"טראמפ יצטרך לסיים עם איראן עד תחילת ינואר"

ארה"ב היא המעצמה החזקה ביותר בעולם, גם אם תחת דונלד טראמפ היא משנה בצורה משמעותית את תפקידה הבינלאומי. לכן, לנצחונם המוחץ של הדמוקרטים בבחירות האמצע לקונגרס, אשר השתלטו על שני הבתים ברוב ברור, יהיו השלכות גלובליות - כולל על ישראל. שיחה עם פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת רייכמן.

נשיא ארה"ב הרבה יותר עצמאי במדיניות חוץ מאשר במדיניות פנים.

"נכון, אבל אם הוא ברווז צולע, הדבר מצמצם את יכולתו ולתמרן ולהשפיע בזירה הבינלאומית. בדרך כלל הציבור והקונגרס מכבדים את סמכויותיו של הנשיא בתחום החוץ, אבל בקיטוב הפוליטי הנוכחי - כל דבר הופך להיות עניין במחלוקת. לקונגרס יש כמה יכולות להשפיע על מדיניות החוץ, כמו חוק סמכויות המלחמה שיש לו השלכה ישירה על המלחמה באיראן.

"החוק הזה נחקק ב-1973 כתגובה על מלחמת וייטנאם, שמעולם לא הוכרזה כמלחמה. נאמר בו, כי הנשיא צריך להודיע שיצא למלחמה בלי אישור הקונגרס, ואז יש לו 60 יום לנהל אותה ועוד 30 יום להחזיר את הכוחות. מעבר לכך, הוא צריך אישור של בית הנבחרים והסנאט. כעת יש ויכוח האם המלחמה באיראן הסתיימה או לא, ואם כן - הספירה מתחילה מחדש.

"הקונגרס החדש אמור להיות מושבע ב-3 בינואר 2027, אבל בגלל שזה יום ראשון - ייתכן שיושבע למחרת. עד אז הקונגרס הוא רפובליקני. ההנחה היא שטראמפ יצטרך לסיים את הפרשה האיראנית עד אותו מועד, כי לאחר מכן יאבד בצורה משמעותית את יכולתו להשתמש בכוח, אלא אם ילך למשבר חוקתי".

זו בהחלט אפשרות ממשית כאשר מדובר בטראמפ.

"עד עכשיו טראמפ צפצף על הקונגרס, דרס את הדמוקרטים והשפיל אותם. יש מצב שהם יחזירו לו על זה. הוא כבר אמר, שיילחם בכל הכוח בדמוקרטים ויפעיל את זכות הווטו שלו. זו מלחמה בקונגרס והנטייה שלו היא לכיוון של מלחמה. טראמפ אמנם גם אמר שירצה לשתף פעולה עם הדמוקרטים, אבל זה אומר לעשות ויתורים - וזה לא טראמפ.

"דעת הקהל מתנגדת למלחמה באיראן מהיום הראשון. זה לא היה בשום מלחמה במאה הקודמת ובמאה הנוכחית. במלחמות באפגניסטן ועיראק הייתה תמיכה של התקשורת ודעת הקהל, והיא התהפכה רק כשהעסק הסתבך. טראמפ וג"ד ואנס אומרים שנצחון הדמוקרטים נובע מהמלחמה, והם צודקים.

"זה לא רק שהמלחמה איננה פופולרית ומחיר הדלק עלה. לא כל כך מדברים על זה שמחיר הדיזל זינק ב-70%, וזה משפיע על משאיות ומכונות חקלאיות. לכן הוא עשה את העסקה המפוקפקת עם ולדימיר פוטין, שלא עזרה לו. הציבור אומר: המלחמה לא מעניינת אותנו, מה אנחנו בכלל עושים שם".

• "טראמפ יעבוד עם הדמוקרטים, לא תהיה לו ברירה"
• הגז באירופה יורד פעם רביעית ברציפות: חוזה TTF בכ-86 אירו

לפי ואנס, גם ישראל אשמה.

"ואנס מייצג את הבדלנים שאומרים שבנימין נתניהו גרר את ארה"ב למלחמה ושניסה לגרור אותה גם לפני הבחירות אצלנו. הוא גם אומר, שיחסי ארה"ב-ישראל הם אחד מהגורמים להפסד. אני אוסף נתונים על עשרות שנים, ומאז 1945 מעמדה של ישראל לא היה בכזה שפל. המספרים מטורפים. זה בעיקר אצל הצעירים, כולל היהודים והאוונגליסטים. בעוד עשור או שניים הם יהיו בממשל, בקונגרס, באקדמיה, בכל מקום. הם הורעלו.

"עבדתי בארה"ב כל קיץ מזה 20 שנה וראיתי את זה מול עינַי. זה מחדל שאולי עולה על 7 באוקטובר: לישראל לא הייתה שום מערכת שתוכל להתמודד עם השקרים, הכסף הקטארי ומה שקרה באוניברסיטאות. אפילו אם תהיה כאן ממשלה חדשה, יקח עשר שנים להשיג תוצאה טובה יותר, וגם זה לא בטוח".

נתניהו התייצב בצורה ברורה לצד הרפובליקנים, וגם זה הזיק.

"זה התחיל כאשר ב-2012 התערב לטובת מיט רומני נגד ברק אובמה, אחרי שלוש שנים בא הנאום בקונגרס ומשם זה התדרדר. חוץ מזה, ישנן התפתחויות בתוך המפלגה הדמוקרטית. לצד הפרוגרסיבים, יש בה שמאל קיצוני של סוציאליסטים. אלו שני קווים שהתפתחו במקביל והחמירו את היחסים בין ממשלת ישראל לדמוקרטים".

• הנפקת אנתרופיק כבר מזיזה את שוק קרנות הסל
• סופטבנק מאבדת כ-10.3%, הניקיי יורד כ-6%: חוזי הנאסד"ק עולים כ-0.7%

עם ממשלת ישראל או מדינת ישראל?

"הדמוקרטים מנסים לעשות את האבחנה הזאת. למשל: ג'ון אוסוף, סנאטור יהודי מג'ורג'יה, הוא פרוגרסיבי ואפילו קיצוני, שאומר שהוא מחויב לתמוך בישראל ומבקר בחריפות את ממשלת נתניהו.

"המנהיגות של הדמוקרטים בקונגרסים היא פרו-ישראלית: גם צ'אק שומר, היהודי מניו-יורק שיהיה מנהיג הרוב בסנאט, וגם האקים ג'פריז, שיהיה יו"ר בית הנבחרים. הם ינסו לרסן את הקיצוניים בסיעה, כי אם הללו יתחזקו יותר מדי - הדמוקרטים מסתכנים במפלה משלהם.

"למנהיגות יש הזדמנות להצר את צעדיהם של הקיצוניים ולהוכיח את כשלונם. מצד שני, הפרוגרסיבים יטענו שיש להם כוח ושבניגוד לעבר צריך לתת להם תפקידים בקונגרס, ואולי באמת יתנו".

מהן ההשלכות של בחירות האמצע לקראת הבחירות לנשיאות ב-2028?

"הן נותנות רוח גבית למועמדים דמוקרטיים משני אגפי המפלגה. המאבק כבר התחיל. מועמדים פרוגרסיביים כמו אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ינסו לרכב על ההצלחה שלהם, מול הזרם המרכזי: מושל פנסילביה, ג'וש שפירו; ראש עיריית שיקגו לשעבר, ראם עמנואל; מושל אילינוי, ג"ב פריצקר (שלושתם יהודים); מושל קליפורניה היוצא, גאווין ניוסום; אולי קאמלה האריס; שר התחבורה לשעבר, פיט בוטייג'יג'.

ומה בצד הרפובליקני?

"ואנס נפגע קשות מהתוצאות, כי הוא היה חלק ממערכת הבחירות והיה יו"ר ועדה לגיוס כספים. הוא התנגד ומתנגד למלחמה באיראן, ובסך הכל יחסו לישראל שלילי. הוא משויך לטראמפ, ולא משנה כמה ינסה להסתייג ממנו - והוא כבר מנסה. מרקו רוביו היה חלק מהממשל. מושל פלורידה, רון דה-סנטיס, אולי יחזור משום מקום אחרי שטראמפ זרק אותו.

"פיט הגסת' הוא סיפור המדגים את מצב הפוליטיקה האמריקנית. הדמוקרטים רצו לזרוק אותו, כי הוא פעל נגד נשים, שחורים והומוסקסואלים בצבא. ההנחה הייתה שהם יגידו לטראמפ: תפטר את הגסת', או שנקרא לו לשימוע כל יומיים ולא ניתן תקציב. טראמפ היה שמח להיפטר ממנו, אבל לא ירצה להיראות כמי שנכנע לדמוקרטים".

ובמבט רחב יותר?

"בבחירות הללו עמד על הפרק הטראמפיזם, התנועה. היה ויכוח בין החוקרים האם זוהי אפיזודה חולפת או תנועה מבוססת. עכשיו התרסקה הקואליציה שטראמפ בנה. השאלה היא מי יהיו מנהיגי המיעוט הרפובליקני בקונגרס, שיהיו לחוצים בין טראמפ לדמוקרטים. אולי הם ינסו לתווך, אולי הוא ילחץ עליהם, אולי הם יתנערו ממנו - שזה מה שאני הייתי עושה".

הרפובליקנים הובסו בראש ובראשונה בגלל המצב הכלכלי. מה ישתנה כעת?

"הכלכלה תמיד משחקת תפקיד קריטי בבחירות, הן בבחירות הביניים והן בבחירות לנשיאות. טראמפ ראה את עצמו כנשיא-על, מעל הקונגרס ומעל בית המשפט העליון. היכולת שלו עכשיו להשתמש במלחמת סחר פחתה בצורה רצינית, כי הקונגרס לא יתן לו ובית המשפט העליון פסל את צעדיו.

"האינפלציה היא 3.7% ויש סיכוי שהפדרל ריזרב יעלה את הריבית. החוב הלאומי הוא 40 טריליון דולר, מטורף לגמרי. טראמפ אמר כל הזמן שיוריד אותו, סיפר סיפורים שארה"ב עושה המון כסף. בתקציב הבא יצטרכו לעשות משהו עם זה. הדמוקרטים ירצו לקצץ את תקציב הביטחון, טראמפ ירצה להגדיל אותו, וזה יהיה ויכוח חריף ומר במיוחד".

התקציב הוא הכלי המרכזי של הקונגרס מול הנשיא.

"תקציב הוא מכשיר של סדרי עדיפויות, והללו של טראמפ הפוכים מהדמוקרטים. למשל: בשינויי האקלים, שטראמפ מכחיש את קיומם; בחינוך, בבריאות, באנרגיה. או שהוא יילחם בהם או שיתפשר; האופי שלו הוא של לחימה, לא של פשרה. יש לו יחס מאוד נוקשה ללוזרים, ואני מנסה לחשוב איך התבוסה הזאת פגעה באישיות שלו.

"הגורמים האישיותיים יהיו מאוד משמעותיים בשנתיים שנותרו לו. ההיגיון שלנו אומר שעליו לשתף פעולה עם הדמוקרטים. מנהיגי הדמוקרטים בשני הבתים הם אנשים שהוא יוכל לעבוד איתם. אבל ההיגיון שלנו לא בהכרח מסתדר עם טראמפ. נראה יותר השבתות של הממשל, אולי גם לקראת הבחירות לנשיאות. זה יהיה חתיכת סיפור, אם לא יצליחו להגיע לפשרות".

מהן ההשלכות על ישראל?

"נתניהו שרוף בארה"ב, גם אצל הרפובליקנים. טראמפ אומר שהיה רוצה ממשלת אחדות בלי בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן-גביר, שמטרפדים את תוכנית השיקום שלו לעזה; הרפובליקנים אפילו מדברים על עיצומים נגדם. יש על זה התנגשות ישירה בין נתניהו לטראמפ. ממשלה חדשה צריכה קודם כל לעשות סדר ביהודה ושומרון, כי מה שקורה כעת גורם לנו נזקים אדירים. התמונה מבחינת ישראל היא מאוד מורכבת ומאוד בעייתית".

פרופ' איתן גלבוע (באדיבות המצולם)