אחרי האזרחות - הקרקעות: תאילנד בודקת 19 חברות שקשורות לרב הראשי
הרשויות בתאילנד פתחו בדיקה רחבה של הנכסים והעסקים שקשורים לרב יוסף חיים קנטור, הרב הראשי של המדינה וראש רשת חב"ד המקומית. משרד הפנים בבנגקוק בוחן 19 חברות שמזוהות איתו, את הקרקעות שרכש בשנים שבהן החזיק באזרחות תאילנדית, וגם את מעמדם של קרובי משפחה שקיבלו אזרחות דרכו. סגן שר הפנים, פולאפי סוואנצ'אווי, הבהיר שאם יתגלו הפרות, המדינה עשויה לחייב מכירה של קרקעות, ואף להקפיא נכסים אחרים ולממש אותם. בשלב הזה שום נכס עדיין לא נתפס, ונגד קנטור עצמו לא הוגשה שום האשמה.
הבדיקה מגיעה ימים ספורים אחרי שראש הממשלה אנוטין צ'רנווירקול, שמכהן במקביל גם כשר הפנים, חתם על צו שמבטל את האזרחות שקנטור קיבל ב-2013. הנימוק: הרב המשיך להשתמש באזרחות האמריקאית שלו בנסיעות לחו"ל. לפי משרד הפנים, הוא נכנס ויצא מאוסטרליה בדרכון אמריקאי 16 פעמים, והפעם האחרונה הייתה בינואר השנה. החוק התאילנדי מאפשר לשר הפנים לשלול אזרחות שהתקבלה בהתאזרחות כשמחזיקהּ ממשיך להישען על אזרחות זרה.
קנטור חי בתאילנד יותר משלושה עשורים, ומשמש רב ראשי ומוביל את פעילות חב"ד במדינה מאז 1993. בתי חב"ד בבנגקוק, בקוסמוי, בפוקט ובאזור קאו סן הם תחנה מוכרת למאות אלפי מטיילים ישראלים, ומספקים אוכל כשר, מקום לתפילה וסיוע במקרי חירום. פנייה של כלי תקשורת זרים לקבלת תגובה הופנתה על ידו למטה העולמי של חב"ד, שם מסרו שהתנועה עצובה מההחלטה ופועלת בערוצים המשפטיים.
מאחורי הקלעים: המלחמה בבעלות דרך אנשי קש
כדי להבין את הסיפור, צריך להכיר את אחד הכללים הנוקשים ביותר בכלכלה התאילנדית. זרים כמעט לעולם אינם רשאים להחזיק בקרקע במדינה, ובענפים רבים, כמו מסעדנות, תיירות ונדל"ן, שיעור הבעלות הזרה בחברה מוגבל ל-49%. לאורך השנים התפתח שוק שלם של "נומינים", אזרחים תאילנדים שרשומים כבעלי מניות או כבעלי קרקע אבל משמשים בפועל כאנשי קש של משקיעים זרים. ממשלת אנוטין הפכה את המאבק בתופעה לאחד מדגלי המדיניות שלה, ופשטה בחודשים האחרונים על חברות רבות שנחשדו בהסדרים כאלה, בעיקר באזורי התיירות.
הידעת?האם זר יכול לקנות דירה בתאילנד?
בתחילת אוקטובר ערכו חוקרי המחלקה לחקירות מיוחדות (DSI), יחד עם הרשות לאיסור הלבנת הון, חיפושים בשלושה אתרים בבנגקוק שקשורים לפעילות חב"ד. במשרדי חברה בשם גן חב"ד, ברובע בנג רק, נמצאו לפי החוקרים רישומים של יותר מ-60 חברות שרשומות באותה כתובת, חלקן עם דירקטורים ובעלי מניות משותפים. החוקרים אספו מסמכים על רכישת קרקעות, תרומות, מיסוי והפעלת מלונות ומסעדות. בין היתר עלתה רכישה של קרקע לבית עלמין יהודי במחוז צ'צ'ונגסאו, ממזרח לבירה. קנטור הסביר בזמן החיפושים שמטרת הפעילות היא דתית ושהיא נועדה לעזור לתיירים.
בשלב הבא רשות הקרקעות ומשרד המסחר אמורים להצליב נתונים. אם יתברר שהחזקה של זרים בחברה עוברת את התקרה החוקית, החברה תוגדר כעסק נומיני, והקרקעות שבבעלותה עשויות לעבור מכירה כפויה. החוקרים בודקים גם אם 19 החברות מחזיקות בעסקים נוספים, כך שהיקף הבדיקה עשוי לגדול.
לסיפור יש גם צד ישראלי ברור. תאילנד היא אחד היעדים האהובים על ישראלים, ובחודשים האחרונים היא כבר הקשיחה את כללי הכניסה. להרחבה: תאילנד מקצרת את השהייה ללא ויזה: הישראלים יוכלו להישאר 30 יום. בתי חב"ד הם חלק מהתשתית שמלווה את התנועה הזו, וכל פגיעה בפעילות שלהם עשויה להיות מורגשת בקרב המטיילים. בד בבד, ענף התיירות התאילנדי עצמו עובר תקופה רגישה. להרחבה: סין מזהירה מחטיפות בתאילנד: החשש הגדול עובר עכשיו לענף התיירות.
מבחינת ממשלת תאילנד, נראה שהמקרה משמש גם כמסר רחב יותר למשקיעים זרים: מי שהחזיק נכסים דרך מבנים עקיפים צריך להיערך לבדיקה. אומנם החוק נותן לשר הפנים סמכות ברורה לבטל התאזרחות, אבל השאלות הכלכליות מורכבות יותר. מדובר בקרקעות שנרכשו בתקופה שבה קנטור היה אזרח תאילנדי לכל דבר, ולכן אחת השאלות המרכזיות תהיה אם הרכישות היו כשרות בשעתן, ומה דינן אחרי שהאזרחות בוטלה. בנוסף, משרד הפנים מאתר צאצאים וקרובים שקיבלו אזרחות בעקבותיו, ובודק אם גם הם עברו על החוק.
הידעת?על איזה חוק נשען ביטול האזרחות?
בינתיים מדובר בהליך מנהלי ולא בכתב אישום. החוקרים אמורים להשלים את התיק בהקדם, ולפי סגן השר, אותם צעדים יינקטו נגד כל מי שיימצא שהפר את הכללים. עבור קהילת חב"ד, שבנתה בתאילנד במשך שלושה עשורים רשת של מוסדות, מסעדות ומבני ציבור, ההכרעה בשאלת הבעלות עשויה לקבוע אם חלק מהנכסים יישאר בידיה.
