"חברה צומחת כמו פאוורג'ן, בהיקפים האלה ועם שווי מצרפי של בערך 8 מיליארד שקל, תגיע לשוק ההון"
לרשות החשמל הוגשו בקשות לחבר לרשת חוות שרתים בהספק מצטבר של כ-27 אלף מגה-וואט, יותר מכל שיא הביקוש לחשמל בישראל, והמדינה צריכה להחליט כמה מהן תאפשר. "אני חושבת שבתור מדינה, האתגר הכי גדול שלנו וגם התפקיד שלנו הוא לראות איך אנחנו מייצרים אקו-סיסטם לטכנולוגיות חדשות, מכניסים אותן ומעצימים אותן," אמרה ג'נט שלום, סמנכ"לית מדיניות, תכנון ואסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות, בפאנל בהנחיית מתן חודורוב בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, שהתקיימה היום בבורסה בתל אביב. "כשאנחנו מדברים על משק החשמל, אנחנו צריכים לעשות את זה באיזון לצרכים של המשק, ולוודא שאנחנו לא פוגעים בביטחון האנרגטי ובמחירי החשמל".
לדבריה, המתווה שרשות החשמל מגבשת, ובו מגבלה של עד 200 מגה-וואט לכל חוות שרתים, מייצר את האיזון הזה. "הוא לא עוצר את חוות השרתים. הוא מייצר הסדרות שמאפשרות אותן, במגבלות שגם ישמרו על המשק.
"בפועל, נוצר פה פוטנציאל שהיקף הצריכה של חוות השרתים יהיה כמעט 20% מהביקוש, וזה אחד המספרים הגבוהים בעולם. אני חושבת שמצאנו את האיזון הנכון בין להריץ את המשק ולוודא שישראל תישאר בחוד החנית, לבין השמירה על המשק".
"ההחלטה לא נכונה, הנדסית וכלכלית"
דן קלינברגר, מנכ"ל פאוורג'ן, זרוע האנרגיה של ג'נריישן קפיטל, התייחס להקפאה והמתווה החדש הצפוי בחוות שרתים ואמר כי "מדינת ישראל צריכה להחליט איך היא רוצה לשחק בשוק המתהווה הזה. יש פה שוק גלובלי חדש, ויש השלכות כבדות מאוד לכל החלטה שתתקבל, בהיבט של ריתוק משאבים לאומיים. אנחנו מדברים על חשמל, על גז, על קרקע ועל משאבי רשת. כרגע הנושא נמצא לפתחם של הרגולטורים, ואין לנו עדיין ודאות והבנה ברורה שלו. אנחנו לומדים אותו".
לדבריו, פאוורג'ן מגלה עניין מהותי בתחום: "אנחנו שחקן ישראלי גדול, שחקן אנרגיה, ויש לנו יתרונות יחסיים להביא לנושא, כשחקן שיודע לממן ולהקים ומבין את עולם האנרגיה. בסוף, דאטה סנטרים הם במובנים מסוימים מתקני אנרגיה".
הידעת?מה כולל המתווה של רשות החשמל לחוות שרתים?
נקודת המחלוקת היא האפשרות להקים חוות שרתים צמודות לתחנות כוח. היום מתקן כזה יכול לקום בעיקר לצד אנרגיה מתחדשת, ותחנה מונעת גז נתקלת בחסמים רגולטוריים. "זה נושא שעדיין נדרשת בו הכרעה, לדעתי. אנחנו לא חושבים שההחלטה הזו נכונה, גם בהיבט ההנדסי וגם בהיבט הכלכלי," אמר קלינברגר. "אנחנו רואים בעולם איך מוקמות תחנות כוח לצד דאטה סנטרים. אנחנו מציעים לפתוח את החסם הזה ולאפשר הקמה של חוות שרתים צמודות לתחנות קיימות, גם קונבנציונליות, וכך לחסוך בהולכה". עוד הציע להעביר את הפעילות לפריפריה, "לפתח את האזורים שבהם יש פחות מגבלות רשת ולהקים בהם דאטה סנטרים משולבי תחנות כוח".
הידעת?מה היקף הכבל התת-ימי שאמור לחבר את ישראל לאירופה?
הכבל לאירופה: "חזון בר מימוש"
בהמשך עבר הפאנל לאינטרקונקטור, הכבל התת-ימי שאמור לחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וליוון. שלום הזכירה את שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ, שישב באולם, ואמרה שהוא הביא את החזון שמדברים עליו היום. "הקונספט של חיבוריות באנרגיה הוא קריטי. הוא מאפשר לישראל להיות מעצמה גיאופוליטית שמשפיעה אזורית, כמו שראינו בגז הטבעי, והוא מוסיף לה עוד מקור אנרגיה, כי הכבל יהיה דו-כיווני ויאפשר גם יבוא וגם יצוא. זה גם פרויקט אסטרטגי שממצב את ישראל כגשר בין מזרח למערב. אם היא יכולה להתחבר לאירופה, היא יכולה להוביל בתחום האנרגיה".
לשאלה על ההתנגדות הטורקית למיזם, ועל הדברים של שר האנרגיה הקפריסאי שלפיהם אין עדיין מימון ולוח זמנים, השיבה ש"זה חזון בר מימוש", ושבקטע בין יוון לקפריסין "הם ממש על סף סיום הסקר שיאפשר את ההנחה". "פרויקטים תשתיתיים גדולים, בטח בינלאומיים, מורכבים. הם מייצרים אתגרים גיאופוליטיים, טכניים ואתגרי השקעה. מחובתנו לפעול בנחישות וברגישות הנדרשת; והפרויקט, צעד אחרי צעד, עדיין מתקדם. יש לו תקציב ויש לו לוחות זמנים, וכמו בכל פרויקט, דברים לפעמים משתנים".
על רקע החשש מסנקציות בינלאומיות הוסיפה כי "אנרגיה היא גשר, תרתי משמע, גם בזמנים מורכבים", וכי המשרד מחזק את השותפויות הקיימות, בהן עם ארצות הברית, עם גרמניה ובפורום הגז של מזרח הים התיכון, שבו יושבות לצד ישראל גם מצרים וירדן, ונערך למסדרון הכלכלי IMEC מהודו לאירופה, "כדי שברגע שהתנאים המדיניים יאפשרו את זה, נהיה מוכנים".
קלינברגר לא רואה בכבל איום. "החשיבות הביטחונית ברורה, ואם הוא יביא לפה חשמל זול, אנחנו נהיה הראשונים לברך. מעבר לזה שאנחנו יצרנים, אנחנו גם ספקים. אנחנו מובילים היום, יחד עם השותפה שלנו בזק, את ההספקה למשקי הבית, ומצפים להביא בשורה של הוזלה משמעותית במחירי החשמל. אנחנו תופסים את עצמנו כמחולל תחרות".
הידעת?כמה משלמת ג'נריישן על שיכון ובינוי אנרגיה?
שיכון ובינוי אנרגיה: חשמל זול למשקי הבית
כאן נכנסת לסיפור העסקה לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה. "מה שקסם לנו בחיבור הזה הוא ההיקפים המשמעותיים של פרויקטי האנרגיה המתחדשת של שיכון בארץ. הם הצליחו לפתח פרויקטים גם במתח גבוה, ובעיקר במתח עליון," אמר קלינברגר. "חלקם כבר הוקמו ומניבים, אבל חלק מאוד משמעותי נמצא עדיין בשלבי פיתוח וייזום. זה מקצר משמעותית את הזמן עד שהחשמל מהמתקנים האלה יגיע לפעילות ההספקה שלנו". לדבריו, היקף ההנחה שאפשר לתת לצרכנים הוא פונקציה של היצע החשמל: "כשאין מספיק חשמל זול, קשה לתת הנחות גדולות יותר". היום, הזכיר המנחה, ההנחות אצל הספקים הפרטיים מסתכמות ב-5%-6% מתעריף החשמל.
קלינברגר הדגיש שפאוורג'ן נבנתה כשחקן שפועל גם בתחנות כוח מבוססות גז טבעי וגם באנרגיה מתחדשת. "היום רוב הספקים נשענים על אנרגיה מתחדשת, וכל עולם תחנות הכוח נמצא בחוץ. אנחנו רואים חשיבות עליונה בכך שכל החשמל הזה יופנה להספקה למשקי הבית". העסקה עדיין זקוקה לאישור רגולטורי, ורשות החשמל צפויה להתנגד לה בגלל חשש מריכוזיות, אלא אם יימכרו נכסים משמעותיים. "אנחנו נמצאים בדיאלוג קונסטרוקטיבי מאוד עם שני הרגולטורים, רשות החשמל ורשות התחרות. יש כמה חלופות על השולחן, ואנחנו מאמינים ביכולת שלנו לסגור את העסקה בטווח זמן קרוב יחסית" הוסיף קלינברגר.
ולבסוף, לשוק ההון: שיכון ובינוי אנרגיה תימחק מהמסחר אחרי המיזוג ותישאר תאגיד מדווח בבעלות מלאה של פאוורג'ן. הנפקה של המיזם המשותף עם בזק "היא לא התוכנית, לפחות לא כרגע". על פאוורג'ן עצמה אמר קלינברגר: "חברה צומחת כמו פאוורג'ן, בהיקפים האלה ועם שווי מצרפי של בערך 8 מיליארד שקל, טוב שתהיה לה נגישות משמעותית ואיכותית לשוק ההון. אנחנו מסתכלים על זה ומדברים על זה. הזמן הקרוב יוקדש להשלמת העסקה ולמימוש הסינרגיות, ואחר כך נגיע לשוק ההון".
