נתניה, ירושלים או הפריפריה: לאן יזרום הכסף של העולים מצרפת
שוק הדירות בישראל מכיר היטב את הקונה הצרפתי. הוא מגיע עם הון עצמי גבוה, מחפש דירה קרובה לים או לבית הכנסת, ובדרך כלל משלם במזומן. עכשיו, כשבקהילה היהודית בצרפת מדברים על עשרות אלפי משפחות שבוחנות מעבר, הענף מנסה להעריך כמה מהן יגיעו בפועל, ובעיקר כמה כסף יגיע איתן. המחאות וההפגנות הגדולות ברחובות מוסיפות מוטיבציה לעזיבה כי בחלקן יש מרכיב גדול של מחאות פרו פלסטינאיות.
הנתונים של משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית מראים שהמגמה כבר בתנועה. בשנת 2025 עלו מצרפת כ-3,400 איש, עלייה של כ-50% לעומת כ-2,200 בשנה שקדמה לה, ופי שלושה לעומת כ-1,100 בשנת 2023. ביריד העלייה שנערך בצרפת השתתפו יותר מ-13 אלף איש, נתון שמלמד על היקף ההתעניינות הרבה מעבר למספר העולים בפועל. ועדיין, המספרים רחוקים משיא 2015, אז עלו מצרפת כ-7,700 איש בשנה אחת.
לגל מ-2025 יש חשיבות לא קטנה בניתוח הנוכחי, משום שהוא מראה לאן הולכים העולים הצרפתים. לפי נתוני המשרד לשנים 2015 עד 2025, מתוך כ-36 אלף עולים מצרפת כ-9,500 נרשמו בנתניה, כרבע מכלל העולים מהמדינה. אחריה מגיעות ירושלים עם כ-6,600, תל אביב עם כ-5,400, אשדוד עם כ-2,500 ורעננה עם כ-2,300. שלוש הערים הראשונות לבדן קלטו כ-60% מהעולים, ריכוזיות גבוהה בהרבה מזו של כלל העולים, שבהם חלקה של נתניה עומד על כ-11%. על הקונים הצרפתים בגל הקודם
הידעת?כמה מהעולים מצרפת בחרו בנתניה?
הריכוז הזה הותיר סימן במחירים. נתוני משרד הבינוי והשיכון מ-2014 הראו שתושבי חוץ רכשו כ-12% מהדירות שנמכרו בירושלים, כ-9% בנתניה וכ-5% ברעננה, כשהממוצע הארצי עמד על כ-2.5%. בשכונות החוף של נתניה ובאשדוד נבנו פרויקטים שלמים שכוונו לקהל הזה, עם חדרי אירוח, מרפסות גדולות ותכנון שמתאים למשפחות שומרות שבת.
גם מצד הרכישות הנתונים מתחילים לזוז. לפי אגף הכלכלן הראשי באוצר, ברבעון הראשון של 2026 רכשו תושבי חוץ כ-500 דירות, ובעלי דרכון צרפתי רכשו מתוכן כ-130 לעומת 80 ברבעון המקביל. חלקם עלה לכ-27% מהרכישות של תושבי החוץ, בעוד חלקם של האמריקאים ירד לכ-49% מכ-60%. ההסבר נמצא בחלקו בשער הדולר שנחלש.
הפיזור הגיאוגרפי של הקונים הצרפתים רחב יותר מזה של האמריקאים. נתניה הובילה עם כ-35 עסקאות, ואחריה ירושלים ותל אביב עם כ-28 כל אחת, בת ים עם 12 ואשדוד עם 5. המחיר הממוצע ששילמו עמד על כ-2.8 מיליון שקל, ובתל אביב החציון הגיע לכ-5 מיליון שקל. גם בחודשים שבאו אחריו נרשמה תנועה, וביוני רכשו בעלי דרכון צרפתי כ-30 דירות לעומת 18 בחודש המקביל.
הסוגיה הרגישה יותר נוגעת לדרך שבה הכסף עובר. משפחה שמוכרת דירה בפריז או במרסיי צריכה להעביר מאות אלפי אירו דרך מערכת הבנקאות, והבנקים בישראל מחויבים לבדוק את מקור הכספים לפני שהם מאשרים העברה גדולה. בקהילה חוששים גם משינוי פוליטי בצרפת, שעלול להוביל להגבלות על הוצאת הון או להחלשה של האירו, וכל תרחיש כזה יפגע בכוח הקנייה של מי שעדיין לא מכר את נכסיו.
לכן חלק מהמשפחות מקדימות את הצעד. מי שקונה דירה לפני העלייה נחשב תושב חוץ, ומשלם מס רכישה של 8% מהשקל הראשון, אלא אם יהפוך לתושב ישראל בתוך שנתיים. עולה שקונה דירה יחידה בתוך שבע שנים מעלייתו נהנה מפטור עד כ-2 מיליון שקל ומשיעור של חצי אחוז עד כ-6 מיליון שקל. השאלות והתשובות על מס רכישה לעולים מפרטות את המדרגות.
הידעת?מתי עולה נחשב תושב חוץ ברכישת דירה?
לצד מס הרכישה, המדינה הוסיפה תמריצים שנועדו להאיץ את ההגעה. עולים שהגיעו מנובמבר 2025 ועד סוף 2026 זכאים לפטור מדורג ממס הכנסה על משכורת בישראל, עד 600 אלף שקל בשנה הראשונה ועד מיליון שקל בשנתיים שאחריה. הפטור על הכנסות מחו"ל למשך עשר שנים נשאר, וריבית על פיקדון מט"ח שמקורו בכסף שהובא מחו"ל פטורה למשך 20 שנה, בתנאי שההפקדה נעשתה בתוך 90 יום מההעברה.
הקושי מחכה לפעמים דווקא בצד הישראלי. דירה על הנייר מחייבת המתנה של שנים למסירה, ועולה מצרפת שקנתה שתי דירות חיכתה 33 חודשים למפתח. בענף מעריכים שאם הגל יתממש, חלק מהעולים יפנו לערים כמו חדרה, אשקלון ובת ים, שבהן המחירים נמוכים יותר, ויותירו את נתניה וירושלים למי שמגיע עם הון גדול.
