למה כל כך הרבה ילדים מאובחנים עם הפרעת קשב ואוטיזם? מחקר ענק מדנמרק מציע תשובה
אוטיזם כמעט בכל מדינה מערבית מספר הילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב או עם אוטיזם עולה בחדות כבר יותר מעשור. והשאלה היא אם באמת יש יותר ילדים עם ההפרעות האלה, או שאנחנו פשוט מזהים אותן יותר? מחקר חדש מדנמרק, מהגדולים שנעשו בנושא, מציע חלק מהתשובה: הילדים שמאובחנים היום שונים מאלה שאובחנו לפני עשר שנים.
החוקרים, מאוניברסיטת ארהוס שבדנמרק וממכון ISGlobal בברצלונה, בדקו נתונים של יותר מ-2.1 מיליון ילדים ובני נוער. הם השוו יותר מ-71 אלף צעירים שאובחנו בהפרעת קשב או באוטיזם בין 2012 ל-2022 ליותר מ-713 אלף צעירים בלי אבחנה. המחקר פורסם השבוע בכתב העת JAMA Psychiatry.
מה השתנה
מחקרים קודמים מצאו שכמה מאפיינים נפוצים יותר אצל ילדים עם הפרעת קשב או אוטיזם: לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, הורים עם השכלה נמוכה או הכנסה נמוכה, הורה עם היסטוריה של הפרעה נפשית, ושימוש רב יותר בשירותי בריאות לפני האבחנה. החוקרים רצו לבדוק אם הקשרים האלה נשארו באותה עוצמה ככל שהאבחנות נעשו נפוצות יותר.
הם גילו שהקשרים נחלשו. הילדים שאובחנו עדיין נטו יותר מאחרים להתאפיין בגורמים האלה, אבל הפער הצטמצם משנה לשנה. בתחילת התקופה, לילדים שנולדו במשקל נמוך היה סיכוי גבוה ב-54% לקבל בהמשך אבחנה של הפרעת קשב או אוטיזם. בסוף התקופה הפער ירד ל-17%. ירידה דומה נמצאה גם בקשר ללידה מוקדמת ולמצב כלכלי-חברתי קשה.
במילים של החוקר הראשי, מגנוס טארפ, גורמי הסיכון לא הפסיקו להיות חשובים. מה שהשתנה הוא שמי שמאובחן היום דומה הרבה יותר לכלל האוכלוסייה.
| הנתון | המספר |
|---|---|
| ילדים ובני נוער במחקר | יותר מ-2.1 מיליון |
| אובחנו בהפרעת קשב או אוטיזם, 2012 עד 2022 | יותר מ-71 אלף |
| משקל לידה נמוך, תחילת התקופה | סיכוי גבוה ב-54% לאבחנה |
| משקל לידה נמוך, סוף התקופה | סיכוי גבוה ב-17% לאבחנה |
| אוטיזם בארה"ב, 2000 | ילד אחד מכל 150 |
| אוטיזם בארה"ב, 2022 | ילד אחד מכל 31 |
למה זה קורה
החוקרים מציעים כמה הסברים. המודעות להפרעת קשב ולאוטיזם עלתה מאוד, מערכות הבריאות והחינוך מזהות ילדים טוב יותר, קל יותר להגיע לאבחון, וייתכן שגם הרף שבו מאפיינים התפתחותיים נחשבים לפוגעים בתפקוד השתנה. המחקר לא יכול לקבוע כמה כל גורם תרם. אבל המסקנה של החוקרים ברורה: לא כל עלייה במספר האבחנות מעידה על עלייה באותו שיעור בהפרעות עצמן.
אוליגר פלנה-ריפול, החוקר הבכיר במחקר, מקפיד לסייג. לדבריו, הממצאים לא אומרים שיש אבחון יתר, וגם לא שההפרעות נעשו קלות יותר. הם אומרים שהאוכלוסייה שמקבלת את האבחנות השתנתה, וצריך לקחת את זה בחשבון כשמפרשים את המגמה.
מה ידענו עד היום
המחקר הדני מצטרף לשורה של ממצאים שמראים עד כמה האבחנה תלויה גם בסביבה. ב-2018 פרסמו חוקרים מהרווארד בכתב העת NEJM מחקר על ילדים בארה"ב, שמצא שילדים שנולדו באוגוסט, והם הצעירים בכיתה במדינות שבהן גיל הכניסה לבית הספר נקבע ב-1 בספטמבר, מאובחנים בהפרעת קשב בשיעור גבוה בכ-34% מבני כיתתם הגדולים יותר. כלומר, חוסר בשלות של גיל נראה לפעמים כמו הפרעה.
גם השינויים בהגדרות השפיעו. ב-2013 איחד מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, DSM-5, כמה אבחנות, בהן תסמונת אספרגר, לאבחנה אחת של הפרעה על הרצף האוטיסטי, ואיפשר לראשונה לאבחן ילד גם בהפרעת קשב וגם באוטיזם. בארה"ב, לפי המרכז לבקרת מחלות, שיעור האוטיזם עלה מילד אחד מכל 150 בשנת 2000 לילד אחד מכל 31 בשנת 2022.
- מה מחלה קשה בהיריון עושה למוח העובר
- 235 נבדקים: על הרצף האוטיסטי קראו רגשות לא פחות טוב, ולפעמים יותר
מה זה אומר להורים
למשפחות, המחקר לא משנה את השאלה האם כדאי לאבחן. ילד שמתקשה צריך הערכה מקצועית, ואבחון מוקדם פותח את הדלת לטיפול, להתאמות בבית הספר ולזכויות. אבל הוא כן משנה את האופן שבו כדאי לקרוא כותרות על "מגפת" אבחנות. חלק מהעלייה משקף ילדים שבעבר נשארו מתחת לרדאר, וזה בעיקר סימן לכך שהמערכות רואות אותם היום. החוקרים מציינים שצריך לבדוק אם הממצאים חוזרים גם במדינות אחרות. כתבנו כאן על הזכויות של ילד עם אוטיזם בישראל.
