חובות ארנונה על 2 נכסים בהרצליה נמחקו: העירייה לא התייצבה
עיריית הרצליה ניסתה להחיות דרישת תשלום על ארנונה ומים מסוף שנות התשעים, ונתקלה בפסק דין שניתן נגדה כשנציגיה כלל לא הגיעו לדיון. השופט צחי אלמוג מבית משפט השלום בהרצליה דחה את בקשתה לבטל את פסק הדין, שקבע כי יבגני קגלובסקי אינו חייב לה דבר והורה לבטל עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלו. העירייה תשלם לו 1,500 שקל הוצאות על הבקשה.
קגלובסקי טען בתביעתו שבתקופה הרלוונטית היה עולה חדש שאינו מבין עברית, ושהחזיק כביכול בשני נכסים בעיר בו בזמן, ברחוב ויצמן וברחוב סירקין. לגרסתו, השוכר של נכס אחד ובעל הנכס השני ניצלו את תמימותו והחתימו אותו על הסכמי שכירות שלא תאמו את מה שסוכם בעל פה, ולפיו הוא לא אמור היה לשלם ארנונה ומים. הוא הוסיף שדרישות התשלום הגיעו אליו לראשונה עשרות שנים אחר כך, הרבה אחרי תקופת ההתיישנות של שבע שנים, וביקש לבטל את העיקול על חשבונו בבנק הפועלים, בסך 1,956 שקל.
עורך הדין שנעלם
העירייה השיבה בכתב ההגנה שקגלובסקי היה רשום בספריה כמחזיק בנכסים לפי הסכמי השכירות שהוגשו לה, ושהיא אינה צד להסכמים בין אנשים פרטיים. לדבריה, דרישות החוב והליכי הגבייה נשלחו אליו לאורך השנים לכתובת הרשומה שלו במשרד הפנים, ולכן טענת ההתיישנות אינה רלוונטית. לפי פקודת העיריות, טענה, מחזיק רשום ממשיך לשאת בחוב כל עוד לא מסר הודעה בכתב שחדל להחזיק בנכס. עוד טענה שהיה עליו להגיש השגה למנהל הארנונה בתוך 90 יום, ומשלא עשה כן, השומה הפכה לסופית.
הידעת?מה המסלול לערער על חיוב ארנונה?
אלא שלדיון שנקבע בתיק העירייה לא הגיעה, אף שהוזמנה כדין, ובית המשפט נתן פסק דין לטובת קגלובסקי. המסמך נקרא אז "החלטה", אבל השופט הבהיר בדיעבד שמדובר בפסק דין לכל דבר, כי ניתן בו סעד והתיק נסגר. בבקשה לבטל אותו הסבירה העירייה שמדובר ב"תאונה משפטית" שנבעה מהקריסה הכלכלית של עורך הדין שייצג אותה עד אז, אבי נימצוביץ. לפי הבקשה, הוא הסתיר מהעירייה שהפסיק לעבוד והטעה אותה, ובהמשך חסמה חברת "עודכנית" את הגישה למאגר התיקים בגלל חובות שהשאיר אחריו. העירייה מסרה שנודע לה על פסק הדין רק כשפנה אליה בא כוחו של קגלובסקי, ושיומיים אחר כך כבר הסירה את העיקולים.
קגלובסקי השיב שהבקשה הוגשה באיחור של כ-90 יום, בלי בקשה להארכת מועד. לטענתו, העירייה פעלה בחוסר תום לב קיצוני, כי הסירה את העיקולים אבל לא השיבה לו את הסכום שנפסק לטובתו, 4,711 שקל בתוספת הצמדה וריבית. לדבריו, הביצוע החלקי הזה יוצר השתק, כלומר מונע מהעירייה לתקוף את פסק הדין שאותו כבר קיימה בחלקו. הוא גם התנגד לטענות החדשות על אי מיצוי הליכים, שלדבריו לא הופיעו בכתב ההגנה המקורי.
דרישת תשלום על הנייר
השופט אלמוג הסביר שיש שתי דרכים לבטל פסק דין שניתן בהיעדר צד. הראשונה היא ביטול מחובת הצדק, כשיש פגם בסיסי בהליך, למשל כשהצד לא זומן כלל, ואז אין צורך לבדוק את סיכויי ההגנה. השנייה פתוחה כשההזמנה נשלחה כדין, ובמקרה כזה הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט, והשיקול המרכזי הוא סיכויי ההגנה. לדבריו, מחדל של עורך דין אינו מוביל אוטומטית לביטול, ובתצהיר של נציג העירייה חסרו פרטים בסיסיים: מתי הפסיק עורך הדין לפעול, אילו ניסיונות נעשו ליצור איתו קשר, מתי עבר התיק למשרד החדש ומה נעשה אחרי שהתגלה פסק הדין. הוא הוסיף שהעירייה הייתה צריכה לבקש הארכת מועד ולהצביע על טעם מיוחד לאיחור, וזה לא נעשה.
גם לגופו של עניין, קבע השופט, סיכויי ההגנה נמוכים למדי. הוא הפנה להלכה שלפיה מי שהרשות פותחת נגדו בהליכי גבייה רשאי לפנות לבית המשפט ולטעון להתיישנות, אף שמבחינה פורמלית הוא התובע. העירייה אומנם צירפה לכתב ההגנה דרישות חוב ופניות, אבל בלי אישורי משלוח ומסירה. "הצגת העתק של דרישת גבייה מוכיחה בעיקר את תוכן המסמך ואת טענת הרשות כי דרישה נערכה", כתב השופט.
לדבריו, גם משלוח של דרישות והתראות אינו בהכרח פעולת גבייה שמאפסת את מרוץ ההתיישנות. נדרשת פעולה ממשית, כמו עיקול, והרשות צריכה להוכיח שהפעולה הובאה לידיעת החייב. העירייה לא תמכה את בקשתה בתצהיר מפורט על השאלה אם הדרישות נשלחו לקגלובסקי בכלל, אף שהוא טען להתיישנות כבר בתביעה. השופט קיבל את גרסתו שבמשך יותר משני עשורים לא ננקטו נגדו פעולות גבייה, ודחה את הבקשה.
הידעת?מה קבעה הלכת נסייר?
כך נשאר על כנו פסק הדין שקבע כי קגלובסקי אינו חייב לעירייה ארנונה ומים על שני הנכסים, והעיקול על חשבונו בוטל. שאלת ההשבה של 4,711 השקלים שהוא טוען כי נפסקו לו נשארה מחוץ להחלטה, וכך גם טענות העירייה על השגה שלא הוגשה במועד.
להרחבה: העירייה רדפה אחרי חוב ארנונה מ-2006 - האם ניתן לגבות אותו?
