אוטומטית לחוב אחד.

הפסיקה מצטרפת לשורה של החלטות מהחודשים האחרונים שמראות עד כמה כדאי לבדוק שומות ודרישות של ועדות מקומיות. במקרה אחר, חברת דלתא בנייה שילמה היטל השבחה של יותר ממיליון שקל, ובהמשך נוצר הפרש של כ-69 אלף שקל בעקבות שומה מכרעת. הוועדה המקומית המתינה יותר משנה ותשעה חודשים לפני ששלחה דרישה מעודכנת, ובינתיים הסכום תפח בגלל ריבית. ועדת הערר ביטלה את רכיב הריבית. להרחבה: דרשה ריבית משפטית על היטל השבחה - מה קבעה ועדת הערר?

במקרה אחר נדרשה מגה אור לשלם היטל השבחה של כ-30.5 מיליון שקל על מקרקעין בפארק התעשייה יואב. ועדת הערר מצאה בעיות מהותיות בדרך שבה חושב שווי הקרקע וקיבלה חלק משמעותי מטענות החברה. להרחבה: מגה אור ניצחה - ועדת הערר גילתה שהשומה נופחה בעשרות מיליוני שקלים.

גם לבעל דירה רגיל זה רלוונטי. היטל השבחה יכול להופיע בעת מכירת בית, בקבלת היתר לתוספת בנייה, בעסקת קומבינציה או במימוש זכויות ישנות שהתווספו לנכס במשך השנים. לפעמים מדובר בעשרות אלפי שקלים, ובקרקעות גדולות ובפרויקטים הסכומים מגיעים למיליונים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לכן השאלה הראשונה בכל דרישה היא מתי בדיוק נוצרה ההשבחה, והשאלה השנייה היא האם התרחש אירוע שמחייב כבר עכשיו בתשלום. אחרי זה מגיעות השאלות על השווי, הפטורים והחישוב.

בקריית אתא הוויכוח היה על יותר ממיליון שקל, אך העיקרון רחב הרבה יותר. רשות מקומית שמחזיקה שומת היטל ישנה יכולה לגבות אותה במועד ובדרך שהחוק מאפשר. פיצוי שמגיע לבעל הקרקע בעקבות תוכנית שפגעה בו נשאר מסלול נפרד.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה