לידר מהמרת נגד בנק ישראל: הריבית תישאר 3.25% גם בעוד שנה
בנק ישראל הותיר בשבוע שעבר את הריבית ברמה של 3.25%, הנמוכה מזה ארבע שנים, ועצר סדרת הפחתות שנמשכה לאורך השנה. ההחלטה עצמה לא הפתיעה איש. בלידר שוקי הון קראו את הנימוקים והגיעו למסקנה שהדלת להפחתה נוספת נסגרת. בסקירת המאקרו השבועית שלהם, כלכלני בית ההשקעות והכלכלן יונתן כץ צופים שהריבית תישאר 3.25% גם בעוד שלושה חודשים וגם בעוד שנה. זה בניגוד לבנק ישראל עצמו, שתחזית חטיבת המחקר שלו עדיין מסמנת ריבית של 3.0% ברבעון השלישי של השנה הבאה.
"הותרת הריבית ללא שינוי לא הפתיעה, אך זיהינו נימה מעט ניצית בנימוקים להחלטה", כותבים בלידר. לפי הניתוח, האינפלציה נמצאת כרגע מעט מתחת למרכז היעד, אבל צפויה להאיץ לכיוונו בתוך כמה חודשים. ההתמתנות במחירי המוצרים הסחירים נבלמה, השקל נחלש ב-3.1% מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית הקודמת, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה מעט על רקע המתיחות הגיאופוליטית.
הידעת?מאז מתי יעד האינפלציה בישראל הוא 1%-3%?
הנימה ניצית, התחזית יונית
מתחת לנימה הקשוחה מסתתרת סתירה, ובלידר מצביעים עליה. בנק ישראל העלה את תחזית האינפלציה לשנה הבאה ל-2.1%, לעומת 1.8% בתחזית הקודמת, ובכל זאת השאיר את תחזית הריבית על 3.0%. "בעבר הדגיש בנק ישראל כי המשק הישראלי זקוק לריבית ריאלית של 'לפחות 1.5%'", מזכירים בלידר. החשבון לא מסתדר: ריבית של 3.0% מול אינפלציה של 2.1% משאירה ריבית ריאלית של כ-0.9% בלבד, הרחק מתחת לרף שהבנק עצמו הציב. גם התחזית של לידר (ריבית של 3.25% ואינפלציה של 2.3% בעוד שנה) מגלמת ריבית ריאלית של פחות מאחוז. המשמעות היא שגם אם הריבית לא תרד, המדיניות המוניטרית בישראל נשארת מרחיבה יחסית לרף שהבנק עצמו קבע בעבר.
תחזית המאקרו של בנק ישראל מצביעה על כלכלה חזקה. הבנק צופה צמיחה של 3.4% השנה ושל 5.2% בשנה הבאה, והצריכה הפרטית צפויה להתרחב ב-4.0% השנה וב-5.0% בשנה הבאה. גם הגירעון הצפוי לשנה הבאה, 4.6% תוצר לפני התאמות פיסקליות, "אינו גבוה במיוחד" לדעת לידר. משק שצומח בקצב כזה לא דוחק בבנק המרכזי להקל.
המסקנה של לידר: "אנו עדיין מתקשים לראות הפחתת ריבית נוספת, אך לא פוסלים אפשרות זו אם מגמת הייסוף בשקל תתחדש, למשל על רקע תוצאות בחירות חיוביות מבחינת השווקים".
המשק צומח, שוק העבודה מתחיל להשתחרר
נקודה שבנק ישראל מדגיש בתחזיותיו: צריך לבחון את הצמיחה בניכוי הייצור בחו"ל, בעיקר פעילות אנבידיה, שמעוותת את נתוני התוצר הרשמיים. לפי המדד החודשי לפעילות המשק, שנועד לנטרל את העיוות הזה, המשק צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 4.3%. זה בא אחרי זינוק של 13.7% ברבעון השני, שבו המשק התאושש בבת אחת. בספטמבר לבדו עלה המדד ב-0.5%. "המשך הצמיחה האיתנה במשק מפחית את הדחיפות להקלה מוניטרית נוספת", קובעים בלידר.
גם הצרכנים לא עוצרים. לפי אומדן בנק ישראל, הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ב-0.7% בספטמבר, אחרי זינוק של 3.0% באוגוסט, וקצב הגידול חזר למגמה הרב-שנתית. ההייטק ממשיך לגייס הון בחו"ל, כ-4.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי לפי נתוני הנספח. זה רחוק מהשיא של יותר מ-10 מיליארד דולר ברבעון בימי הגאות, אבל עדיין גבוה מהרמות של השנים שלפני כן. "מעודד לראות את מגמת העלייה במספר המשרות הפנויות בענף ההייטק, ובפרט בתעשיית ההייטק", כותבים בלידר. המשרות הפנויות בתעשייה נמצאות כעת ברמות הגבוהות של השנים האחרונות.
התמונה בשוק העבודה מורכבת יותר, ודווקא היא נותנת לבנק ישראל סיבה להירגע. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בספטמבר ל-62.2%, לעומת 61.8% באוגוסט. רוב המצטרפים מצאו עבודה, ושיעור התעסוקה עלה ל-60.3%. במקביל עלה שיעור האבטלה ל-3.0%, לעומת 2.8%. בלידר מעריכים שחלק מהמצטרפים הם צעירים שחזרו לשוק העבודה אחרי שהשתחררו ממילואים. מספר המועסקים המגויסים ירד ל-14.2 אלף, לעומת 19.9 אלף באוגוסט. זו הרמה הנמוכה מאז פרוץ המלחמה, ירידה של יותר מ-90% מהשיא של 155 אלף בתחילתה.
מדד ההידוק, היחס בין המשרות הפנויות למספר המובטלים, ירד ל-1.02 לעומת 1.11 באוגוסט. בשכר התמונה פחות חד-משמעית: השכר בסקטור העסקי עלה בקצב של 5.3%, אבל לפי בנק ישראל קצב העלייה בשכר הממוצע התמתן ל-4.3%. "שוק העבודה מצביע על הקלה מסוימת במידת ההידוק, בין היתר על רקע הגידול המתמשך במספר העובדים הזרים", כותבים בלידר. "מגמה זו צפויה למתן את הלחצים לעליית שכר ובהתאם גם את הלחצים האינפלציוניים".
- בנק ישראל עונה לנתניהו: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות"
- הפיגורים במשכנתאות חזרו לעלות
הידעת?מי מחליט בפועל על הריבית בישראל?
הבחירות, השקל והאג"ח: איפה כדאי להיות
ביום שלישי ישראל הולכת לקלפי, ובלידר אין ספק שהשווקים יגיבו. "שוק האג"ח, המט"ח והמניות צפויים להגיב לתוצאות הבחירות, בדגש על האפשרות להקמת ממשלה יציבה שתוכל לקדם התאמות פיסקליות", נכתב בסקירה. ממשלה יציבה שתעביר תקציב עם התאמות תשפר את התמונה הפיסקלית. זה עשוי להוריד את פרמיית הסיכון, לחזק את השקל, ומשם לפתוח שוב את הדלת להפחתת ריבית.
אבל לייסוף יש מגבלה מבנית. בעולם הכיוון הפוך: הפד באמצע מחזור העלאות, והשוק מתמחר שלוש העלאות נוספות של הבנק המרכזי האירופי. "חשוב לזכור כי פערי הריבית מול חו"ל צפויים להתרחב בחודשים הקרובים, מה שעשוי להקשות על ייסוף משמעותי בשקל", מזהירים בלידר. כשישראל מחזיקה ריבית נמוכה והעולם מעלה, הפיתוי להחזיק שקלים פוחת.
בשוק האג"ח הממשלתי לידר ממליצה על חשיפה שונה בכל אחד מהעקומים. בעקום השקלי ההמלצה היא לטווחים הבינוני והארוך. בעקום הצמוד ההמלצה היא לטווחים הקצר והבינוני, תוך התרחקות מהארוך. תחזית האינפלציה של לידר לשנה הקרובה, 2.3%, גבוהה מציפיות האינפלציה הנגזרות כרגע משוק האג"ח, שעומדות על כ-1.9% ברוב הטווחים. אם התחזית תתממש, האג"ח הצמודות הקצרות ייהנו מכך. לשלושת החודשים הקרובים לידר צופה אינפלציה של 0.3%, מעט מעל 0.25% בציפיות השוק.
בשוק הקונצרני הגרפים בנספח מציירים תמונה פחות שלווה. המרווחים במדד תל בונד שקלי בדירוג A התרחבו לכ-2.2%, לעומת כ-1.4% באמצע השנה שעברה. באג"ח בדירוגים הגבוהים (AA ומעלה) המרווחים נותרו יציבים סביב 0.75%. הפער הזה מראה שהמשקיעים כבר דורשים פיצוי גבוה יותר על הסיכון בחברות החלשות יותר.
בחו"ל: הפד עלול להפתיע, אירופה מאבדת גובה
בארה"ב לידר הולכת נגד הזרם. לפני החלטת הפד ביום רביעי, השוק מתמחר הסתברות של 10% בלבד להעלאת ריבית, בין היתר בעקבות התבטאויות יוניות של כמה מחברי הפד. "להערכתנו, ההסתברות להעלאת ריבית גבוהה משמעותית ועומדת על כ-50%", כותבים בלידר. הפד העלה את הריבית כבר בספטמבר, ולפי לידר "מרבית נתוני המאקרו בשבוע האחרון תומכים בהעלאת ריבית".
- דינמיקה ואיידיגיטל תחת קורת גג אחת? המהלך שסלקום בוחנת
- הניתוח שחושף: 66% מחברות ת"א-35 מציינות את ה-AI כסיכון - ומי הבנק היחיד שמתכחש?
הידעת?ממתי לפד יש יעד אינפלציה רשמי של 2%?
הנתונים אכן חזקים. מדד מנהלי הרכש המשולב (PMI, סקר בקרב מנהלי חברות שמשמש מדד מקדים לפעילות) ירד מעט ל-57.6 מ-58.4, אבל רמת הפעילות נותרה מהגבוהות בחמש השנים האחרונות. עורכי הסקר מעריכים שהיא תואמת צמיחה של 5% ברבעון האחרון של השנה, אחרי 4% ברבעון השלישי. רכיב מחירי המכירה בסקר עלה בקצב המהיר ביותר מזה כארבע שנים. במקביל, לפי סקר מישיגן, ציפיות האינפלציה של משקי הבית לשנה קדימה זינקו ל-4.7%, לעומת 3.6% בחודש הקודם. מספר דורשי העבודה החדשים ירד ל-194 אלף. "נתוני האינפלציה בספטמבר הצביעו על התרחקות מהיעד, גם באינפלציית הליבה, ומדדי ה-PMI מאותתים על המשך לחצים אינפלציוניים", מסכמים בלידר.
הסדק היחיד בתמונה הוא שוק הנדל"ן. התחלות הבנייה ירדו בספטמבר ב-5.2%, ירידה חדה מהצפוי על רקע עליית הריבית, ומספר הבתים בתהליך מכירה ירד ב-7.3%. ברקע, מדד מחירי הסחורות בנספח מראה עלייה של כ-38% בשנה האחרונה, עוד גורם שדוחף את המחירים כלפי מעלה.
באירופה הסיפור הפוך. מדד מנהלי הרכש המשולב בגוש האירו ירד ל-51.9 מ-53.1, בעיקר בשל היחלשות בענפי השירותים בצרפת, ככל הנראה על רקע המהומות שם. מדד הציפיות הכלכליות ZEW בגרמניה צנח ל-28.1, לעומת 34.7 בחודש הקודם, ואמון הצרכנים באירופה נחלש לרמה של מינוס 17.9. ובכל זאת, התעשייה האירופית מתמודדת עם האצה במחירי התשומות בשל עליית מחירי האנרגיה. "להערכתנו, הבנק המרכזי האירופי יתקשה להעלות את הריבית שלוש פעמים נוספות, כפי שמתומחר כיום בשוק", כותבים בלידר. "בנוסף, קיים חשש כי ריסון מוניטרי מוגזם עלול להחריף את המשבר הכלכלי בצרפת".
השבוע עמוס באירועים: הבחירות ביום שלישי, החלטת הפד ביום רביעי, וביום חמישי האומדן הראשון של הצמיחה בארה"ב ברבעון השלישי ונתוני אינפלציית PCE (מדד מחירי ההוצאה לצריכה, שהפד מעדיף על פני מדד המחירים לצרכן). בישראל יתפרסמו נתוני הייצור התעשייתי, יצוא שירותי ההייטק ונתוני תעסוקה מפורטים.
