מחיר הניסיון להשתלט ברמייה על ירושה: 250,000 שקל ואולי מאסר

אדם שרימה אישה מבוגרת, הוציא ממנה מאות אלפי שקלים והוביל אותה להוריש לה את כל רכושו - ישלם לבעלה 250,000 שקל ואף עשוי לעמוד בפני חקירה פלילית ומאסר בשל מעשיו. זוהי השורה התחתונה בפסק דינה של שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, אסתר ז'יטניצקי-רקובר. מדובר בסכום הוצאות גבוה במיוחד, והפניית פסק הדין למשטרה בידי בית המשפט היא מהלך נדיר מאוד.

המנוחה הייתה ילידת 1954, נשואה עשרות שנים ללא ילדים ובהיותה כבת 60 הכירה גבר יליד 1969. היה זה כאשר היא ובעלה העבירו את אימה לבית אבות, בו עבדו אמו ואחותו של הגבר. האם שכנעה את בני הזוג להכניס לביתם את שני ילדיה - הבת כמטפלת באישה והבן כשיפוצניק. לדברי הבעל, אותם קיבלה ז'יטניצקי-רקובר, הגבר ביצע עבודות שיפוץ בשווי של 150,000 שקל, אך הוציא מבני הזוג במרמה 500,000 שקל.

כאשר החמיר מצבה הרפואי של האישה, התקרב אליה הגבר והתחבב עליה; היא סיפרה לפסיכיאטר שלה על יחסי מין עימו, בעוד הוא הכחיש וטען שהיא ראתה בו את הבן לו לא זכתה. בשנים 2021-2014 נטל הגבר את המנוחה לסניף הבנק, שם משכה עבורו סכומים ניכרים, עד שהחשבון נותר ביתרת חובה של 120,000 שקל. הוא גנב מביתם מטבעות זהב ב-360,000 שקל, קנה על חשבונם מכונית לקסוס ב-300,000 שקל, מכר שתי דירות שלהם ב-2.9 מיליון שקל (וככל הנראה גנב את הכסף מחשבון הבנק של המנוחה), רכש קרוואן ב-100,000 שקל ועוד.

"בעוד שבעוד שעדות המתנגד [הבעל] הייתה אמינה ומשכנעת בדבר המעשים שביצע התובע, עדות התובע הייתה פתלתלה, מתחמקת ובלתי אמינה", אומרת ז'יטניצקי-רקובר. בדיעבד התברר שמדובר במהמר כפייתי שהיו נתון מאז 2015 בהליכי פשיטת רגל. בספטמבר של אותה שנה חתמה המנוחה על צוואה, שאותה ביקש הגבר לקיים, ולפיה הורישה את כל רכושה לגבר. היא הוסיפה: "בעלי עימו אחיה בעת מותי, לא יקבל דבר וחצי דבר מעיזבוני, למעט מקרה שבו אורה על כך מפורשות באמצעות הכתובים.  בכל מקרה, שהרי בעת מותי לא תינתן זכות מגורים בדירתי לבעלי והדירה תועבר לידי היורש במלואה".

"עולה תמונה קשה ביותר"

ז'יטניצקי-רקובר מציינת, כי עורכת הדין שערכה את הצוואה ניסתה תחילה שלא להתייצב לעדות, ועדותה הייתה מגמתית ובלתי אמינה. העובדה שהמנוחה הדירה את בעלה מזה 42 שנים מדירתם המשותפת, היא סימן להשפעתו הפסולה של הגבר עליה - היא מוסיפה. ז'יטניצקי-רקובר קובעת: "בנסיבות דנן עולה תמונה קשה ביותר של  תובע אשר יחד עם בני משפחתו רקמו בדרכי תחבולה ותרמית קשים, תוכנית להשתלטות על נכסי המנוחה והמתנגד בחייהם וקבלת עיזבונם לאחר מותם".

כוונת בני הזוג הייתה לערוך צוואות הדדיות, אך "התובע ניצל את תמימותם הרבה של בני הזוג ותחת כסות של אדם החפץ לעזור לבני הזוג ולסייע להם בכל מה שיידרש, ולשמש להם כבן שלא היה להם, השתלט בדרכי רמייה על כספם ורכושם עוד בחייהם, והחתים כל אחד מהם על צוואה לטובתו. התובע לא בחל בשום אמצעי על מנת להשיג את מטרתו הנפסדת ו'שיחק במוחה' של המנוחה וגרם לה לחשוב שהוא חושק בה, למרות שהמנוחה הייתה אישה, המבוגרת מהתובע ב-15 שנה, עם מחלות רבות.

"... התובע ניצל את האמון העמוק שנתנו בו המנוחה ואת תלותה הרגשית כדי ליצור בפניה מצג כוזב של קשר רגשי ואינטימי, באמצעות התנהלות שנחזתה כאהבה ורצון לקשר אישי עימה, לרבות שימוש במניפולציות בעלות אופי מיני ואינטימי וגרם לה להאמין כי רגשותיו כלפיה כנים ושיכנע אותה בדרכי רמייה להוריש לו את כל רכושה". ז'יטניצקי-רקובר ביטלה את הצוואה וקבעה שהבעל יירש את כל רכושה של אשתו. את הגבר ייצגו עוה"ד אבי חג'ג' ושי סלע, ואת הבעל - עו"ד רוני שרעבי.