מוצרי מדד: מה קרן שעוקבת אחרי ת״א 35 או S&P 500 באמת קונה

1,282 מניות מ-23 מדינות מפותחות - זה ההרכב המלא של קרן שעוקבת אחרי MSCI World, וארה״ב לבדה תופסת בו 72% מהמשקל. קרן על ת״א 35 מחזיקה 35 שורות בלבד, וחמש מהן יושבות על תקרת המשקל המרבית. השם שמופיע על הקרן מספר חלק קטן מהסיפור, וההרכב שמתחתיו קובע את התשואה, את התנודתיות ואת הפיזור האמיתי שמגיע לתיק.

שווי שוק צף: המנגנון שמחלק את הכסף

משקל המניה במדד נגזר משווי החזקות הציבור בה, כלומר משווי השוק בניכוי החזקות בעלי השליטה והגופים הקשורים. חברה בשווי 40 מיליארד שקל שמחציתה מוחזקת בידי בעל שליטה נכנסת למדד לפי 20 מיליארד שקל, ומשקלה יעמוד על מחצית ממשקלה של חברה בשווי זהה שכולה בידי הציבור. קרן מחקה קונה בדיוק לפי החלוקה הזו ומעדכנת אותה בכל שינוי הרכב.

התוצאה המעשית של שקלול לפי שווי שוק היא זרימת כסף אל מניות שכבר עלו. מניה שמכפילה את שוויה מכפילה את משקלה במדד, והקרנות שעוקבות אחריו קונות ממנה עוד. המנגנון מייצר מומנטום מובנה, וגם ריכוזיות שגדלה עם השנים.

7% היא תקרת המשקל של מניה בודדת בת״א 35, ו-4% היא התקרה בת״א 125. הכללים נולדו מהמציאות המקומית: השוק הישראלי קטן, ובעבר החזיקה מניה אחת כשליש ממדד הדגל. חמש מניות נצמדות היום לתקרה - אלביט מערכות, טבע, פועלים, לאומי וטאואר - ומשקלן בפועל נמוך מחלקן היחסי בשווי השוק.

ת״א 125 מורכב מ-35 מניות מדד הדגל ומ-90 המניות הבאות בגודלן, וההבדל המהותי בין השניים הוא רמת החשיפה הענפית. מגזר הפיננסים מחזיק כ-39% ממדד ת״א 35, כלומר כמעט כל שקל שלישי בקרן על המדד הזה מושקע בבנק או בחברת ביטוח. הרחבה על ניתוח החברות שמאחורי השורות האלה מופיעה בהמדריך הגדול להשקעה במניות.

שקלול לפי שווי שוק הוא ברירת מחדל, ולצידו קיימת גם גישת המשקל השווה. מדד במשקל שווה מחלק את הכסף בחלקים זהים בין כל המניות, כך שכל אחת מ-35 החברות מקבלת כ-2.9%. התוצאה היא הטיה לחברות הקטנות שבמדד, תנודתיות שונה, ועלות תפעול גבוהה יותר לקרן שעוקבת אחריו בשל איזון תכוף.

S&P 500 ונאסד״ק 100: ועדה מול נוסחה

בחירת החברות ל-S&P 500 נעשית בידי ועדת מדד, מתוך רשימת מועמדות שעברה תנאי סף מספריים: שווי שוק מלא של 22.7 מיליארד דולר ומעלה, שווי צף שמגיע לחצי מהסף הזה לפחות, רווח חיובי ברבעון האחרון ובסכום ארבעת הרבעונים האחרונים, סחירות מספקת ורישום בארה״ב. חברה שעומדת בכל התנאים עשויה להמתין שנים עד שתיכנס בפועל.

כ-36% ממשקל המדד מרוכזים בעשר החברות הגדולות בו, שיעור שהוכפל במהלך עשור. הריכוזיות הזו מסבירה למה תשואת המדד בשנים האחרונות נשענה על קבוצה מצומצמת של חברות טכנולוגיה, ולמה מכפילי הרווח שלהן זוכים לתשומת לב כזו. היא גם הרקע לנתונים על שיעור המנהלים האקטיביים שמפגרים אחרי המדד.

נאסד״ק 100 כולל את 100 החברות הגדולות בבורסת נאסד״ק מחוץ למגזר הפיננסי, והוא משוקלל בשווי שוק מתוקן. המנגנון המתקן עובד לפי כללים מספריים: כשסכום המשקלים של כל החברות שמשקלן עולה על 4.5% מגיע ל-48% ומעלה, הקבוצה כולה מוקטנת ל-40%. ברענון השנתי, חמש הגדולות מוגבלות ל-38.5% אם חצו 40%, ומניה בודדת שעברה 15% מוקטנת ל-14%.

הכלל הזה הופעל בפועל ברענון מיוחד ב-2023, כשמשקלן המצטבר של ענקיות הטכנולוגיה חצה את הסף. הקרנות שעוקבות אחרי המדד מכרו חלק מההחזקות הגדולות וקנו את השאר בתוך ימים ספורים, בעוד המשקיעים בהן ישבו בצד. אירוע כזה מקפיץ את מחזורי המסחר ומשפיע על טעות העקיבה של הקרן באותו רבעון.

כניסה למדד מייצרת ביקוש מיידי: הקרנות העוקבות חייבות לקנות את המניה ביום העדכון, בכל מחיר שהשוק מציג. מניה שנכנסת ל-S&P 500 נוטה לעלות בימים שקודמים לכניסה, וההשפעה הזו נחלשה ככל שהתופעה הפכה ידועה ומתומחרת מראש. היציאה מהמדד עובדת בכיוון ההפוך.

• התשואה לטווח ארוך: בורסה זה לא קזינו
• מיסוי שוק ההון: 25% על הרווח הריאלי, ומה שמשתנה לפי סוג

MSCI World מול ACWI: כמה עולם באמת נכנס

2,460 מניות מ-47 מדינות מרכיבות את MSCI ACWI, מול 1,282 מניות מ-23 מדינות ב-MSCI World. ההפרש בין השניים הוא השווקים המתעוררים, שמשקלם ב-ACWI עומד על כ-11.8%. שני המדדים מכסים כ-85% משווי השוק הצף בכל מדינה שהם נוגעים בה, והשאר מוקצה למדדי מניות קטנות.

ישראל נכללת ב-MSCI World מאז שסווגה כשוק מפותח, במשקל שקטן מאחוז בודד. משקיע שבונה תיק על מדד עולמי לבדו מקבל חשיפה מזערית לשוק המקומי, ומי שרוצה נוכחות ישראלית משמעותית מוסיף אותה במפורש בשלב בניית התיק.

חפיפה בין מדדים: מתי מוסיפים קרן ומתי מכפילים החזקה

86% חשיפה לארה״ב - זה מה שמקבל מי שמחלק חצי מהתיק לקרן על MSCI World וחצי לקרן על S&P 500. החישוב פשוט: 72% אמריקאים בצד אחד, 100% בצד השני, וממוצע משוקלל של 86%. הוספת קרן שלישית על נאסד״ק 100 מעלה את השיעור עוד, ומכפילה את ההחזקה באותן חמש-שש חברות ענק שכבר יושבות בשני המדדים האחרים.

שלוש קרנות בשלושה שמות שונים יכולות להחזיק את אותו גרעין מניות. הבדיקה המעשית קצרה: פתיחת דף ההחזקות של כל קרן והשוואת עשר השורות הראשונות. חפיפה של 60% ומעלה בין שתי קרנות מלמדת שהתוספת השנייה מביאה עלות ומעט מאוד פיזור נוסף. הפרמטרים המלאים להשוואה בין קרנות מפורטים במדריך נפרד, וההבדל בין קרן מחקה לקרן סל קובע איך מבצעים את הרכישה בפועל.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.