קרן העושר של נורבגיה הפסידה כ-30 מיליארד דולר ברבעון: האג"ח גררו את התשואה מתחת לאפס
קרן העושר הנורבגית, המשקיעה הבודדת הגדולה בעולם, סיימה את הרבעון השלישי בהפסד חשבונאי של 278 מיליארד כתרים, כ-29.7 מיליארד דולר. התשואה הכוללת הסתכמה במינוס 0.5%, וזאת אחרי מחצית ראשונה חזקה במיוחד, שבה הקרן הניבה כמעט 13%. גם מול מדד הייחוס היא פיגרה, בפער של 0.18 נקודת אחוז.
המקור העיקרי להפסד הוא תיק האג"ח, שירד ב-3.5%. מדובר בכרבע מנכסי הקרן, כ-25.8% מהתיק, וכ-70% ממנו מושקעים באג"ח ממשלתיות. הרבעון התאפיין בגל מכירות רחב בשוק החוב העולמי: הבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי, העלו ריביות על רקע האינפלציה, והחשש מהיקף החוב הממשלתי בארה"ב ובאירופה דחף את התשואות לרמות הגבוהות ביותר מאז 2008. נזכיר שבאירופה ההשפעה הורגשה היטב: תשואת האג"ח הצרפתית ל-10 שנים חצתה 5% לראשונה מאז 2002.
המנגנון פשוט יחסית. כשהריבית בשוק עולה, אג"ח חדשות מציעות תשואה גבוהה יותר, ולכן המחיר של אג"ח ישנות יורד. משקיע שמחזיק אג"ח עם קופון של 3%, למשל, ימצא קונים במחיר מוזל בלבד אם בשוק כבר נסחרות איגרות דומות בתשואה של 4.5%. בתיק בהיקף של כ-5.7 טריליון כתרים, ירידה של כמה אחוזים מתורגמת למאות מיליארדים.
המניות, שמהוות כ-72% מהקרן, הוסיפו 0.5% בלבד. מאחורי המספר השטוח הסתתרו פערים גדולים בין הענפים. חברות האנרגיה עלו יותר מכולן, בזכות הזינוק במחירי הנפט על רקע המלחמה בין ארה"ב לאיראן, ואילו ענפים רגישים לריבית, כמו חברות התשתית והנדל"ן, ירדו. בהנהלת הקרן ציינו שנקטו גישה זהירה מעט כלפי שוק המניות וכלפי חלק מענקיות הטכנולוגיה הגדולות. נדגיש שהקרן מחזיקה בממוצע כ-1.5% מכל החברות הנסחרות בעולם, ובין האחזקות הגדולות שלה נמצאות אנבידיה, עם אחזקה בשווי של כ-65 מיליארד דולר, לצד אפל, אלפאבית ומיקרוסופט.
הנדל"ן הלא סחיר הניב 0.4%, והתשתיות לאנרגיה מתחדשת בלטו עם תשואה של 7.5%. עם זאת, שני האפיקים יחד מהווים כ-2% מהתיק, ולכן תרומתם לתוצאה הכוללת קטנה.
שווי הקרן ירד ברבעון ב-670 מיליארד כתרים והגיע לכ-22 טריליון כתרים בסוף ספטמבר. מעבר להפסד מההשקעות, חלק גדול מהירידה נבע מהתחזקות הכתר הנורבגי, שקיזזה כ-472 מיליארד כתרים מהשווי כשהוא נמדד במטבע המקומי. זהו אפקט חשבונאי שמשקף את המעבר בין מטבעות, ונפרד מאיכות ההשקעות עצמן. מנגד, המדינה העבירה לקרן כ-80 מיליארד כתרים נטו מהכנסות הנפט והגז.
התוצאות מגיעות כחודש אחרי שהקרן הודיעה שהיא מתכוונת לצמצם את האחזקות באג"ח ממשלתיות אמריקאיות, כחלק מתוכנית רחבה יותר להפחית את משקל החוב הממשלתי בתיק. ייתכן שהמהלך נועד בדיוק למצבים כאלה, אבל ברבעון הנוכחי ההשפעה שלו הייתה מוגבלת. בקיץ כבר הזהירה הנהלת הקרן שמשקיעים צריכים להנמיך ציפיות, ולהביא בחשבון שהקצב של המחצית הראשונה יתקשה לחזור.
למשקיע הפרטי התוצאות של הקרן משמשות מעין מדד לשוק כולו: תיק מפוזר כמעט על כל העולם, עם כ-7,100 חברות ו-1,664 אג"ח ב-51 מדינות, סיים את הרבעון כמעט במקום. מי שמחזיק תיק מאוזן של מניות ואג"ח כנראה הרגיש תנועה דומה, כשהרווחים במניות האנרגיה כוסו בירידות בחוב הארוך. במחצית הראשונה, לשם השוואה, קרן העושר הנורבגית הרוויחה 184 מיליארד דולר, בעיקר בזכות הטכנולוגיה.
הקרן, שנבנתה מהכנסות הנפט והגז של נורבגיה, נחשבת לגורם בעל השפעה גם מעבר לתשואות, דרך זכויות ההצבעה הרבות שלה בחברות הגדולות בעולם. בשנים האחרונות היא עוררה סערה גם בישראל, כשמכרה אחזקות בחברות מקומיות, בהן הבנקים הישראליים וקאטרפילר.
