מחקר על מיליון בני אדם: כמה מהאישיות שלנו באמת כתוב בגנים?

האם אדם נולד חברותי, חרדתי או מסודר, או שהוא נעשה כזה בגלל הבית שבו גדל? מחקר גנטי ענק שפורסם החודש בכתב העת Nature נותן לשאלה הזאת את התשובה המפורטת ביותר עד היום. החוקרים איחדו נתונים מ-46 מאגרים בארה"ב, באירופה ובאוסטרליה, של בין 611 אלף ל-1.14 מיליון בני אדם, תלוי בתכונה, ומצאו 1,260 מקומות בגנום שקשורים לחמש תכונות האישיות הגדולות.

הפסיכולוגים מתארים את האישיות בעזרת חמישה ממדים, שנקראים "חמשת הגדולים": מוחצנות, נעימות (עד כמה אדם חם ומתחשב), מצפוניות (סדר ואחריות), נוירוטיות (נטייה לחרדה ולמצבי רוח משתנים) ופתיחות לחוויות חדשות. כל אדם מקבל ציון בכל ממד, בדרך כלל לפי שאלון.

את המחקר הובילו טד שוובה מאוניברסיטת מישיגן סטייט ואליוט טאקר-דרוב מאוניברסיטת טקסס באוסטין, יחד עם מישל ניוורד. 824 מהמקומות שמצאו לא נקשרו לאישיות אף פעם קודם. ובכל זאת, כל הווריאנטים הגנטיים הנפוצים יחד מסבירים בין 4.8% ל-9.3% מההבדלים בין אנשים בכל תכונה. כשהחוקרים תיקנו את החישוב לטעויות המדידה של השאלונים, הנתון עלה ל-10.5% עד 16.2%.

הנתונים האלה נמוכים הרבה ממה שמחקרי תאומים מצאו במשך עשרות שנים. במחקר התאומים של מינסוטה, שבדק יותר ממאה זוגות תאומים שהופרדו בילדותם וגדלו בבתים שונים, התברר שתאומים זהים דומים זה לזה באישיות כמעט באותה מידה, בין אם גדלו יחד ובין אם לחוד. המחקר פורסם ב-1990 בכתב העת Science. ב-2015 סיכם מחקר-על ב-Nature Genetics חמישים שנה של מחקרי תאומים, מ-2,748 מאמרים על 17,804 תכונות, ומצא שבממוצע כ-49% מההבדלים בין אנשים קשורים לגנטיקה. בתכונות אישיות, ההערכות ממחקרי תאומים נעות בדרך כלל בין 40% ל-60%.

הפער הזה מוכר בגנטיקה בשם "התורשתיות החסרה". החוקרים מעריכים שחלק גדול מההשפעה מגיע מווריאנטים נדירים, שמחקר כזה לא קולט, ומשילובים בין גנים. כל אחד מ-1,260 המקומות תורם השפעה זעירה, והבדל שאפשר להרגיש נוצר מהסכום של אלפים כמותם.

כדי לוודא שהממצא לא נובע מהבית שבו אנשים גדלים, החוקרים השוו גם בין אחים באותה משפחה. אם הקשר היה נובע מהסביבה המשותפת, למשל מההשכלה של ההורים או מהשכונה, הוא היה אמור להיחלש מאוד בהשוואה כזאת, אבל הוא כמעט לא השתנה. הממצאים היו עקביים גם בין מדינות ובין גילים, וגם כשבני משפחה ענו על השאלון במקום האדם עצמו.

הגנים של האישיות קשורים גם לבריאות. נטייה גנטית למצפוניות גבוהה נקשרה למדד מסת גוף נמוך יותר ולסיכוי נמוך יותר לעשן, ונטייה גנטית לנוירוטיות נקשרה לסיכוי נמוך יותר להזדקנות בריאה. ממצא מעניין נוסף נוגע לזוגות. בין בני זוג כמעט לא נמצא דמיון גנטי בתכונות האישיות, כלומר ברמה הגנטית אנשים לא נוטים להתחתן עם מי שדומה להם באישיות.

החוקרים מדגישים שהציונים הגנטיים לא יכולים לחזות את האישיות של אדם מסוים או את ההתנהגות שלו. הם מתארים מגמות באוכלוסייה גדולה, ולא גורל של אדם אחד. וגם מחקרי התאומים, שמצאו השפעה גנטית גדולה, השאירו בערך חצי מההבדלים באישיות בלי הסבר גנטי, כלומר לחוויות ולסביבה יש משקל גדול.

למחקר יש השלכה גם על מחקרים אחרים בפסיכולוגיה. הרבה מחקרים מוצאים קשר בין האופן שבו הורים מתנהגים לבין האישיות של הילדים, ומסיקים שההורים עיצבו את הילדים. אבל אם חלק מהקשר עובר בגנים שהילדים ירשו, המסקנה הזאת חלשה יותר. גם בפסיכיאטריה מחקרים ענקיים משנים בשנים האחרונות את התמונה, כמו המחקר מדנמרק על הזינוק באבחוני קשב ואוטיזם.

• למה הביטחון המופרז שרד: מדברים גדול ופועלים קטן
• המחקר שמצא איך הנשיפה משנה את הנכונות לקחת סיכון