נורבגיה משנה כיוון: קרן העושר של 2.3 טריליון דולר עשויה להשקיע ביצרניות נשק גרעיני

קרן העושר של נורבגיה, שמנהלת כ-2.3 טריליון דולר, עשויה לבצע שינוי חד במדיניות ההשקעות שלה ולהתחיל לרכוש מניות של יצרניות נשק גרעיני מערביות. ועדה שמינתה הממשלה ממליצה להקל את המגבלות שמנעו מהקרן להשקיע בחברות ביטחוניות גדולות כמו לוקהיד מרטין, בואינג, נורת'רופ גרומן ובי.איי.אי סיסטמס. השינוי עשוי להזרים מיליארדי דולרים לתעשייה הביטחונית, אבל בשלב הזה מדובר בהמלצה שעוד צריכה לעבור הערות ציבור, החלטת ממשלה ואישור בפרלמנט.

הקרן הוקמה כדי להשקיע את עודפי ההכנסות של המדינה מנפט וגז לטובת הדורות הבאים. היא מחזיקה מניות ביותר מ-7,000 חברות ברחבי העולם, ובסך הכל בכ-1.5% מכלל המניות הסחירות בעולם. כשלושה רבעים מהתיק מושקעים במניות, והיא נחשבת לאחד המשקיעים המשפיעים בשוק ההון הגלובלי.

במשך שנים הקרן פעלה תחת כללים אתיים מחמירים. חברות שמייצרות נשק גרעיני או רכיבים מרכזיים עבורו הוחרגו מהתיק, והרשימה כוללת כיום 14 קבוצות ביטחוניות גדולות. רבות מהן מייצרות גם מטוסים, מערכות הגנה, לוויינים וציוד צבאי מתקדם, כך שההחרגה מרחיקה את הקרן מחלק גדול מהענף.

הוועדה, בראשות נגיד הבנק המרכזי לשעבר סווין יידרם, ממליצה לאפשר השקעה בחברות שמייצרות נשק גרעיני למדינות שמוכרות כמעצמות גרעיניות באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני וחברות יחד עם נורבגיה בנאט"ו. בפועל מדובר בעיקר בחברות אמריקאיות, בריטיות וצרפתיות. שאר האיסורים, ובהם השקעה ביצרניות נשק כימי, ביולוגי ומוקשים, אמורים להישאר בתוקף.

תומכי השינוי מצביעים על המצב הביטחוני. נורבגיה נשענת על ההרתעה הגרעינית של נאט"ו, ובאותו זמן הקרן שלה מנועה מלהשקיע בחברות שמייצרות חלק מהמערכות שמאפשרות את ההרתעה הזאת. שר האוצר ינס סטולטנברג, לשעבר מזכ"ל נאט"ו, מבקש להתאים את המדיניות למציאות החדשה.

יש גם שיקול כספי. הכסף שמועבר מהקרן מממן כחמישית עד רבע מתקציב המדינה, והממשלה רוצה לשמור על פיזור רחב. כל אחוז מהתיק שווה כ-23 מיליארד דולר, ולכן גם הקצאה קטנה לתחום שהיה סגור עד היום מייצגת כסף גדול לחברות שייכנסו לרשימת ההשקעות המותרות.

השינוי מגיע אחרי שנה סוערת סביב הכללים האתיים. הקרן הנורבגית צמצמה החזקות בחברות ישראליות, ובאוגוסט 2025 מכרה את מניות קטרפילר בטענה שכלים של החברה משמשים בעזה ובגדה המערבית. המהלך עורר ביקורת חריפה מצד הממשל האמריקאי, ובהמשך הקפיאה נורבגיה החרגות חדשות עד לסיום בחינת הכללים. המחלוקת סביב המדיניות האתית של הקרן העלתה שאלות על היחס בין שיקולים פוליטיים לניהול השקעות.

הוועדה ממליצה גם לצמצם את סמכויות מועצת האתיקה העצמאית ולהעביר משקל גדול יותר להנהלת הקרן ולבנק המרכזי. ארגוני זכויות אדם ומפלגות השמאל בנורבגיה מתנגדים, ולדעתם הצעד יחליש את הפיקוח האתי על כספי הציבור.

ההמלצות פתוחות להערות הציבור עד 15 בינואר 2027, והממשלה צפויה להציג את החלטותיה באביב הבא. אז יתברר אילו חברות ביטחוניות יקבלו גישה מחדש לאחד ממאגרי ההשקעות הגדולים בעולם.

• כך נפלה קרן עושר של 2.4 טריליון דולר בטורקיה
• 400 אלף דולר לכל אזרח, 1.5% מכל מניה בעולם: המדינה שהפכה נפט לקרן של 2.4 טריליון דולר