צוות חברת הסייבר מייב סקיוריטי Mave
צילום: אורון קפלן

34 מיליון דולר תוך שנה: מייב סקיוריטי מגייסת לסוכני AI שחוקרים תקיפות

סבב A של 28 מיליון דולר בהובלת קרן רד דוט מצטרף לסבב סיד של 6 מיליון דולר. החברה, שהקימו ב-2025 שני יוצאי 8200, מדווחת על צמיחה של יותר מ-400% בהכנסות החוזרות בחצי שנה ומתכוונת להכפיל את מצבת העובדים

בן פלמון |

חברת הסייבר הישראלית מייב סקיוריטי (Mave), שהוקמה בתחילת 2025, יוצאת מתקופת החשאיות עם גיוסים בהיקף כולל של 34 מיליון דולר. את סבב A, 28 מיליון דולר, הובילה קרן רד דוט קפיטל פרטנרס, ולצדה השקיעה לומיר גרות' פרטנרס. גם דל טכנולוגיות קפיטל, זרוע ההון סיכון של דל, ואמרג' ונצ'רס, שהשקיעו בשלב הסיד (6 מיליון דולר), הוסיפו כסף. החברה תשתמש בהון החדש כדי להגדיל את צוות המחקר והפיתוח, לשפר את המוצר ולהתרחב בשווקים מחוץ לישראל.

ארגון גדול מפעיל היום עשרות מערכות הגנה במקביל, מחומות אש ועד ניהול הרשאות וניטור של מחשבי העובדים. כשמתגלה תקיפה, הפרטים שצריך כדי לחקור אותה מפוזרים בין המערכות האלה, והאנליסטים במרכז הניטור (SOC) קופצים ממסך למסך כדי להרכיב את רצף האירועים. מערכות SIEM, שנועדו לרכז את נתוני האבטחה במקום אחד, מחזיקות חלק מהמידע. הגדרות השרתים, הזהויות של המשתמשים ושאלת האחריות על כל מערכת נשמרים בדרך כלל במקומות אחרים, ובזמן שהצוות אוסף אותם התוקף מתקדם ברשת.

"כשמתרחש אירוע סייבר, לצוות האבטחה יש את כל המידע הדרוש כדי להגיב במהירות, אבל הוא מפוזר בין מערכות שונות. בזמן שהצוות מנסה להבין מה קרה ואיך נכון להגיב, התקיפה ממשיכה להתקדם", אומר רזיאל אורן, מייסד-שותף ומנכ"ל מייב.

הפתרון של מייב מתחבר דרך ממשקי API לכלים שכבר עובדים בארגון, בלי להעתיק אליו את הנתונים ובלי להקים מאגר נוסף. סוכני בינה מלאכותית פונים לכל מערכת בשפה שלה, מושכים ממנה את מה שנוגע לאירוע ומצליבים את הממצאים, ובמהלך החקירה ממשיכים לבדוק מה משתנה בסביבה. לטענת החברה, כך אפשר לבדוק את כל ההתראות בתוך דקות, לסנן אזעקות שווא ולהחליט מה עושים. אם הארגון התיר זאת מראש, המערכת גם מנתקת שרת מהרשת או חוסמת חשבון שנפרץ. כל פנייה למערכת, כל הכרעה וכל צעד נרשמים ביומן, כך שהצוות יכול לשחזר אחר כך על סמך מה התקבלה כל הכרעה.

הידעת?מה מודד מדד ה-ARR שחברות תוכנה מתגאות בו?
ARR הוא ההכנסה החוזרת השנתית מחוזי מנוי, בקצב הנוכחי. חברה שגובה מלקוחותיה 100 אלף דולר בחודש במנויים מציגה ARR של 1.2 מיליון דולר. המדד אינו כולל הכנסות חד-פעמיות כמו התקנה או ייעוץ, ולכן הוא משמש משקיעים להערכת הצמיחה של חברות צעירות שעדיין אינן רווחיות.

השאלה של שקיפות היא גם מה שמבדיל, לפי אורן, בין אוטומציה רגילה לבין מה שהחברה מנסה לבנות: "ה-AI שמפעיל אותה יודע להסביר איך הגיע להחלטות, וגם לזהות מתי נדרש שיקול דעת אנושי. אנחנו מתחילים ב-SecOps, אבל המטרה רחבה יותר: לאפשר לארגונים להשתמש ב-AI גם בהחלטות אבטחה רגישות, בלי לוותר על שקיפות ועל שליטה אנושית".

המערכת כבר מותקנת, לדברי החברה, בכמה מהתאגידים ברשימת Fortune 50, אצל ספקיות של שירותי אבטחה מנוהלים שמשרתות באמצעותה מאות לקוחות, ובארגוני פיננסים ובריאות שכפופים לרגולציה מחמירה. באתר של מייב מופיעים בין היתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב וקאטו נטוורקס. החברה מספרת על חוזים של מיליון דולר ויותר ועל זינוק של יותר מ-400% בהכנסות החוזרות השנתיות (ARR) בששת החודשים האחרונים, אבל אינה מפרסמת את הבסיס שממנו נמדדה הקפיצה. הביקוש לאוטומציה בתחום קשור גם לעלות של כוח האדם: אנליסט SOC בישראל משתכר 15 עד 20 אלף שקל בחודש, וארכיטקט סייבר חוצה את רף ה-50 אלף.

אורן ניהל בעבר את פעילות השיווק והכניסה לשוק בחברת הסייבר וינג סקיוריטי. השותף שלו, גיא אשל, שמכהן כמנהל הטכנולוגיות הראשי, הצטרף ראשון לאלטריה, שפיתחה מערכת לזיהוי הונאות תשלומים, ובהמשך סגן הנשיא לפיתוח שלה עד שנרכשה בידי צ'יינאליסיס בינואר 2025, בעסקה שהוערכה בכ-150 מיליון דולר. שניהם קצינים לשעבר ב-8200. במייב עובדים כיום יותר מ-30 איש, רובם בישראל, והתוכנית היא להגיע לפי שניים ממספר העובדים ולהגדיל את מרכז הפיתוח בארץ.

הידעת?כמה שילמה סיסקו על ספלאנק, ספקית ה-SIEM הוותיקה?
במרץ 2024 השלימה סיסקו את רכישת ספלאנק, תמורת כ-28 מיליארד דולר. בעלי המניות של ספלאנק קיבלו 157 דולר במזומן על כל מניה, והעסקה הפכה לרכישה הגדולה בתולדות סיסקו.

רד דוט, שמובילה את הסבב, היא קרן צמיחה מוקדמת מתל אביב שסגרה ב-2025 קרן שלישית בהיקף של 320 מיליון דולר, ומנהלת בסך הכול כ-750 מיליון דולר. הקרן נכנסת בדרך כלל בסבבי A עד C לחברות עם הכנסות שנתיות של 1 עד 5 מיליון דולר, עם השקעה ראשונה של 10 עד 20 מיליון דולר. אטד פלד, שותף בקרן, מסביר את ההימור: "המערכות הקיימות לא נבנו לעולם שבו סוכני AI פועלים כחלק מהסביבה הארגונית וחברות נדרשות לבחור כמה מידע הן יכולות להרשות לעצמן לאסוף ולנתח. מייב מאפשרת לבצע את עבודת האבטחה מעל המערכות והמידע שכבר קיימים בארגון, בלי לחייב אותו לרכז הכול מחדש במקום אחד".

מייב נכנסת לזירה צפופה. ספקיות SIEM ותיקות מוסיפות סוכני AI למוצרים שלהן, וחברות אוטומציה ישראליות מתרחבות ברכישות, כמו טורק, שרכשה את Jit כדי לאפשר חקירות אבטחה אוטונומיות. המשקיעים, בינתיים, ממשיכים להזרים הון לתחום. ברבעון השלישי של 2026 גייסו חברות סייבר ישראליות לפחות 2.4 מיליארד דולר ב-26 סבבים שפורסמו, כמעט מחצית מההשקעות בענף בעולם, וכ-20 מהסבבים עסקו בסוכני AI, בזהויות של מכונות ובתשתיות לעידן הבינה המלאכותית. אחד הבולטים שבהם היה סבב של 400 מיליון דולר בסייברה, לפי שווי של יותר מ-12 מיליארד דולר.

בעולם כולו הגיעו ההשקעות בסייבר באותו רבעון ל-5.26 מיליארד דולר, הרמה הרבעונית הגבוהה ביותר מאז 2022, וכמעט פי שניים מהרבעון שקדם לו.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה